שתפו‬        

קטן, ירוק וחסכוני

להנעת מכוניות באנרגיה שהגיעה ממקורות מתחדשים יש עלות כלכלית ועלות סביבתית. מחקר ישראלי מחבר את השתיים ומציג את היתרונות המשולבים
5 בספטמבר 2015



 

היום רובנו מתדלקים את כלי הרכב שלנו בבנזין או בסולר – סוגי דלק מזהמים שמקורם בנפט, ומיעוטנו נוסעים בכלי רכב היברידיים שאת חלק מכוחם מספק מנוע חשמלי. אלא שהצפי העולמי הוא שכל זה עומד להשתנות בעתיד הלא רחוק: כבר היום אחד מיעדי ממשלת ישראל הוא לקדם משק אנרגיה בר-קיימא, כלומר כזה שניזון ממקורות מתחדשים. היקף ייצור החשמל ממקורות כאלה ממשיך להתרחב, וחלופת השימוש בחשמל כמקור אנרגיה תחבורתי הופכת מעניינת יותר ובקרוב גם תהיה זמינה.

סימון תחת טעינה לרכב חשמלי. תצלום: Nicola Sznajder.flickr
סימון תחת טעינה לרכב חשמלי. תצלום: Nicola Sznajder.flickr

צריכת האנרגיה בענף התחבורה עומדת על כ-44 אחוז מכלל צריכת האנרגיה בישראל, והיא מתבססת רק על מקורות אנרגיה מיובאים – נפט ותזקיקי נפט. כלי הרכב הפרטיים הם 88 אחוז מסך כלי הרכב בישראל, ומשקלה של התחבורה הפרטית מתוך סך צריכת האנרגיה בישראל הוא 15 אחוז בערך.

מחקר ישראלי של רונה בן ציון מביה"ס ללימודי סביבה ע"ש פורטר שבאוניברסיטת תל אביב, שנעשה בתמיכת משרד התשתיות, האנרגיה והמים, בחן את ההשלכות הכלכליות והסביבתיות של החלופות האפשריות להנעת כלי רכב שצפויות להיות זמינות בשנים הקרובות.

זהו מחקר ראשון מסוגו בעולם מכיוון שהחוקרים ניסו להשוות כמה מקורות אנרגיה לתחבורה, כשעבור חלקם – דוגמת דלקים מבוססי גז טבעי – לא קיים ידע מספיק עבור ניתוח מחזור חיים (Life Cycle Analysis), בפרט עבור ישראל. הניתוח נעשה על בסיס מודל המותאם לתנאים הקיימים בישראל כיום, ובאמצעותו אפשר לחזות את התנאים בעתיד וגם להשתמש בו בעתיד כבסיס לאומי לנתוני LCA.

בודקים את החלופות

בשלב הראשון עורכי המחקר ניתחו את ההשפעה הסביבתית של ייצור אנרגיה לתחבורה. הם בדקו טכנולוגיות שכבר היום, ובוודאי יהיו בעתיד, זמינות וישימות מהבחינה הכלכלית והטכנולוגית:

  1. דלק קונבנציונלי (נפט): שימוש בבנזין ובסולר במכוניות בעלות מנוע בעירה פנימית
  2. אנרגיה חשמלית: מקורה באמצעי הייצור הקיימים והעתידיים של חברת חשמל בתחנות כוח המופעלות בפחם, בגז ובמקורות מתחדשים. אנרגיה זו תשמש להנעת מכוניות חשמליות (EV – Electric Vehicle)
  3. דלק מבוסס גז טבעי: מתנול בתמהיל M85 85%, מתנול ו-15% בנזין, ו- GTL) Gas to Liquid) למכוניות עם מנועי בעירה פנימית מותאמים

הניתוח כלל מרכיבים שונים, חלקם טכנולוגיים כמו נצילות אנרגטית (כמות האנרגיה הנדרשת לנסיעה שאורכה 1 ק"מ) וחלקם סביבתיים כגון צריכת מים, תפיסת שטח (תרגום השטחים הנדרשים לצרוך הפקת האנרגיה עבור 1 ק"מ נסיעה), פסולת ופליטות מזהמים.

בשלב הבא נאמד הערך הכלכלי של התוצאות שהתקבלו מהניתוח, ולבסוף נבחנו שלושה תרחישים אפשריים של המשך עסקים כרגיל מול מעבר חלקי או מעבר מלא לדלקים חלופיים בשנת היעד 2020.

מנוע גז שם גז

מכונית עם מנוע חשמלי היא פתרון טוב אבל חלקי. צילום: Eneas De Troya, flickr
מכונית עם מנוע חשמלי היא פתרון טוב אבל חלקי. צילום: Eneas De Troya, flickr

תוצאות המחקר מלמדות שלכלי רכב חשמלי יש יתרון מובהק בנגע להשלכות הסביבתיות של יצירת זיהום אוויר: עלות כלי רכב חשמלי היא 0.04 שקלים לק"מ, לעומת 0.05 שקלים לק"מ לאופציית הגז, 0.08 שקלים לק"מ לבנזין ו-0.09 שקלים לק"מ לסולר. היתרון הזה נובע בחלקו מכך שבשנת 2020 יסופקו כ-10% מהביקוש לחשמל ממקורות מתחדשים בהתאם ליעד הממשלתי.

עם זאת, שקלול של כל המרכיבים – הכוללים גם את מרכיב תפיסת השטח, מרכיב המים ומרכיב האנרגיה – משנה את התמונה והופך את אופציית ה-GTL של הגז הטבעי למשתלמת ביותר עם עלות של 0.49 שקלים לק"מ לעומת 0.61 שקלים לק"מ עבור M85 בגז טבעי, 0.62 שקלים לק"מ לסולר, 0.66 שקלים לק"מ לבנזין ו-0.68 שקלים לק"מ לכלי רכב חשמלי.

ההסבר לכך שרכב עם מנוע חשמלי התברר כפחות משתלם הוא שהיתרון הטכנולוגי שלו בולט מול החלופות האחרות, עם צריכת אנרגיה וזיהום אוויר נמוכים – אבל לחלופה זו יש השפעה שלילית בהיבטים של צריכת מים, ייצור פסולת ותפיסת שטח. תוצאות המחקר בנוגע לדלקים מבוססי גז טבעי מציגות יתרונות ברורים במרבית המשתנים הסביבתיים, אולם הייצור שלו דורש השקעת אנרגיה רבה.

המרת כלל התוצאות לערכים כלכליים מבהירה את תמונת המצב ומאפשרת לדרג את חלופות סוגי הדלק לפי השפעתן הסביבתית. לפי שלושת התרחישים שהמחקר בחן לשנת 2020 עולה התמונה הבאה:

  • "עסקים כרגיל": 100 אחוז מכלי הרכב מונעים בבנזין או בסולר. העלות הכוללת למשק היא 17.4 מיליארד שקלים, מתוכם 2.4 מיליארד שקלים הם עלויות חיצוניות הנובעות מזיהום אוויר
  • מעבר חלקי לתחליפי דלקים: 30 אחוז מכלי הרכב מונעים באמצעות מנוע חשמלי או בדלקים מבוססי גז טבעי. העלות הכוללת היא 16.4 מיליארד שקלים, מתוכם 2.2 מיליארד שקלים הם עלויות חיצוניות
  • מעבר מלא לתחליפי דלקים: שליש מכלי הרכב עוברים להנעה באמצעות מנוע חשמלי ושני שלישים בגז טבעי. בתרחיש אופטימי ואף מאתגר ליישום זה, העלות הכוללת היא 14 מיליארד שקלים, מתוכם 1.6 מיליארד שקלים הם עלויות חיצוניות

המסקנה העיקרית של המחקר היא שהמדינה צריכה לתמוך במעבר לדלקים חלופיים ולתמרץ את מי שעושה זאת, לא רק בשל תועלות אסטרטגיות ושיקולי ביטחון אנרגטי אלא גם בזכות התועלות הסביבתיות. המחקר גם ממליץ להתאים את הטבות המיסוי והרגולציה כך שישקפו את העלויות האמיתיות למשק, לרבות עלויות חיצוניות לאורך כל שרשרת האספקה.

 




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית