אסתמה, ביוונית נשימה כבדה, נחשבה בעבר הלא רחוק ללא יותר מאשר מטרד שניתן לפתור בקלות יחסית באמצעות משאף ידני. גם מקרי המוות מאסתמה בעולם נמצאים בירידה הדרגתית החל משנות התשעים. עם זאת, בשנים האחרונות קיימת עלייה בתחלואה באסתמה בעולם, בעיקר במדינות מתועשות, ואיתה נרשמת עלייה בנטל הכלכלי על החולים ועל מערכות הבריאות.
כיום אסתמה היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדות. נכון ל-2009, 9.6 אחוז מאוכלוסיית הילדים בארה"ב סבלו מאסתמה, ובמדינות רבות, מפותחות ומתפתחות, שיעור החולים מצוי במגמת עלייה. לפי נתוני משרד הבריאות, שיעורי האסתמה בקרב תלמידים יהודים נותרו יציבים מאז 1997 והם עומדים על 7.2 אחוז בקרב תלמידי כיתה ח'. עם זאת, בקרב אוכלוסיות הערבית נצפתה עליה חדה בשיעורי הימצאות אסתמה בעשור האחרון. בכל קבוצות האוכלוסייה נצפו שיעורי אסתמה גבוהים יותר בבנים מאשר בבנות.
בעשורים האחרונים נערכו מחקרים רבים בעולם שהצביעו על הקשר בין זיהום אוויר שאליו נחשפו האם או אפילו האב לפני ההיריון ובמהלכו, ובין פגיעה בהתפתחות העובר. ממצא זה אינו מפתיע: כפי שנוכחנו לדעת בסערה התקשורתית האחרונה לגבי השלכות זיהום האוויר, לכאורה, על גודל ראשי תינוקות במפרץ חיפה, מחקרים מצאו קשר בין חשיפה למזהמים שונים בזמן ההיריון – ואף לפניו – ובין תופעות כגון משקל גוף נמוך בעת הלידה, לידה טרם זמנה והיקף ראש קטן מהממוצע. "בריאות האדם משתנה לאורך כל מעגל החיים, אבל פוטנציאל הבריאות שלו נקבע בעיקר ברחם, ואחר כך בילדות", מסביר ד"ר חגי לוין, ראש המסלול לבריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית-הדסה.
כעת, מחקר קנדי שעקב אחרי ילדים משלב ההיריון ועד גיל עשר, מצא כי תינוקות שנולדו לאימהות שנחשפו לזיהום אוויר מתחבורה בזמן ההיריון נמצאו בסיכון מוגבר לחלות באסתמה עד גיל חמש. הדבר נכון במיוחד בעבור תינוקות שנולדו במשקל נמוך.
אסתמה ליד כבישים מהירים
המחקר, שנערך בקנדה, בדק את נתוניהם של יותר מ-65 אלף ילדים שנולדו בוונקובר בין השנים 1999-2002. המחקר מצא שבקרב ילדים לאימהות שגרות ליד כבישים מהירים נרשמה עלייה של 25 אחוז בסיכוי לחלות באסתמה. לעומת זאת, עבור ילדים שאובחנו כחולים באסתמה בין הגילאים שש עד עשר, לא נמצא קשר בין המחלה ובין חשיפה לזיהום אוויר בתקופה העוברית, והסיבה לכך אינה ידועה.
הסיכוי לחלות באסתמה לפני גיל חמש גדל בכחמישה עד עשרה אחוזים כתוצאה מחשיפה לזיהומי חנקן דו-חמצני ופחמן חד-חמצני, שמקורם העיקרי הוא תחבורה, לצד חומרים כמו גופרית דו-חמצנית וחלקיקים נשימים עדינים בגודל 10 מיקרומטר ומטה, אשר נפלטים מתחבורה אך גם ממקורות שונים כגון תעשייה ואובך. ילדים שנולדו עם משקל לידה נמוך (מתחת ל-2.5 ק"ג) היו רגישים יותר להשפעות זיהום האוויר, והקשר בין זיהום אוויר לאסתמה היה חזק יותר עבורם.
במחקרים דומים בעולם, שבחנו את הקשר בין זיהום אויר ואסתמה בגילאים מוקדמים, התקבלו ממצאים שאינם חד-משמעיים. מחקר מבריטניה לא מצא קשר בין חשיפה לחנקן דו-חמצני וזיהום חלקיקי לאסתמה בקרב ילדים עד גיל 11. במחקר שוודי לעומת זאת, נמצא קשר בין חשיפה לזיהום אוויר ובין אסתמה אצל ילדים בוגרים בין גילאי 8-12. מחקר הולנדי שפורסם ב-2010 מצא קשר בין חשיפה לפחמן חד-חמצני ובין אסתמה בגילאים שתיים עד ארבע.
השוני בין תוצאות המחקרים הוא תופעה מוכרת בתחום האפידמיולוגיה (חקר הגורמים לתחלואה) והאפידמיולוגיה הסביבתית בפרט, שהינה תחום מורכב המחייב התייחסות למקריות, להטיות ולגורמים מבלבלים. על מנת להעריך שקיים קשר של סיבה ותוצאה, צריך לשקול מגוון שיקולים וראיות ממחקרים שונים, ולכן כל מחקר חדש בנושא מוסיף לביסוס הידע. כך גם במחקר זה, ניתן להצביע רק על קשר בין היריון בקרבת כביש ראשי ובין אסתמה אצל ילדים בין הגילאים אפס לחמש, אך לא ניתן להצביע על קשר של סיבה ותוצאה. חשיבותו של המחקר היא בכך שהוא מצטרף לשורה של מחקרים נוספים, המחזקים את האפשרות שהקשר בין זיהום אוויר להתפתחות אסתמה הוא קשר סיבתי.
אפשר לנשום לרווחה?
ד"ר חגי לוין מסביר שמחקר זה מספק ראיה נוספת להשפעות השליליות של זיהום אוויר על התפתחות ילדים, שמצטרפת להשפעות ידועות על הגדילה וההתפתחות, על מערכת הנשימה, על התפתחות המוח ועל מערכות נוספות. "תחבורה מהווה מקור מרכזי לזיהום אוויר. במקביל להמשך המחקר בתחום, אנו חייבים לפעול יותר כדי לצמצם את זיהום האוויר שמקורו בתחבורה, ולנקוט במדיניות ציבורית שמעודדת תנועה בערים בדרכים שאינן מזהמות (אופניים, הליכה) ובתחבורה ציבורית המזהמת פחות משימוש ברכבים פרטיים", הוא מסכם.
בינתיים, עד שקובעי המדיניות ינקטו בפעולות הרלבנטיות, ניתן להיעזר באפליקציות כגון בריזומטר הישראלית כדי לבדוק את מידת זיהום האוויר בזמן אמת עד רמת הרחוב, ולקבל המלצות כיצד לפעול. הסטודנטית דנה זיו, בהנחיית ד"ר חגי לוין וד"ר אסנת קידר מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, כבר בדקה ומצאה כי לשימוש באפליקציה המתריעה על רמת זיהום האוויר יש פוטנציאל להוביל לשינוי התנהגותי שיכול לסייע לכל אחד מאיתנו לצמצם את החשיפה לזיהום אוויר.
