פינצטה

עדו וייס

מדליית זהב בשמירה על הסביבה

אחרי שורה של משחקים אולימפיים שיצרו פגיעה בסביבה, משחקי טוקיו 2020 היו אמורים להיות הירוקים ביותר בהיסטוריה, אך כבר עכשיו, שלוש שנים לפני שהלפיד האולימפי יגיע ליפן, מתגלות בעיות וחריקות. האם ההבטחות יתגשמו?

16 ביולי 2017

מארגני המשחקים האולימפיים טוקיו שיתקיימו בשנת 2020 הבטיחו כי המשחקים יתמקדו בקיימות ובשמירת הסביבה. הוועד האולימפי הבינלאומי כלל כבר לפני כמה שנים הוראה לערים שמתמודדות על ארגון המשחקים הספורטיביים הגדולים בעולם "לכבד את הסביבה". אבל כעת מתברר, כי בבניית האצטדיון האולימפי החדש בטוקיו, שבו אמורים להתקיים חלק גדול מהאירועים, כולל טקס הפתיחה של המשחקים, נעשה ככל הנראה שימוש בעצים מיערות-עד במלזיה, שכריתתם נחשבת ללא-חוקית במערב ושמסכנת את מקור החיים של התושבים הילידיים שם.

בדצמבר 2015 זכה האדריכל היפני קנגו קומה במכרז לבניית האצטדיון, בעלות של יותר ממיליארד דולר. תכולת האצטדיון אמורה להגיע עד 80 אלף צופים, ובנייתו אמורה להסתיים בסוף 2019. הזוכה במכרז הועדף על פני האדריכלית המנוחה זהא חדיד, בין היתר בגלל הפשטות היחסית של ההצעה, השימוש בעץ ומה שנחשב כמאפיינים יפניים טיפוסיים באדריכלות.

סרטון הדמיה של האצטדיון האולימפי:

חורבן סביבתי ברוסיה

המוניטין של המשחקים האולימפיים בכל מה שקשור לשמירה על הסביבה נפגעו קשות בעשור האחרון. אולימפיאדת החורף ב-2014 בעיר סוצ'י שברוסיה הותירה אחריה חורבן סביבתי ופגיעה קשה בעולם החי והצומח באזור שתואר כבעל המגוון הביולוגי הגבוה ביותר ברוסיה ובמי השתייה באזור; פעילי איכות סביבה שניסו להפגין נגד הפגיעה הושלכו למאסר של כמה שנים. שנתיים לאחר מכן, לקראת משחקי ריו דה ז'ניירו 2016, הבטיחו קברניטי העיר לנקות את מפרציה הרבים של העיר מפסולת ומכמויות אדירות של ביוב גולמי הזורמות אליהם, אך נכשלו בכך לחלוטין. בנוסף, קיוו ארגוני סביבה רבים שמשחקי ריו יביאו אתם גם תשומת לב לבעיית בירוא היערות באמזונס, אך תקוותם נכזבה וקצב כריתת היערות דווקא גבר מאוד. במשחקי החורף שייערכו בשנה הבאה בעיר פיונגצ'אנג שבדרום קוריאה נהרסים יערות שלמים כדי לפנות מקום למסלולי סקי.

מארגני טוקיו 2020 הבטיחו שאצלם זה יהיה אחרת. בינואר השנה הם חשפו תכנית לשמירה על הסביבה, שכללה הבטחה לעשות שימוש הוגן וידידותי לסביבה בחומרי בנייה. המארגנים ביקשו למשל מתושבי יפן לתרום להם טלפונים סלולריים ומכשירים חשמליים אחרים שאין בהם עוד שימוש, כדי לאסוף 2 טונות של זהב, כסף וארד שנדרשים להכנת 5,000 המדליות. עוד הובטח, כי האצטדיון האולימפי יופעל באמצעות אנרגיה סולארית וכי אספקת המים בו תיעזר במתקן לאגירת מי גשמים. בנוסף, המארגנים התייחסו באופן מפורש לכריתת עצים, וציינו שהם מייחסים חשיבות רבה לשימוש בעצים שנכרתו כחוק ובאופן הוגן כלפי קבוצות ילידיות ותושבים אחרים.

עבודות הבנייה על האיצטדיון האולימפי בטוקיו. תחילת 2017

ואולם, ארגונים לאיכות הסביבה שעוקבים אחרי כריתת עצים ברחבי העולם טוענים כי אחת החברות שמשתתפות בבניית האצטדיון האולימפי המרכזי בטוקיו, שנקראת שין יאנג, היא חברה שידועה לשמצה בגין כריתת עצים בלתי חוקית ביערות הגשם של האי בורנאו במלזיה. יפן אישרה כי חברת שין יאנג היא אחת הספקיות של עץ למשחקים, אך אין לעת עתה שום עדות מפורשת שעץ מבורנאו אכן משמש לבניית האצטדיון.

המאבק בין קבוצות ילידיות בבורנאו לבין חברות בנייה יפניות, ואף לממשלת יפן, נמשך זמן רב. תושבי בורנאו טוענים כי כריתת העצים פוגעת באדמתם ובזכויותיהם. כריתת עצים גברה מאוד בשנות ה-80, ולפי מחקר מ-2013, יותר מ-80 אחוזים מיערות העד בבורנאו נפגעו קשות. ארגונים לא-ממשלתיים מעריכים כי שטחים נרחבים באזור כבר נתונים תחת חוזים עתידיים לכריתת עצים נוספת.

אולי בפריז 2024

ביפן, שלא כמו בארצות הברית ובאירופה, לא היו עד לאחרונה חוקים נוקשים נגד ייבוא עצים ומוצרי עץ אחרים שנכרתו ויוצרו בצורה בלתי חוקית או שפוגעת בסביבה. בשנה האחרונה חוקקה יפן חוקים חדשים, שנועדו להגביר את הרגולציה על ייבוא עץ למדינה, אך גם הם אינם מספקים הגנה טובה דיה, לדברי ארגונים לאיכות הסביבה.

"המשחקים האולימפיים הם סמל עולמי שזוכה לתשומת לב רבה", אמרה אנינה אברלי, פעילה לזכויות הסביבה שמעורבת במאבק לאתר "הפינגטון פוסט", "אם המשחקים יעשו את זה כמו שצריך, תהיה לזה השפעה על אירועים אחרים וחברות אחרות. לכן אנחנו מאוד מקווים שמארגני המשחקים ישתמשו בהם לעשות שינוי לטובה". תושב האי בורנאו הוסיף ואמר כי יש לעצור את כריתת העצים לפני שיהיה מאוחר מדי. "התושבים סובלים", אמר, "מקורות המחיה שלהם הולכים ונעלמים".

כעת יש רק לקוות שאם פריז תזכה לארח את המשחקים האולימפיים ב-2024, יתגשמו ההבטחות של מארגני המשחקים שאלה יהיו המשחקים הירוקים אי פעם, שבהם תפחת כמות זיהום האוויר בכמחצית לעומת משחקי לונדון 2012.

בעקבות הכתבה בזווית, הסיפור פורסם גם בכלכליסט

חפשו מומחים נוספים בתחום