שתפו‬        

ד"ר שירי צמח שמיר ואביאל ברנשטיין

הבטחות צריך לקיים

כשהבחירות בפתח, זה הזמן לשים במרכז הבמה את יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם, שצריכים להופיע במצע של כל מפלגה שמכבדת את עצמה בישראל

10 במרץ 2019



 

הרבה מילים נכתבו וייכתבו על המפלגות השונות, גדולות כקטנות, המתמודדות בבחירות הקרובות. המצע שלהן מורכב, על פי רוב, מנושאים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים ואולי גם חברתיים ובריאותיים, אך הם כוללים מעט מאוד יעדים סביבתיים ויעדי פיתוח בר-קיימא – שהם, כפי שהוגדרו על ידי האו"ם: מיגור העוני והרעב, קידום בריאות ואיכות חיים, חינוך איכותי ושוויון הזדמנויות, צמיחה כלכלית וצמצום אי-השוויון.

ב-2015 אימץ האו"ם את רעיון הפיתוח הבר-קיימא עם מבט לשנת 2030 כנדבך מרכזי במדיניות שלו. פיתוח בר-קיימא משמעו פיתוח שלוקח בחשבון את ההשפעות לא רק על הדור הנוכחי אלא גם על הדורות הבאים מבחינת ניצול המשאבים, ודאגה לאוכלוסיות החלשות הן מבחינת שוויון הזדמנויות בשוק העבודה ושוויון בהכנסותיהם והן מבחינת דאגה לצרכים בסיסיים כמו ביטחון תזונתי וביטחון אנרגטי.

לערב את כל המגזרים

מדינות רבות, מפותחות ומתפתחות בכל היבשות, גיבשו מתווה לקידום היעדים המתאים להן: בבלגיה, למשל, הוקמו שלושה גופים שונים ליישום מדיניות פיתוח בר-קיימא. דוגמה נוספת, שיכולה להתאים במבנה שלה לישראל, היא אירלנד. שם, האחריות ליישום היעדים מוטלת על שני שרים: השר לנושאי סביבה אחראי למדיניות הפנים ושר החוץ אחראי על הטמעת היעדים במדיניות החוץ. במקביל אליהם, פורום בכירים וקבוצת עבודה בין-משרדית פועלים לטובת תכלול הפעילות ודיווח ההתקדמות.

בישראל, המשרד להגנת הסביבה מהווה חלק מההתקשרות הבין-משרדית להטמעת ויישום היעדים. לשאר משרדי הממשלה יש תפקיד משמעותי, כל אחד לפי תחום אחריותו. כך, למשל, את יעד "ערים וקהילות מקיימות" אמור להוביל משרד השיכון והבינוי בשיתוף עם הרשויות המקומיות. על יעד "צמצום אי שוויון" אמונים משרדי הרווחה, הכלכלה והאוצר, ועל יעד "חינוך שוויוני" אחראי משרד החינוך יחד עם הרשויות ומשרד האוצר.

ביולי 2019, לבקשתה, צפויה ישראל להציג את גרף התקדמות היעדים בתחומה בפני האו"ם. לטובת כך, הנחה ראש הממשלה להקים צוות בין-משרדי בהובלת נציגים ממשרדי החוץ והגנת הסביבה. אולם לטובת קידום איכותי ובר-השפעה, יש צורך לערב את כלל המגזרים ובעלי העניין בתהליך יישום היעדים – המגזר הציבורי, הפרטי והשלישי.

"פעולות דחופות כנגד שינוי האקלים"

בכל שנה, מגדיר האו"ם מטרה המבליטה מספר יעדים ממוקד מתוך כלל יעדי הפיתוח. המטרה בשנת 2019 היא "העצמה, הכללה ושוויון לכל בני האדם". לטובת קידום מטרה זו, היעדים שנבחרו הם חינוך איכותי ומכליל לטובת יצירת הזדמנויות, צמצום אי-השוויון, צמיחה כלכלית מקיימת הכוללת תעסוקה מכבדת ומכלילה, פעולות דחופות כנגד שינוי אקלים והשלכותיו, והיעד האחרון – קידום שלום וצדק לכל, יחד עם חיזוק המוסדות בכל הרמות. מטרה זו אמורה להיות מיושמת במדינות השונות, וגם בישראל.

שינוי האקלים עלול לגרום לחוסר יציבות אזורי ולפגיעה בביטחון, להתפשטות מחלות, לרעב שנגרם מפגיעה בתוצרת החקלאית ועוד. בישראל שינוי האקלים מורגש במיוחד בשנות בצורת, אירועי מזג אוויר קיצוניים (כמות משקעים רבה בפרק זמן קצר, טמפרטורות גבוהות בקיץ ועוד). אי-עמידה ביעדי האו"ם עלולה לחבל במאמצי ההתמודדות של ישראל עם השפעות שינוי האקלים. לנוכח יעד האו"ם לשנת 2019 של פעולות דחופות כנגד שינוי אקלים, היינו מצפים כי מדינת ישראל תשקיע אף היא במימוש יעד זה, בין היתר על ידי הקצאת משאבים ותקציבים.

לפי המשרד להגנת הסביבה, ישראל נמצאת במקום ה-41 מתוך 156 ביחס למדינות המיישמות את יעדי האו"ם עם ציון של 71.8 לעומת ציון ממוצע של 76.9 בקרב המדינות הים תיכוניות. כמו כן, בתחומים מסוימים כמו צמיחה כלכלית, בריאות ורווחה ושימוש במים נקיים ובסניטציה נאותה ישראל נמצאת מעל הממוצע. לעומת זאת, בתחומים כמו שמירה על מגוון ביולוגי יבשתי וצמצום אי שוויון, יש מקום לשיפור.

למרות הכול, נדמה שאפשר גם להיות אופטימיים, שכן השינוי מתחיל מלמטה. תצלום: chuttersnap – unsplash

 

בחירות עכשיו

כל המפלגות מעלות על מצען את האג'נדה הפוליטית שלהן לגבי ביטחון, כלכלה, דיור בר-השגה, דת ומדינה, אך איזו מפלגה חורטת על דגלה את יעדי האו"ם לחיים בביטחון על פני האדמה? איזו מפלגה דנה בשינוי האקלים ומשמעותו לחיינו במדינת ישראל ולמצב הים התיכון, שהפך להיות מקור המים העיקרי שלנו ותנאי להמשך קיומנו? ואולי דווקא הפוליטיקאים לא מצליחים לראות את הפוטנציאל בגיבוש מצע הכולל את יעדי הפיתוח, משום שהיעדים אינם מתייחסים לימין, מרכז או שמאל, אלא לאפשרות שכלל בני האדם, הממוקמים לרוחב הסקאלה הפוליטית, יצליחו לחיות לאורך שנים ולקבל את התועלות, המוצרים והשירותים מהטבע ומהמערכות האקולוגיות השונות ובכך לשמור על רווחתם?

אמנם ניתן לראות מעט שרים בעלי חזון, כמו הקביעה של שר האנרגיה לביטול תחנות כוח פחמיות עד 2030, תהליך אשר דורש התאמות בשנים הקרובות. אך כאשר בחירות מתקיימות כל ארבע שנים במקרה הטוב, ואורך חייו של פוליטיקאי ממוצע הוא שתיים-שלוש קדנציות, כנראה ש"המצע" ל-2030 הוא לא רלוונטי.

אולם למרות הכול, נדמה שאפשר גם להיות אופטימיים, שכן השינוי מתחיל מלמטה: הירתמותן של עיריות לצמצום השימוש בפלסטיק; שיתופי פעולה בין המשרד להגנת הסביבה לעמותת "אקואושן" בקמפיין להפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים בים; חתימת 35 גופים משמעותיים מאסכולות שונות על האמנה הישראלית לצמצום בזבוז מזון של TNS ISRAEL; קידום שוויון מגדרי על ידי מחאת הלהט"ב והעברת חוק להפללת צרכני זנות; ומגמת עלייה בשמירת המגוון הביולוגי בים התיכון על ידי הקמת שמורות ימיות. במקביל, התפיסה הקהילתית הולכת וגוברת וביחד, יש לקוות שהפוליטיקאים ישתכנעו שמוטב שידאגו לא רק לדור הנוכחי, אלא גם לדורות הבאים.

הכותבים הם חוקרים בבית הספר לקיימות, המרכז הבינתחומי הרצליה




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית