פינצטה

עלינה פישמן

נא לא להאכיל את הכרישים

צוללים, שייטים וסתם סקרנים שבאים לצפות בכרישים בשפך נחל חדרה מפריעים לפעילות הצייד והרבייה שלהם – כך עולה ממחקר חדש. איך אפשר ליהנות מתופעת הטבע הייחודית מבלי לפגוע בה?

10 באפריל 2018

מדי שבת חורפית מתקהלים ליד תחנת הכוח בחדרה צוללים, חובבי ים וסתם סקרנים כדי לראות התקבצות של עשרות כרישים שמגיעים בכל שנה לישראל, בעיקר בין דצמבר למרץ, במפגש שבין שפך נחל חדרה ותחנת הכוח "אורות רבין". השנה הכרישים הקדימו והופיעו בחוף כבר בתחילת נובמבר.

הסיבה להגעת הכרישים לקו החוף אינה ידועה עדיין, אך בהחלט מדובר בתופעה ייחודית, שכן בעולם ידועות התקבצויות של אוכלוסיות כרישים בעיקר בלב ים ולא בסמוך לקו החוף. התופעה עוד יותר ייחודית, שכן מדובר על על רדיוס של כחצי ק"מ מקו החוף שבו מתרכזים כמה עשרות פרטים (המספר המדויק אינו ידוע עדיין, אך כחלק ממחקר שמתבצע כיום, חלק מהכרישים מתויגים בתגים אקוסטיים או לוויניים, נלקחות מהם דגימות די-אן-איי ומתבצע אחריהם מעקב באמצעות רחפנים). הפרטים הם של נקבות כריש עפרורי, שמגיעות לאורך של כ-4 מטרים, וזכרים של כריש ממין סנפירתן, שהם קצת יותר קטנים ומגיעים לאורך של כ-2.5 מטרים. שני מיני כרישים אלו  מוגדרים כמין פגיע בים התיכון (ומופיעים ברשימה האדומה של (IUCN.

זיו צמח שמיר, דוקטורנט בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, מציין כי בתוך אזור ההתקבצות הצפוף ממילא, ניתן למצוא עוד מגוון מיני דגים שחלקם מופיעים בלהקות: בטאים, כחלון ים תיכוני, ברקודות, אינטיאסים, אובלד שחור זנב וחלילנים, המגיעים לאזור בנוסף לכרישים, וכך, בתא שטח קטן מאוד מתקבל עושר מינים רב.

הדייגים באזור מכירים את התופעה כבר שנים, אולם משנה לשנה גדלה כמות הפרטים שמגיעים לחוף, ובמקביל גם תקופת השהייה שלהם כאן הולכת ומתארכת. עם זאת, בעבר היו מגיעים אתם גם כרישים ממינים אחרים, כמו פטישנים, שהם כרישים הרבה יותר גדולים, אולם אותם כבר כמעט ולא רואים.

כריש עפרורי. מין פגיע. צילום: Steve Garner, Wikipedia

כרישים בורחים מאופנועי ים

בעקבות העניין הרב של הציבור הרחב בתופעת הכרישים, יזמו רשות הטבע והגנים (רט"ג), עמותת אקואושן, חוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים, יחד עם עיריית חדרה ובתמיכה גדולה של החברה להגנת הטבע, הקמה של תחנת הסברה בפארק נחל חדרה, שאותה מאיישים מתנדבים מרט"ג ומעמותת אקואושן. בתחנת ההסברה מתבצעות פעולות הסברה וחינוך שונות, הן למטיילים והן למדריכי הצלילה (מועדוני הצלילה באזור כבר משווקים חבילת צלילה לצד הכרישים), במטרה לפתח תיירות אקולוגית עם כרישים.

עם זאת, החוקרים מבינים שלתיירות הכרישים שמתחילה להתפתח כאן עלולה להיות השפעה שלילית. לכן, צמח שמיר חוקר במסגרת הדוקטורט שלו, בהנחיית ד"ר דן צ'רנוב, ראש תחנת מוריס קאהן לחקר הים, וד"ר אביעד שיינין, ראש פרויקט טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה, את ההשפעה של האנשים על הכרישים. "על מנת לבדוק שינויי התנהגות אצל הכרישים אנחנו משתמשים בתצפיות וצילומי רחפן, תצפיות מקיאק, סקרי צלילה, שימוש באקוסטיקה תת-מימית וראיונות עם דייגים, צוללים, קיאקיסטים ומבקרים בחוף", מסביר צמח שמיר. "מתוצאות ראשוניות של המחקר מתברר, כי אכן פעילות הצוללים וכלי השייט משפיעות  על פעילות הכרישים, דבר שבא לידי ביטוי בניסיונות התחמקות של הכרישים – שינוי בכיוון ומהירות השחייה, או לחלופין, 'הבעת עניין' בצוללים, במצלמות ובציוד אלקטרוני (לכרישים יש יכולות חישה אלקטרומגנטית – ע"ש) וכל זאת על חשבון זמן פעילות הצייד והמנוחה שלהם. הפרעה זו פוגעת בכשירות של הכרישים, שמשקיעים יותר אנרגיה בתנועה ותשומת לב כלפי הצוללים שמסביבם מאשר בטריפה ובמהלך החיים התקין שלהם".

צמח שמיר, הנמצא בשטח עם הכרישים באופן יום-יומי, מספר שלצד ההתעניינות הרבה שהציבור מפגין, הוא נתקל גם בהתנהלות מזיקה ופוגענית כלפי הכרישים אך היא לא נעשית במכוון, אלא מחוסר ידע. לדבריו, נרשמו גם מקרים של ציד כרישים על ידי דייגים עבריינים.

"השימוש שנעשה בשטח של שפך נחל חדרה הוא רב ומגוון, והוא מנוצל על ידי לא מעט גורמים, בין אם אלו דייגים, שייטים, סירות מנוע, אופנועי ים, קייאקים, גולשים, מבקרי פארק שפך נחל חדרה, ובעקבות הופעת הכרישים בעשור האחרון ההתעניינות באתר רק גוברת, ולחץ המבקרים גדל. לזה מצטרפים גם מועדוני הצלילה, שמארגנים צלילות עם כרישים ואף צוללים עצמאיים או אפילו שחיינים ומשנרקלים שרוצים לראות את הכרישים מקרוב", מרחיבה שירה סלינגרה, העובדת בתחום הים של רשות הטבע והגנים.

הכרישים נפגעים מהדיג גם אם הוא לא מכוון כלפיהם. בשל פעילות שדייגים הנמצאים על שובר הגלים, דרומית לתחנת הכוח, יש לא מעט פסולת דיג במים, שהיא בעלת פוטנציאל לפגוע במגוון הדגים ובכללם הכרישים. ואכן סלינגרה מאשרת כי כרישים רבים נצפו עם קרסים בפה.

"לפני שנתיים-שלוש, נתקלנו בלא מעט בדייגים שניסו לצוד אותם", מוסיף צמח שמיר. "אנחנו אמנם רק בתחילת המחקר, אבל כבר ראינו אנשים שמנסים לגעת בכרישים ולהצטלם איתם. זה לא גורם נזק פיזי, אך ללא ספק מעלה את העקה (הסטרס) וחוסר המנוחה של הכרישים". יש לציין כי שני מיני הכרישים שנמצאים באזור זה אינם תוקפניים כלפי האדם, אולם היו מקרים בעולם שבהם תועדו מקרי תקיפה, אף אחד מהם לא בישראל. "היו גם מספר מקרים שבהם הבחנו, באמצעות צילומי רחפן, שהכרישים בורחים כשאופנועי הים מגיעים במהירות", ממשיך צמח שמיר. "צריך לזכור שהמים באזור מאד רדודים ולכרישים אין כמעט אפשרות לתמרן".

ומה לגבי מטיילים בפארק בשפך נחל חדרה? "לא ראינו נזקים פיזיים ממשיים, אבל לכלוך ושאריות המושארות בחוף, נסחפות לעיתים לים והן עלולות להוות מלכודת לדגים השונים, להיבלע על ידי הדגים הגדולים, ובסופו של דבר להגיע לקיבות הכרישים. צריך לזכור שהכרישים הם טורפי העל במערכת הימית שלנו. פגיעה בהם תוביל לפגיעה בכל מגוון בעלי החיים שנמצא תחתם (במורד מארג המזון), וההיפך הוא גם נכון, פגיעה ברמות הנמוכות יותר, תפגע בסופו של דבר גם בכרישים".

צוללים בעקבות הכרישים. "לא לצלול עם מקלות סלפי – זה עלול לפגוע בכרישים". צילום: באדיבות זיו צמח שמיר

נא לא להאכיל את הכרישים

"אם התופעה הזו של התקבצות הכרישים הייתה מתרחשת בלב ים, אז עוד ניתן היה לווסת ולפקח בקלות על תיירות הכרישים ולצמצם את הפגיעה בכרישים", אומר צמח שמיר, "אבל כאן, בגלל שזה כל כך נגיש, אנשים פשוט נוסעים ברכב  לחניון שפך נחל חדרה, ובמרחק של 300 מטר הם מגיעים לאתר ושם אין פיקוח, הנחיות או הכוונה. אנחנו בקשרי עבודה עם מועדוני הצלילה, מסבירים להם ומדריכים אותם איך לבצע צלילות מבלי להפריע. יש לציין כי קיים שיתוף פעולה מצוין עם מרבית מועדוני הצלילה, כיום. אנחנו מדברים עם בעלי כלי השייט ועם כל מי שנמצא באזור, אבל אין לנו שליטה על  אלו שמגיעים באופנועי הים, לדוגמה, שאיתם בכלל אי אפשר לדבר, לחלקם אפילו אין רישיון לכלי, ולא מעניין אותם שום דבר, הם רוצים לראות כרישים ועכשיו".

כאשר צמח שמיר מתבקש לתת הנחיות לציבור בנוגע לכרישים, הוא מבקש להבחין בין הנחיות המיועדות למבקרים לבין אלו שצוללים: ההנחיות למטיילים בחוף כוללותהקפדה על ניקיון ואי השלכת  פסולת, וכן אי השלכת מזון לכרישים. הוא מספר כי בעבר כבר נתקלו באנשים שהגיעו וברשותם ארגזי עופות במטרה להאכיל את הכרישים.

ההנחיות לצוללים כבר יותר מפורטות, והן מתלוות לאזהרת הצלילה של רט"ג והרשות לצלילה ספורטיבית לגבי צלילה במקום, שכן באזור ישנם זרמים חזקים ומערבולות חזקות כתוצאה ממבנה החוף ושובר הגלים בתוספת הזרמת מי-ים חמים ששימשו לקירור הטורבינות בתהליך ייצור החשמל בתחנת הכוח "אורות רבין" וכן מי ההתפלה. ההנחיות הן:

  1. צלילה ראשונה באתר בעדיפות עם מדריך צלילה או צולל מנוסה. זהו אתר צלילה מורכב, אפילו לאדם בעל ניסיון בצלילות בים התיכון.
  2. צלילה עדיפה בקבוצה.
  3. לא לצלול כאשר הראות מוגבלת או הים גבוה.
  4. לא לצלול עם דגים מתים או פיתיונות דיג (מתייחס לצוללים שמבצעים צלילות דייג).
  5. לא "לאגף" את הכרישים ולא "לסגור אותם בפינה".
  6. לא לגעת ולא להאכיל.
  7. להיזהר עם מצלמות ומכשירים אלקטרוניים, עקב החוש האלקטרומגנטי של הכרישים.
  8. לא לצלול עם מקלות סלפי – עלול לפגוע בכרישים.
  9. לא לצלול עם פצעים פתוחים או מדממים.

 

אילנית פוקד, מתנדבת בתחנת ההסברה בפארק שפך נחל חדרה, מספרת כי אחת הבעיות העיקריות שפוגעות בכרישים, שהן חיות מוגנות על פי חוק, היא פסולת הפלסטיק המושלכת למים. "פלסטיק הוא חומר שלא מתכלה, ופסולת פלסטיק שנזרקת לים, כמו כוסות חד-פעמיות, שקיות ניילון ועוד, מצטברת בים ולא נעלמת, והיא משנה את סביבת המחייה הטבעית של הכרישים – דבר שבא לידי ביטוי גם בשינויים התנהגותיים אצל הכרישים." בנוסף היא מספרת שבתור צוללת חובבת המתנדבת גם ב"משמר הים", היא שותפה בלא מעט צלילות ניקיון כדי לנסות ולהפחית את הפסולת הימית, אך זו רק טיפה בים, משום הישראלים זורקים פסולת רבה – בין אם ישירות לים, ובין אם בעקיפין, כאשר פסולת שמושלכת על החוף נסחפת בסופו של דבר אל הים.

אילנית פוקד, מתנדבת בתחנת ההסברה. צילום: עלינה פישמן

"גם לתיירות כרישים יש מחיר"

"בעולם מדברים כל הזמן על קונפליקט שיש בין דייג של כרישים לבין תיירות כרישים, וברור שאנחנו מעדיפים תיירות כרישים, כי ככה לא הורגים כרישים. מה גם שמכל המחקרים שעשינו ראינו שאפשר להרוויח הרבה יותר כסף מתיירות מאשר מדייג של כרישים", אומר צמח שמיר. "אולם צריך להבין שגם לתיירות כרישים יש מחיר, ואת המחיר הזה אני מנסה לכמת בעבודה שלי. קיימות כבר עדויות מהעולם וגם מהמחקרים שלנו, שהתיירות הזאת גורמת לנזק. נזק שמשפיע גם על רבייה, גם על מהלך החיים שלהם (בכלל זה הגירה) וגם על הסביבה הימית שלהם".

"הרעיון הוא להסדיר את המקום קודם כל להגנה על הכרישים, וכן על מנת לאפשר צפייה בכרישים, חינוך והסברה", מסבירה סלינגרה. "לכן כחלק מהפרויקט מתוכננת להיבנות מרפסת תצפית, שבתקווה תעמוד כבר בשנה הבאה, בעונה הבאה של הכרישים, ויהיה שם גם שילוט ופעילות למבקרים שיבואו לצפות מהחוף עם הסברים על הכרישים ולמה צריך לשמור עליהם". פרויקט ההסדרה הוא בשיתוף עם החברה להגנת הטבע, מנהל הרשות לצלילה ספורטיבית במשרד התרבות והספורט אדם קונסטנטינובסקי, התאחדות הצלילה וקבוצת "כרישים בישראל".

"אנחנו רוצים לאסור את הדיג שם, ואנחנו מנסים כרגע לעבוד מול אגף הדיג בעניין הזה", היא אומרת. "לגבי השייטים והצוללים למיניהם, אנחנו עובדים כרגע על הכנת קודים אתיים או התנהגותיים מהסוג שקיימים בכל העולם לצפייה בכרישים במקומות שקיימת בהן תיירות מהסוג הזה, זאת כדי לוודא שאנחנו באמת לא מפריעים להם ברמה כזו שזה יפגע בהם. לצורך כך אנחנו נפגשים עם מועדוני צלילה ועם צוללים עצמאיים כדי לדבר על הדברים  ולראות מה הבעיות ואיך אפשר לפתור אותן.

"המטרה היא להגיע ישירות לאנשים שזה יחול עליהם, וזה כולל גם את הצופים מהחוף, ולכן זה גם יופץ באינטרנט. אני מקווה מאוד שזה יעבוד, וזה תלוי מאוד, בסופו של דבר, במה שהאנשים עושים בשטח. אם יהיה פחות שיתוף פעולה, אז נצטרך להשתמש באכיפה, אך אם אפשר, אנחנו מעדיפים להימנע מזה, כי זה צורך משאבים רבים, וזה לא כיף לאף אחד בסופו של דבר".

כרגע קיימת  אזהרת הצלילה באתר, ברט"ג לא מתנגדים לצלילה במקום אלא  רוצים  לתת לצוללים את הכלים לצלילה נכונה עם הכרישים באופן שלא יפגע ויטריד את הכרישים ותוך שמירה על בטיחות מריבית של הצוללים. "במידה שעיריית חדרה, שהיא הגוף שאחראי על המקום, תחליט שהיא נותנת איזשהם היתרים לצלילה במקום, אז כדאי שיהיה להם ידע מדעי מבוסס להתבסס עליו, ולכן אנחנו מספקים להם את הקווים המנחים המתאימים", היא מוסיפה.

עד שפרויקט ההסדרה ירקום עור וגידים, ותיירות הכרישים באתר תהיה יותר מאורגנת ומפוקחת, חשוב לדעת שגם לנו, הציבור הרחב, יש מקום לסייע בהגנה על הכרישים. כל מה שצריך לעשות הוא לדווח למוקד של רט"ג, *3639,  או לאפליקציית seawatch של החברה להגנת הטבע במידה ואתם עדים לפגיעה בכרישים.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

חפשו מומחים נוספים בתחום