שתפו‬        

הגאוצ'ו הצמחוני

כיצד מתמודד חוקר ישראלי- ארגנטינאי, נצר למשפחת מגדלי בקר, עם העדויות הרבות למחיר הסביבתי של תעשיית הבשר? פרופ' מרסלו שטרנברג שוטח את התלבטויותיו של אקולוג חובב בשר בהרצאה במסגרת סדרת "אתנחתא" של אוניברסיטת ת"א
11 במאי 2015



 

בשלהי המאה ה-19 יזם הברון היהודי-גרמני מוריס הירש את מעברם של יהודים רבים מ"תחום המושב" ברוסיה, שבו היו חייהם קשים מאוד, אל שטח ארץ רחב ידיים וכמעט ריק מאדם בדרום אמריקה הרחוקה. הירש מימן רכישת כשישה מיליון דונם של אדמה באזור מחוז סנטה-פה, בצפון-מזרח ארגנטינה, שם הוקמו קהילות חקלאיות של מהגרים יהודים, שעד מהרה זכו לכינוי "Los Gauchos Judios" (הבוקרים היהודים).

"המשפחה שלי הייתה בין אלה שהגיעו לארגנטינה במסגרת המיזם של הברון הירש והתחילה לעסוק בחקלאות ובגידול בשר", מספר פרופ' מרסלו שטרנברג, מהמחלקה לביולוגיה מולקולארית ואקולוגיה של צמחים באוניברסיטת תל אביב. "הם למדו לעבוד את האדמה, ובין השאר גם גידלו בקר. מהשכנים הארגנטינאים שלהם אימצו את המסורת של אכילת בשר, והפכו אותה לחלק כמעט בלתי-נפרד מחייהם".

1926, ארגנטינה: עומד מימין - סבא רבא של פרופ' שטרנברג, יושב משמאלו על העגלה - סבו.
1926, ארגנטינה: עומד מימין – סבא רבא של פרופ' שטרנברג, יושב משמאלו על העגלה – סבו.

שטרנברג עלה לישראל ב-1989 כדי לעבוד על הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית בירושלים, ומאז נהפך לחוקר בולט בתחום האקולוגיה, עם התמחות בהשפעת שינוי האקלים על מערכות טבעיות והשפעת המרעה על דינמיקה של חברות צומח ועל הקרקע. השבוע הוא העביר הרצאה לקהל הרחב בשם "הקשר בין אסדו לשינוי אקלים: התלבטויות של אקולוג אוהב בשר", שעסקה במסע האישי שלו מתרבות הבשר שעליה גדל אל הנקודה שבה הוא נמצא כעת, שבמרכזה הצורך בצמצום צריכת הבשר בשל ההשפעה של תעשיית הבשר על הסביבה.

"בשנים האחרונות נחשפתי בחיי האישיים לנושא של צמחונות וטבעונות, בעיקר של אנשים שבוחרים לשנות את ההרגלים שלהם מסיבות בריאותיות או מוסריות", מספר שטרנברג. "הבנות שלי, למשל, כבר לא אוכלות בשר בכלל, וגם אני צמצמתי באופן משמעותי את צריכת הבשר שלי. אבל מה שעמד בבסיס השינוי שלי היה העניין הסביבתי דווקא".

בהרצאתו, שטרנברג סקר את ההשפעות השליליות השונות של תעשיית הבשר על הסביבה (עם דגש על בקר). חלק מההשפעות נובעות מהצורך להאכיל ולהשקות כמות אדירה של בעלי חיים לתעשיית הבשר. לשם כך, אחוזים גדולים משטח כדור הארץ משמשים היום להאכלת בעלי חיים, אם באמצעות שדות לגידול מספוא כמו סויה ותירס ואם באמצעות שטחי מרעה. משאבי קרקע ומים רבים מנוצלים באופן אינטנסיבי לצרכים אלה, והמחיר הסביבתי שאנו משלמים גבוה במיוחד: חיסול של בתי גידול טבעיים, הכחדה מואצת של מינים ופגיעה במגוון הביולוגי ביבשה ובים.

מחיר סביבתי נוסף של תעשיית המזון מן החי שעליו מדבר שטרנברג הוא פליטת גזי חממה כמו מתאן ופחמן דו-חמצני. לפי הערכות, תעשייה זו אחראית ל-14.5 אחוז מפליטת גזי החממה בעולם. פרט להשפעה הישירה של פליטת גזי חממה, גם בירוא היערות – שאחוז גבוה ממנו נועד להכשיר שטחי מרעה או לגדל מספוא – מביא לשחרור נוסף של גזי חממה ממאגרי פחמן שאגורים בקרקע ובצומח.

בירוא חלקת יער באמזונס ליד מנאוס, ברזיל. צילום- Neil Palmer (CIAT), Flickr
בירוא חלקת יער באמזונס ליד מנאוס, ברזיל. צילום- Neil Palmer (CIAT), Flickr

שטרנברג מדבר גם על הרגלי צריכת הבשר של הישראלים (שמדורגים במקום גבוה מאוד בטבלה העולמית – המקום ה-18) ועל המחיר הסביבתי הנלווה לתאוות הבשר שלנו. 88 אחוז מבשר הבקר שהישראלים צורכים מיובא מעבר לים, בעיקר מדרום אמריקה, מה שיוצר צורך לייבא מדי שנה 150 אלף עגלים חיים באניות משא, רק כדי שיפוטמו ויישחטו על אדמת ישראל. "אם ישראל הייתה צריכה לגדל בשטחה את כל הבקר שאנו צורכים כאן מדי שנה, היינו צריכים להשתמש לשם כך בכ-60 אחוז מהשטח הכולל של המדינה", אומר שטרנברג. "אני חושב שכל אדם צריך להכיר את הנתונים האלה על האוכל שהוא מכניס לגוף שלו ועל הרגלי הצריכה שלו. זה מה שאני למדתי לעשות בשנים האחרונות, כ'אקולוג מודאג', כמו שאני מכנה את עצמי, אבל גם כאדם פרטי. כדי להילחם בשינויי האקלים ובנזקים שאנו גורמים לכדור הארץ אנחנו חייבים להתחיל בדיאטה שלנו ובהרגלים שלנו בחיי היום-יום".

בחג הפסח האחרון, מספר שטרנברג, הוא ביקר בארגנטינה במשך שבועיים ואכל בשר בקר רק פעם אחת. "אפילו שם, בבירת הבשר העולמית, מתחילים לראות את תחילתו של שינוי מחשבתי", הוא אומר. "גם אני נמצא בתהליך כזה של שינוי. יכול להיות שבסופו אני אהיה צמחוני לגמרי, או אולי משהו אחר".

ההרצאה המלאה של פרופ' שטרנברג:




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית