פינצטה

אלינה ארביטמן

אלופים אולימפיים במדעי כדור הארץ

המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מדעי כדור הארץ קטפה שבע מדליות ואת הפרס היוקרתי ביותר בתחרות שהתקיימה בצרפת

17 בספטמבר 2017

בזמן שלינוי אשרם ביצעה את תרגיל החישוק שהעניק לה את מדליית הארד באליפות העולם בהתעמלות אומנותית בפזארו שבאיטליה, התמודדה לא הרחק משם, בניס שבצרפת, קבוצת תלמידים מישראל עם משימה שונה בתכלית: כיצד ניתן ליישב בני אדם בכוכבים אחרים. התחרות שלהם התקיימה במסגרת אולימפיאדת מדעי כדור הארץ, שנערכת בפעם ה-11 ושבה השתתפו 120 מתחרים מ-29 מדינות.

כל ארבעת חברי המשלחת הישראלית – רותם מוטרו מתיכון למדעים ״עתיד לוד״, רותם מור מבית הספר הדמוקרטי קריית אונו, איתי עדן מתיכון ליד"ה בירושלים ואמיר צור מבית הספר רמות ים, כולם בני 17 – זכו במדליות ארד בשלב התחרות האישית, והובילו לזכייה במדליות כסף וזהב בתחרות הקבוצתית.

חברי המשלחת הישראלית, מימין לשמאל: רותם מוטרו, רותם מור, אמיר צור, איתי עדן. צילום: יוסי גודוביץ

חבר מכוכב אחר

במסגרת התחרות הקבוצתית חולקו המשתתפים לצוותים בינלאומיים של שבעה או שמונה משתתפים, כל משתתף ממדינה אחרת, והיא כללה שני שלבים: השלב הראשון הוא משימה ״בלשית״ לפענוח תעלומה מדעית – כל צוות ״נזרק״ לאתר בסביבה בלתי מוכרת, והוצגה בפניו תופעה מדעית מורכבת. הצוות חקר את התופעה בשטח ולאחר מכן הכין מצגת המסכמת את הממצאים, שאותה הציג בפני חבר השופטים. משימה זו בוחנת יכולות מחקר, חשיבה מדעית, ריכוז והצגת ידע וכן עבודת צוות ומנהיגות, כל זאת תוך גישור על פערי שפה ותרבות. בשלב זה בתחרות הוביל אמיר צור את הצוות שלו לזכייה במדליית כסף.

בשלב השני קיבלו כל הצוותים שאלה זהה: כיצד ניתן להשתמש בידע ממדעי כדור הארץ כדי ליישב כוכבי לכת אחרים? הצוותים התבקשו לחקור את הנושא, להכין פוסטר מדעי ולהציג אותו, כל זאת תוך שעות ספורות. בשלב זה בתחרות הובילה רותם מור את הצוות שלה למדליית זהב ואיתי עדן הוביל את הצוות שלו למדליית כסף.

״החלטנו להבין כיצד הידע על מערכות כדור הארץ השונות יעזור לנו ליישב כוכב אחר", מספרת מור. "המשתתף מנורווגיה, למשל, היה אחראי על הגיאוספירה (מסלע), הבחור מאוקראינה כתב על אנרגיה משמש ומרוח ואני הייתי אחראית על ההידרוספירה (מים). בכל הקשור בבנייה בכוכב החדש, למשל, אנחנו מסתמכים על מינרלים ועל נפט. לכן חשוב לנו להבין היכן מוצאים את החומרים בכוכב והאם יש תופעות שעלולות להכשיל אותנו בישוב הכוכב, כגון הרי געש, וכיצד אפשר להשתמש בידע על הרי געש מכדור הארץ כדי להתגבר על הבעיות".

הנבחרת הישראלית גם זכתה בפרס היוקרתי ביותר בתחרות – פרס המשלחת המצטיינת (MVT – The Most Valuable Team). פרס זה ניתן עבור הישגים יוצאי דופן בכל היבטי התחרות: ידע, מיומנויות למידה וחשיבה, עבודת צוות, מנהיגות ועזרה הדדית. עד היום ניתן הפרס למשתתף או משתתפת בודדים בלבד, אולם מאחר שכל אחד ואחת מארבעת חברי הקבוצה הישראלית צוין לשבח על ידי השופטים, החליטו המארגנים להעניק את הפרס לכל הצוות הישראלי, לראשונה בתולדות האולימפיאדה.

הפוסטר המדעי שזכה בזהב, מאת הצוות של רותם מור. צילום: רותם מור

למידה מתוך סקרנות

״האולימפיאדה עבורי היתה משמעותית מאוד, במיוחד להכיר בני נוער מכל קצוות העולם", מספרת רותם מוטרו. "בתחרות הקבוצתית היו אתי בצוות משתתפים מאוסטרליה, טייוואן, נורווגיה, צרפת, ברזיל ותאילנד, וכולנו עבדנו יחד בתיאום ובשיתוף פעולה. הדהים אותי לראות איך בכל מדינה אנשים חושבים ועובדים אחרת״.

כל חברי המשלחת הישראלית, שנסיעתם לאולימפיאדה מומנה על ידי משרד המדע, הם תלמידי המגמה למדעי כדור הארץ. זהו נושא רב-תחומי שעוסק בכל המערכות המאפשרות את קיום האנושות על פני כדור הארץ וכוכבי לכת אחרים: התשתית שעליה אנחנו חיים, משאבי האנרגיה, המים, האוויר ויחסי הגומלין שביניהם. נושא זה בוחן גם את האבולוציה של מערכות כדור הארץ בממד הזמן העמוק. ״התבוננות זו בממדי הזמן והמרחב מאפשרת לנו להבין את מקומו הריאלי של האדם במערכות כדור הארץ״, מסביר פרופ׳ ניר אוריון מהמחלקה להוראת מדעים במכון ויצמן למדע, שמוביל את תכנית הלימוד במדעי כדור הארץ.

תכנית הלימודים במדעי כדור הארץ לחטיבה העליונה בהיקף 5 יחידות לימוד קיימת מזה כ-20 שנה. התכנית פותחה (ועודנה מפותחת) במחלקה להוראת המדעים של מכון ויצמן במסגרת לא פחות מ-30 עבודות מחקר, והיא ייחודית ושונה מהתכניות ביתר מקצועות הלימוד. תכנית זו זכתה להכרה והוקרה על ידי אונסק"ו כמודל עולמי להוראת מדעי כדור הארץ.

״השיטה בתכנית הלימודים במדעי כדור הארץ שונה מהמקובל בבית הספר", אומרת מוטרו. "היא מעודדת ללמוד מתוך סקרנות ולהגיע למסקנות בעצמך, ופחות מסתמכת על לימוד פרונטלי של מורה״. בין היתר, התכנית שמה דגש על סביבת המעבדה, וכוללת עשרה סיורים לימודיים. ״סיימתי עכשיו שנתיים של לימודים במגמה ואני ממש מצטערת על כך שזה נגמר, הייתי רוצה להמשיך לשנה נוספת. זו הלמידה המשמעותית ביותר שהייתה לי בתיכון״. מסכמת מוטרו.

מציגים לעולם, ולא בפעם הראשונה, את הפנים היפות של ישראל. צילום: יוסי גודוביץ

"מקווים לתמיכה ממשרד החינוך"

לימודי מגמת מדעי כדור הארץ מתקיימים נכון להיום ב-20 בתי ספר בלבד בישראל. לכן, לפני שבע שנים פתחו במכון דוידסון לחינוך מדעי (של מכון ויצמן למדע) את הכיתה הארצית ללימודי כדור הארץ, הפתוחה לכל תלמיד ותלמידת תיכון שלימודי המגמה לא מתקיימים בבית ספרם. הכתה הארצית כוללת למידה מקרוב ומרחוק: התלמידים מבצעים את פעילויות החקר המעבדתיות באמצעות ערכות ניסויים שהם מקבלים לביתם ויוצאים לכל הסיורים ופעילויות החקר. השנה, במקרה או שלא במקרה, כל חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדה הם תלמידי הכיתה הארצית.

״ההישג של המשלחת הישראלית הוא כפול ומכופל על רקע ההכנה המצומצמת שלה״, אומר אוריון, שגם מוביל את הוועדה הבינלאומית שאחראית על גיבוש התכנים באולימפיאדה. ״לצערי, למשלחת היו שני מפגשי הכנה קצרים בלבד. לשם השוואה, מדינות מזרח אסיה משקיעות מיליוני דולרים בהכנת המשלחות שלהן, שמגיעות עם צוות של 10-8 מדעני כדור הארץ שמכינים את התלמידים לאורך שנה שלמה. לאור ההישגים חסרי התקדים, אני מקווה שנזכה לתמיכה גם ממשרד החינוך בשנת הלימודים הקרובה״. הוא מוסיף.

והיו גם כמה רגעים מרגשים בתחרות, שלא קשורים למדע. ״באחד הערבים כל נבחרת התבקשה להציג שיר או ריקוד שאופייני לארץ שלה, וכך מצאנו את עצמנו סוחפים 150 איש לריקוד הורה לצלילי שיר ישראלי ישן״, נזכרת מוטרו. ״בסיום האולימפיאדה המשלחת שלנו היתה צריכה לעזוב מוקדם, וחברי המשלחות האחרות קמו במיוחד מוקדם בבוקר כדי להיפרד מאתנו והקיפו אותנו בחיבוקים. חברה מקזחסטאן אמרה לי משפט שלא אשכח: 'כשתהיי עצובה, תחשבי על אנשים בקצה השני של העולם שאוהבים אותך'״. ״החשיבות של ההשתתפות שלנו באולימפיאדה רחבה הרבה יותר מההיבט המדעי גרידא. אנחנו מציגים לעולם, ולא בפעם הראשונה, את הפנים היפות של ישראל״, מסכם אוריון.

 

חפשו מומחים נוספים בתחום