שתפו‬        

שרון מרק

בעזרת השם נשמור על הסביבה

האם האוכלוסייה החרדית בישראל חרדה גם לסביבה? והאם ניתן ללמוד משהו מההצלחות בתחום זה על הסיכוי לגשר בין החברה החילונית לחרדית גם בתחומים אחרים? מסע אל הצד הירקרק של רובע ז' באשדוד

2 בנובמבר 2016



כבר שנתיים שאני מגיעה באופן קבוע לרובע ז', "הרובע החרדי" של אשדוד. חילונית שכמוני עם שיער גלוי ומכנסי ג׳ינס, משוחחת עם הנשים בתור לרופא, נפגשת עם האוכלוסייה החרדית באירועי רחוב, מראיינת את רבניה, סוקרת את הגינות ומתקני המיחזור ומסיירת עם עורך מקומון חרדי באתר מיחזור אלקטרוניקה לקראת כתבה שתפורסם לימים באותו מקומון. עיני מתרגלות לעשרות זוגות האופניים ועגלות הילדים בכניסה לכל חדר מדרגות, לגינות העזובות הצמודות לבנייני המגורים, למתקני המיחזור הריקים, ששלטי הסברה קולפו מעליהם והם ריקים מבקבוקי פלסטיק ומלאים בפסולת אחרת, למודעות הפשקווילים המקשטות כל פינת רחוב, למבנים הארעיים המשמשים כמוסדות לימוד, לאדמה החפה מצמחייה.

"תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך (קהלת רבה, ט')". כבר שנתיים שאני מנסה להבין האם מדרש זה, שמהווה חלק מתשתית רחבה עוד יותר של לערכי ״בל תשחית״ והנחיות לשמירה על הסביבה הקרובה ועל העולם במקורות היהדות, יכול להביא לשיפור ההתנהגות הפרו-סביבתית בקרב האוכלוסייה החרדית.

תצלום: שרון מרק
תצלום: שרון מרק

על פי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור החרדים באוכלוסייה יגיע תוך 50 שנים לכ-40-30 אחוז מכלל האוכלוסייה בישראל. הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית, פריסתה הגאוגרפית והשפעת גידולה על חוסנה הכלכלי של המדינה בהווה ובעתיד מביאים לעיסוק רב בשיח הציבורי, המדיני ואף המחקרי בסוגיית מקומם וצורכיהם המיוחדים של החרדים סביב השתלבותם בחברה. כולנו נחשפנו למאבק ערכי ופוליטי על עיצוב דמותו של המגזר החרדי באמצעות מערכת החינוך שלו ובעיקר בכל הנוגע לשילוב לימודי ליבה בבתי ספר חרדים. עם זאת, האתוס הסביבתי בחברה החרדית, עמדותיהם הסביבתיות של החרדים ואופן תפיסתם את המרחב אינם מוכרים בספרות המקצועית כמו גם כלים לתרגום מדיניות סביבתית לעשייה בקרב בחברה החרדית. המנחים שלי ושותפיי למחקר (פרופ׳ יצחק אומר וד״ר נורית אלפסי מאוניברסיטת תל אביב) ואני חקרנו את היבטיה השונים של המודעות הסביבתית בקרב אוכלוסייה חרדית בשכונת מגורים עירונית בישראל, כלומר, האם לחרדים אכפת מעניינים סביבתיים ויותר מכך, האם הם פועלים למען הסביבה ובאיזה נושאים?

העולם נשאר בחוץ

רובע ז באשדוד מבט מלמעלה.
רובע ז' באשדוד מבט מלמעלה. 25 אחוז מאוכלוסיית אשדוד מתגוררת כאן. תצלום: שרון מרק

המחקר כלל ראיונות עומק עם חרדים, סקר עמדות בקרב כ-3,000 תושבי הרובע החרדי באשדוד, סקירת קטעי עיתונות חרדית וניתוח פניות הציבור החרדי למוקד הסביבה ולמוקד העירוני. המחקר התרכז ברובע ז', "הרובע החרדי" של אשדוד. רובע זה הוא אחד מהיישובים המשמעותיים במרחב החרדי בישראל. הרובע הוקם בשנות ה-90, וכיום הוא הרובע הצפוף ביותר באשדוד. על פי הערכות, מתגוררות בו כ-8,000 משפחות חרדיות שהן 25 אחוז מסך אוכלוסיית העיר. כ-60 אחוז מהציבור החרדי בעיר אשכנזי, רובו של הציבור הזה חסידי ומיעוטו ליטאי, והיתר – 40 אחוז – משתייך לציבור הספרדי.

הרובע מתאפיין במבני מגורים עד חמש קומות ובמיעוט כלי רכב, ומרבית מוסדות החינוך בו פועלים במבנים ארעיים. ברובע יש כמות גדולה של מוסדות ציבור וקהילה, מעבר לממוצע באשדוד, ובתוך הרובע מתקיימים חיים דתיים מלאים על כל מרכיביהם ומוסדותיהם, תוך צמצום השפעות העולם החיצוני. "אנחנו גרים בשכונה חרדית ומחוצה לה זה כבר לא שייך. כל הרובע הוא רובע דתי מה שמחוצה לנו כבר לא שייך לנו”, אמר לנו אחד המרואיינים.

הרשויות יטפלו

ממצאי המחקר מלמדים שבקרב הקהילה החרדית הנחקרת מודעות סביבתית מתבטאת אמנם בהתעניינות בנושאי סביבה (שימת לב, צבירת ידע וגיבוש עמדות אודות פגיעה בטבע ובסביבה וסכנות בריאותית לאדם), אך בה בעת נושאים אלה נתפסים כעיסוק פיזי חסר משמעות בהוויה היום-יומית החרדית, כזה שאינו שייך ליהדות ההלכתית ולעולם התורה. "אצלנו החרדים, יש עיסוקים, עבודה, לימודים. אנחנו רצים אחרי הזמן ולא מגיעים לזה, אבל חילוני שעובד משמונה עד ארבע, יושב ורואה טלוויזיה, אז יש לו זמן גם למחזר", אמר לנו אחד המרואיינים.

מהי אותה ״מודעות סביבתית״ שאת קיומה בקהילה החרדית יצאנו לבדוק? באופן כללי מדובר בנטייה עקבית של האדם לתשומת לב, לצבירת ידע, לגיבוש עמדות, לנקיטת פעולה ולגילוי מעורבות חברתית-פוליטית שנובעים מתוך הבנה שהפיתוח הכלכלי-תעשייתי פוגע בסביבה הטבעית ובבני האדם, ומתוך הכרה בצורך הדחוף לשינוי אישי וחברתי כדי לבלום את התהליך ההרסני.

גינת משחקים ברובע ז'. תצלום: שרון מרק
גינת משחקים ברובע ז'. תצלום: שרון מרק

כיום ידוע שלהשפעות חברתיות יש תפקיד מרכזי בעיצוב הקשר בין עמדות, כוונות התנהגות וההתנהגות עצמה ושגם עמדות ופעולות של "האחר" בסביבה הקרובה והרחוקה הן מקור השפעה רב-עוצמה בהחלטה לצאת ולפעול למען הסביבה. אולם, לתפיסת התושבים החרדים באשדוד, הרשות העירונית וחברי המועצה החרדים בה הם האחראים הבלעדיים לנעשה ברובע ולא התושבים עצמם.

מנהלת פניות הציבור במוקד העירוני באשדוד אמרה לנו שתושבים ברובע פונים אליה בנושאים סביבתיים בעיקר כשמדובר בסיכון סביבתי שעלול לפגוע בבריאותם: "אם יש אנטנה סלולארית, אנשים רוצים לדעת לקבל תשובות. אנשים מתעניינים ומבקשים לדעת איך אפשר לבצע את הבדיקות ולקבל תוצאות על בדיקות, כי הם יודעים שיש לזה השפעה על הבריאות". עם זאת, אף מרואיין לא העלה את נושא זיהום האוויר, למרות השפעתו המזיקה על הבריאות – כיצד נוצרה הסתירה הזאת? "אצלנו לא מודעים לנושא זיהום האוויר", אמר אחד המרואיינים. "כי זו לא בעיה פרטית של אף אחד". כלומר, כשמדובר על בעיה ״כלל עירונית״ (כזאת שפוגעת בכל האוכלוסייה ולא רק בתושבי הרובע) הם משאירים את הטיפול בידי הרשויות ולא נוקטים ביוזמה כדי למצוא פתרון לבעיה.

מתקן מחזור לבקבוקי פלסטיק. דוגמה טובה לקשר בין סביבה לצדקה. תצלום: שרון מרק
מתקן מחזור לבקבוקי זכוכית. דוגמה טובה לקשר בין סביבה לצדקה. תצלום: שרון מרק

שכונה חדשה ונקייה

אחד הדברים שהפתיעו אותנו במיוחד במהלך המחקר היתה התפיסה של תושבי הרובע החרדי שלפיה תושבי שכונות חדשות בעיר הם בני מעמד כלכלי-חברתי גבוה ולכן הם מתגוררים בסביבה נקייה ואסתטית. לתפיסת התושבים החרדים, שכונה חדשה היא שכונה נקייה, בעוד ששכונה ישנה וותיקה נתפסת כמוזנחת ומלוכלכת. הגישה שלהם היתה שהחיים ברובע החרדי, "הצפוף והעני״, כלשונם, על המפגעים ומטרדי הסביבה בו, הם עובדה גמורה שיש לחיות עמה בשלום. "ברובע ז' תפיסת החיים אחרת. יש דברים מאוד חשובים כמו קרינה או רעש בלתי נסבל מקידוח, אבל לגבי נושאים אחרים אנו לוקחים בפרופורציות הנכונות את החיים", אמרה לנו מרואיינת.

הביטויים רבים ששמענו מתושבי העיר שהשתתפו במחקר מבטאים, גם אם באין יודעין, תפיסות של צדק סביבתי לפיו "עשירים" זכאים לחיות בסביבה נקייה ואסתטית יותר מאשר תושבים "עניים" או "מוחלשים". כך, למשל, אחת המרואיינות אמרה לנו: "אצלנו יותר מוזנח מרבעים אחרים. גרתי פה ברובע שש שנים עם פיגומים מסביב לבניין. מי שרצה להיכנס לעלות לחלון היה עולה דרך הפיגומים. שבע-שמונה שנים הרובע היה חצי בנוי חצי לא". תושב אחר אמר: "ברובע החדש, שם ליד הים, יש מעמד יותר גבוה, אנשים יותר מחונכים, יותר תרבותיים, יותר שומרים על הסביבה. אנחנו משהו אחר". את תיאור ביקוריו ברבעים אחרים הוא סיכם כך: "העיניים שלי יוצאות".

טל פרידמן? לא מכירים

במרוצת השנים, נעשו כמה וכמה ניסיונות לשנות את הגישה הפסיבית של התושבים לגבי המתרחש באזור מגוריהם ולערב אותם בעשייה הסביבתית-עירונית. כך, למשל, קידמה עמותת ״קופות החסד״ שפועלת ברובע יוזמות חיוביות להטעמת ערכי המיחזור  תוך גיוס צדקה לנזקקים ובשיתוף חברת מיחזור נייר.

הניסיון ממיזמים אלה מלמד שצדקה ותרומה לעמותות גמ״ח התגלו כמוצלחות בהנעה לפעולה סביבתית. כיוון שפעילות הצדקה היא מיזם חברתי בעיקרו, לקהילה יש תפקיד חשוב בעידוד פעילות פרו-סביבתית כשההזדהות החזקה ביותר היא עם המעגל הקרוב של משפחה וחברים. ההיענות גדולה עוד יותר כשמדגישים שהפעולה היא "למען עתיד הילדים”.

כלי יעיל נוסף הוא פרסום מותאם לשיח החרדי במסריו ובדמויות שמככבות בו, כאלו שהציבור החרדי מכיר ומזדהה עמכם (״ואז העירייה הציבה כרזות עם גידי גוב בו השיער שלו חצי ירוק-חצי חום", אמר לנו מרואיין, שהתייחס לקמפיין חוצות סביבתי, והוסיף "אה, זה טל פרידמן? לא מכירים״), כמו גם הטמעת מסרים באמצעות העיתון המקומי, שמהווה את כלי התקשורת העיקרי ברובע ושמגיע לכל בית מספר פעמים בשבוע. כך, למשל, כתבות בנושא מיחזור פסולת אלקטרונית וחשיבותו, המלצות לטיפוח גינה משותפת וטיפים אודות מיחזור בבית שמפורסמות בעיתון המצוי בהשגחה רבנית, ״מכשירות״ את העיסוק בנושא ומאפשרות העברת מסרים לפעילות סביבתית.

1
פחים למחזור נייר ברובע ז'. תצלום: שרון מרק

באופן מפתיע, התערבות רבנים בנושאי סביבה אינה מורגשת כיום. נדמה שהסיבה לכך היא שסדר היום של הרבנים מוכתב על ידי הקהילה – אם הקהילה מוצאת עניין בנושא מסוים, הרבנים יתפנו לעסוק בו ולהכריע בו – ומכיוון שהחברה לא עוסקת מספיק בעניינים סביבתיים, גם הרבנים לא עושים זאת. "לא זכור לי שהרבנים הוציאו פסיקה בנושא איכות הסביבה", אמר לנו אחד המרואיינים. "ההוראות של הרבנים היום עוסקות בעיקר בדברים שנוגעים לעצם קיומנו כיהודים חרדיים בארץ הקודש, כדוגמת גיוס בחורי ישיבות לצבא. אם רב יעסוק פתאום בנושא הפרדת פסולת או מיחזור, אנחנו נבין שמישהו מהעירייה מבקש מהרב את התערבותו. אנחנו לא טיפשים״.

האם אפשר ללמוד משהו מהמחקר בנושאי התפיסות הסביבתיות גם על תחומים אחרים בחברה החרדית בישראל ובמיוחד על האפשרות לצמצום פערים ביחסים בין החרדים למדינה (לימודי הליבה, גיוס לצה"ל, השתלבות בשוק העבודה ועוד)? בשורה התחתונה אפשר לומר שהכלים והמנגנונים הקיימים שעל השפעתם על מידת המעורבות הסביבתית בחברה החרדית למדנו במהלך המחקר (מידע וידע, צדקה, ילדים כסוכני שינוי, תקשורת, תכנון וחקיקה ואחרים) עשויים להיות מיושמים גם בסוגיות חברתיות וכלכליות אחרות בישראל.

המחקר הסתיים, אך אני ממשיכה להגיע לרובע בתדירות גבוהה. הפעם אני מוזמנת לאירועים חברתיים וקהילתיים, נפגשת עם תושבים חרדים שנהפכו במרוצת הזמן לחברים טובים, וחרדה למרקם היחסים העדין ביניהם לבין החברה הישראלית החילונית.




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית