הטיילת היפה שמחברת את יפו לתל אביב הומה אדם, אך בשעות רבות במהלך היום רוב מוחלט של הספסלים הפזורים לאורכה עומדים מיותמים מיושבים. המוני ישראלים ותיירים מטיילים שם, נהנים מהקרבה לים, אך איש כמעט אינו יושב על הספסלים, שאינם מוגנים מפני השמש הקופחת של האביב הישראלי.
לא קשה לדמיין מה יקרה שם בחודשי השמש הלוהטים שמתקרבים אלינו.
פתרון טוב, טבעי ומקיים לבעיה זו יכול להיות נטיעת עצים מצלים. מי שמטייל בימים אלה בטיילת יכולה לראות שחלק ממנה חסום למעבר בגלל עבודות "שדרוג טיילת גולדמן". האם המתכננים שילבו עצים חדשים בתכנית שלהם? כן, בסמוך למדרכה כבר ניתן לראות גומות ובורות שבחלקם כבר ניטעו עשרות שתילי עצים, אך למרבה הצער מדובר בעצי דקל, שהם אמנם יפים וציוריים, אבל הם לא יעניקו למבקרים בטיילת הגנה מספקת מהשמש הקופחת.
למה העיריות ממשיכות להתעלם מהצורך הדחוף שלנו בצל במרחב הציבורי?
צל מציל חיים
כמות ואיכות הצל במרחב הציבורי בישראל משפיעים באופן משמעותי על בריאות הציבור במנגנונים הכוללים מניעת סרטן העור, הגברת פעילות גופנית במרחב הפתוח והסתמכות על הליכה כדרך התניידות משמעותית. בעשור האחרון ראו אור עשרות מאמרים, כתבות, מסמכי מדיניות ואפילו תערוכות עיצוב אורבני שמראים כיצד המחסור בצל במרחב הציבורי בישראל פוגע בבריאות הציבור בישראל במספר רבדים משמעותיים.
חשיפה לקרינת השמש האולטרה-סגולה היא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר להתפתחות המלנומה הממאירה ובישראל מאובחנים למעלה מ-1,500 מקרים חדשים של מלנומה ממאירה מדי שנה. בנוסף, חוסר בפעילות גופנית גם הוא מושפע באופן ישיר מכמות הצל במרחב הציבורי ומהווה את גורם הסיכון השני בחשיבותו למחלות לא-מדבקות כגון שבץ, סרטן וסכרת. זאת מאחר ועידוד השהות והליכה במרחב הציבורי הפתוח הנה מהאמצעים היעילים ביותר להעלאת רמת הפעילות הגופנית בכלל האכולוסיה. מחקרים ושאלונים רבים מצביעים על כך שתנאי האקלים הם המשמעותיים ביותר בהחלטה אם להתנייד בהליכה או לרכוב על אופניים.
יתרון חשוב נוסף להצללת רחובות הוא צמצום השימוש בתחבורה מזהמת במרכזי ערים. בנוסף, קיימים יתרונות רבים אחרים כגון הורדת הטמפרטורה ותופעת אי החום העירוני ועוד השלכות רבות על הסביבה העירונית. מכאן שבישראל שטופת השמש ההחלטה להשקיע מיליוני שקלים דווקא בעצים שלא מספקים צל כלל נראית תלושה מהמציאות.
עיריית תל אביב: אין עצי צל מתאימים
לכאורה, עיריית תל אביב היא אחת מהעיריות המובילות בישראל בתחום ההצללה. רק בקיץ האחרון הכריזה העירייה על תחרות "צל אביב", בשיתוף המועצה הישראלית לבניה ירוקה והמשרד להגנת הסביבה. התחרות נתנה אפשרות לאדריכלים ומעצבים להציע פתרונות הצללה בצמתים נבחרים בעיר (קרנות רחוב, איי תנועה וכו'). עם זאת, העירייה לא התחייבה ליישם את פתרונות ההצללה שהוגשו לתחרות.
בנוסף לתחרות המתוקשרת היטב, נעשית בעיריית תל אביב עבודה להתמודדות עם המחסור בצל ברחובות. כך, למשל, הוועדה המקומית לתכנון ובניה אישרה לאחרונה מדיניות שתחייב יזמים ומתכננים להציב צל בפרוייקטים עתידיים במרחב הציבורי המיועד. ההנחיות נותנות העדפה ברורה לצל עצים ומכתיבות בין היתר הצללה של 80 אחוז משטח המדרכה באחד מצדי הרחוב ו-40 אחוז משטח המרחב הציבורי בכיכרות.
מדוע אם כך העירייה ממשיכה לנטוע עצי דקל בטיילת, דווקא במקום שבו כל סנטימטר של צל בקיץ הישראלי המהביל שווה זהב? אחת הסיבות היא שעבור צמחים רבים האקלים בקו החוף קשה, מכיוון הים מגיע באופן תמידי רסס עדין של מי ים מלוחים שאינו מאפשר לעצים גדולים לשגשג שם. יחד עם זאת, הבעייתיות של הבחירה החוזרת ונשנית בעצי דקל ידועה לכל מבקר בטיילת – לעצים היפים האלו יש נוף קטן המצוי בגובה רב ולכן הם מטילים צל מועט ביותר.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "לצערנו טרם נמצא עץ רחב נוף המתאים לגידול בקו ראשון בחוף הים של תל אביב-יפו". עם זאת, בכמה מקומות אחרים בישראל ניטעו עצים אחרים, כמו אשל הפרקים, שמגיעים לגדלים מרשימים ושנותנים צל רב אפילו בקרבה רבה יותר לקו החוף מאשר בטיילת של תל אביב (שם נוטעים את הדקלים במרחק של כ-50 מטר מקו החוף).
אשל הפרקים, פיקוס בנגלי או תות
"אין הרבה עצי צל גדולים ששורדים קו ראשון לחוף וזאת בעיה אמיתית. קשה מאוד לקנות עצי צל בגודל מתאים ולכן יש צורך בתכנון לטווח של 20-10 שנה קדימה כדי לקבל קו חוף עם עצי צל", מסביר אדריכל הנוף איתן עדן. "עם זאת, בהחלט יש אפשרות להשתמש על קו החוף בעצי צל גדולים כמו אשל הפרקים, בפיקוס בנגלי או אפילו בעצי תות, גם אם לכל אחד מהם יש חסרונות אחרים (לפיקוס ולתות, למשל, יש בעיות לכלוך מנשירת פירות (זאת ניתן לפתור על ידי שתילת תותים זכרים, א"ה). אין ספק שאין הרבה מבחר בקו ראשון לחוף, אך בתכנון ארוך טווח בהחלט ניתן להשקיע בצל עצים משמעותי גם שם".
אם עיריית תל אביב רוצה למצוא פתרון לבעיה, היא צריכה בסך הכול להיזכר מה היא עצמה עשתה רק לפני שבע שנים: עוד בשנת 2011 ניטעו עצי תות בפארק רידינג בסמוך לקו החוף וכיום העצים האלה כבר מלבלבים ומספקים צל רב.
בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet