שתפו‬        

ליהי ברק

ההר הירוק תמיד

לפני חמש שנים בדיוק פרצה בכרמל שריפה ענקית שכילתה מיליוני עצים ומספר עצום של בעלי חיים שהיו בשטח. מאמצי השיקום החלו מיד כשהלהבות שככו, אך האם היה בהם די כדי להפוך את הפגיעה החמורה בטבע?
2 בדצמבר 2015



 

לפני חמש שנים, ב-2 בדצמבר 2010, ההר הירוק כל ימות השנה שינה את פניו. במשך חמישה ימים ולילות בערה בהרי הכרמל שריפה הרסנית שגבתה את חייהם של 44 בני אדם ושכילתה מיליוני עצים וכ-25 אלף דונם של יערות אורן טבעיים ויערות וחורשים נטועים. יותר מ-80 אחוז מהם היו שטחי גנים לאומיים ושמורות טבע.

חמישה ימים ולילות בערה האש ביערות הכרמל והותירה אחריה חורבן נוראי. צילום: chany crystal, Flickr

עוד בטרם כובתה הלהבה האחרונה, הוטל על השר להגנת הסביבה אז, גלעד ארדן, לגבש תכניות לשיקום הכרמל. בעקבות זאת הוקמה הוועדה לממשק היער ושיקום אקולוגי בכרמל, שהמלצותיה נחשפו לראשונה בפני הציבור בכנס שארגן המשרד להגנת הסביבה ב-2011.

אז מה קרה מאז החלה הוועדה בעבודתה?

אז ועכשיו

הרחקת הגזעים השרופים היתה אחת הפעולות המיידיות שנעשו בשנה שלאחר השריפה, ויש לה השפעה רבה על נוף הכרמל המתחדש. עד עתה, פונו גזעי עצים שרופים מכמעט מחצית שטח היער, בעיקר כדי לפתוח למבקרים את מסלולי הטיול, החניונים והשטחים הסמוכים ליישובים. היתה לכך גם סיבה בטיחותית: עצים שרופים לאורך הדרכים עלולים לחסום אותן או ליפול ולסכן חיי אדם.

במקביל לסילוק הגזעים השרופים, תכניות השיקום עסקו בהתחדשות הצומח בחורשים וביערות האורן. השיטה שנבחרה היא התחדשות טבעית – כלומר, מאפשרים לטבע לחדש את עצמו. גם הוחלט לבצע נטיעה מצומצמת באזורים מוגדרים: בעיקר סביב חניונים, לצורך שיקום הנוף, ובטרסות עתיקות, שבהן נשתלו בוסתנים כדי לשמר את נוף החקלאות המסורתית העתיקה.

ומה לגבי בעלי החיים? בדו"ח המלצות הוועדה לממשק היער ושיקום אקולוגי בכרמל נכתב שאין צורך מיידי בשיקום פעיל של חיות הבר, ושהפעילות העיקרית צריכה להתמקד בטיפול בבתי הגידול ובתנאי המחייה של בעלי החיים ובניטור מגוון המינים.

"ניטור הוא פעולה שמטרתה לעקוב אחר תהליכים שיתרחשו לאחר השריפה, תהליכים טבעיים או תהליכים שבהם הייתה התערבות", מדגיש דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים. ניטור בעלי החיים בשטח מתמקד בביצוע דיגום של יונקים, בדיקת נוכחות של דו-חיים במקווי מים טבעיים ומלאכותיים וניטור של קינון עופות דורסים כמו נשרים.

"מחקרים מהעבר הצביעו על כך שבעלי חיים חוזרים לשטחים השרופים בהתאם ליכולתם של השטחים לקבל אותם חזרה, כלומר בהתאם לשלבי התחדשות הצומח וליצירת תנאים המתאימים לבית הגידול שלהם", מסביר רותם, "לדוגמה, בשנים הראשונות לאחר השריפה יש ערב רב של צומח עשבוני שיכול לתת מענה למגוון מינים גדול של פרפרי יום. ככל שהשטח מצטופף והולך, נעלמים עשבוניים רבים וכך משתנה גם חברת הפרפרים לכזו האופיינית לאזורי חורש ויער יותר צפופים. התופעה נכונה גם לזוחלים, למכרסמים, לעופות ולקבוצות אחרות. חשוב לציין שהבדיקות נערכו גם טרם השריפה כך שאפשר להבין את משמעותה של השריפה על אוכלוסיות אלו".

מעצור לאש

תכניות שיקום צמחיית הכרמל הולכות יד ביד עם תכניות למיתון השפעות שריפות עתידיות, כמו יצירת אזורי חיץ ודילול זריעי אורנים שצומחים בצפיפות רבה (זריעים הם התחדשויות טבעיות של עצי יער). המטרה היא להשיב לכרמל את נופיו הייחודיים, אך בצורה חכמה, שתעזור לצמצם את היקפי השריפה הבאה ולעזור בהשגת שליטה במקרים של אש משתוללת.

באזורי חיץ יש צמחייה נמוכה, דלילה יחסית ודליקה פחות שתפקידה לחצוץ בין "גושי" טבע של יערות צפופים. האזורים האלה מוקמים סביב חניונים, יישובים ודרכים, ומשמשים גם כדרכי גישה לכוחות כיבוי האש וגם להגנה על יישובים ועל דרכים ראשיות בשמורה.

בדו"ח הוועדה הומלץ שבאזורי החיץ גובה העצים לא יעלה על 15 מטר, כדי להקטין את הסיכוי להעברה אופקית של אש בין צמרות עצים ולהקטין את הסיכוי להעברה של אש שפורצת בגובה הקרקע לצמרות העצים. החי בר בכרמל הוא אזור חיץ בפני עצמו, משום שהוא עובר רעייה אינטנסיבית, ובשריפה האחרונה האש נגעה בגבולותיו אך לא חדרה אליו.

הצמחייה בכרמל נמצאת בעיצומו של תהליך שיקום, שבעיקרו מבוסס על התפיסה שהטבע יכול לשקם את עצמו. צילום: אלון שפריר
הצמחייה בכרמל נמצאת בעיצומו של תהליך שיקום, שבעיקרו מבוסס על התפיסה שהטבע יכול לשקם את עצמו. צילום: אלון שפריר

בשטחי יערות האורן הטבעיים מתבצע ניטור שמטרתו לעקוב אחר היערות והחורשים המתחדשים בכוחות עצמם. לפי ניטורים דומים שבוצעו בעבר,אפשר היה לצפות שיימצאו המון אורנים ועצי חורש רחבי עלים שיתחדשו משרידי העצים שחוו את השריפה. לכן, בוצעו לאורך השנים מאז השריפה כמה מחזורי דילול של זריעי אורנים. מאחר שהאורנים ניצתים בקלות רבה, הדילול הזה חשוב למניעת התפתחות של יער צפוף מדי ולהפחתת ביומסת העצים כחומר בעירה, וכן לשמירה על המגוון הביולוגי ביער. מחזורי הדילול צפויים להמשיך גם בשנה הקרובה.

עזים לוחמות באש

מחקר חדש של פרופ' יוחאי כרמל וד"ר יאן לנדאו וקבוצתו ממינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, יבדוק את האפשרות של רעיית עזים לדילול זריעי האורנים הצפופים לצורך תחזוקה שוטפת של השטח. נועה שטיינר, מרכזת שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה, מציינת שמחקר זה הוא אחד הראשונים מסוגו בעולם, ומספרת שמשרד החקלאות צפוי להסדיר את פעילותם של כמה עדרים שאמורים להתחיל לרעות בשטחי אזורי החיץ כבר בשנה הקרובה.

לשריפה היו השלכות גם ברמה המדינית. ב-2012 הוקמה רשות הכבאות הארצית והועברה מאחריות משרד הפנים למשרד לביטחון פנים. בחוק רשות הכבאות וההצלה נקבעו תקנות וכללים חדשים שלפיהם כל יישוב מוגן, המוגדר כנושק ליער וחורש ומועד לשריפה, אחראי ליצור אזור חיץ סביבו. התקנות החדשות אינן מתייחסות רק לאזור הכרמל ויישומן ישפיע על בטיחות היישובים המוגנים בכל רחבי הארץ.

המרחב הביוספרי שלי

בשנת 1996 הכריז ארגון אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) על "המרחב הביוספרי של הר הכרמל". מרחב ביוספרי הוא אזור הסמוך ליישובים, המוכרז ככזה לאחר שעמד בהצלחה בקריטריונים הנוגעים למערכת האקולוגית של המרחב ולמידת שיתוף הציבור בהיבטים המנהליים שלה.

מאחר שמקורן של שריפות רבות הוא הגורם האנושי, מעורבותם של האזרחים חיונית לעידוד שמירת הטבע. ניהול נכון של מרחב ביוספרי מאפשר לתושבי האזור להשתתף בהגנתו מתוך תחושת שייכות וגאווה מקומית ולקיחת אחריות אישית.

"בשנים האחרונות היה נראה שאין מגע ושיתוף מספק של הקהילה עם המתרחש בכרמל כך שאפשר יהיה להמשיך ולהגדיר את השמורה כמרחב ביוספרי", אומרת שטיינר. "יתר על כן, רוב תושבי האזור כלל אינם מודעים לכך שהם חלק ממרחב מוכרז, ומעמד הכרמל כמרחב כזה ניצב בפני סכנה. לכן, בספטמבר 2014 התקיימה פגישה עם נציגי הקהילות ומשרדי ממשלה והוחלט על הקמת צוות חדש שתפקידו להחיות ולקדם את התכנית הביוספרית בכרמל, ולערב את הציבור בתהליכי השיקום בפרט, ובתהליכים המתרחשים במרחב הביוספרי בכלל".

אבולוציה של אש

ד"ר נעמה טסלר, שליוותה את תהליך פרויקט שיקום הכרמל במשך ארבע שנים כאקולוגית יער ברשות הטבע והגנים, מדגישה שהתהליכים המתרחשים בשטח לאחר שריפה בסדר גודל כזה הם ארוכי טווח. השתקמות הצומח והקרקע תימשך 50 שנים לפחות ואזורים שעברו שריפות חוזרות צפויים לתהליכי השתקמות ארוכים מאלה. לאחר השריפה אותרו בשטח ריכוזים של מינים פולשים שכנראה היו שם עוד לפני כן, אולם האש פתחה את השטח ואפשרה לאתר אותם ולמפות אותם לראשונה.

תהליך ההשתקמות של הכרמל עומד להיות ארוך והוא יימשך גם שנים רבות לאחר שיסתיימו כריתת העצים, פתיחת אזורי החיץ ודילול העצים הצעירים. "הטבע יודע לעשות את שלו הכי טוב", מסכמת ד"ר טסלר, "שריפות גדולות גורמות יותר נזק מאשר הן מועילות, אבל חשוב להבין שהמערכת האקולוגית הים תיכונית מותאמת לשריפות, והאבולוציה שלה היא אבולוציה של אש".

 עוד על עיצוב יערות בישראל ונטיעת יערות אורן אפשר לקרוא כאן

מאמצי השיקום יימשכו עוד שנים רבות כדי שבסופן הכרמל ישוב להיראות כך. צילום: יגאל ליברמן
מאמצי השיקום יימשכו עוד שנים רבות כדי שבסופן הכרמל ישוב להיראות כך. צילום: יגאל ליברמן



שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית