שתפו‬        

רן בן מיכאל

החולצה של זלאטן ירוקה יותר

סוגיות של קיימות נמצאות בכל מקום, גם מאחורי הקלעים של ענפי הספורט והתשתיות שלהם. התאחדויות, קבוצות וארגונים כבר לוקחים את העניין ברצינות ועולים להתקפה נגד הפגיעה בסביבה
14 במאי 2018



 

במסגרת אירועי שבוע כדור הארץ, שצוין לאחרונה ברחבי העולם, שיחקו 22 הקבוצות של ליגת הכדורגל האמריקאית (MLS) במדים שיוצרו במיוחד מפלסטיק ממוחזר שנמצא בחופי ארצות הברית. לצד הצעד הסמלי הזה, יצאה קבוצת לוס אנג'לס גלאקסי (הבית החדש של זלאטן איברהימוביץ') בקמפיין בשם "לשמור על המגרש", שמיועד להגביר את המודעות למדיניות המקיימת של הקבוצה ושקורא לאוהדי הקבוצה לקחת חלק בשורת צעדים מומלצים להפחת ההשפעה הסביבתית השלילית שלה.

לשנות את המשחק

בזכות הפופולריות העצומה שלו ונוכחותו היומיומית בחיינו, לספורט יש תפקיד מחולל שינוי בחברה האנושית. אף על פי שהוא נתפס לרוב כקשור יותר לשינוי חברתי, לספורט יכול להיות מקום נכבד בנושאי סביבה. באו"ם, למשל, הצביעו על האפקטיביות שלו בעת ניסוח אג'נדה 2030 במסגרתה נוסחו 17 מטרות לפיתוח גלובלי בר קיימא בתחומי העוני, השוויון, הבריאות והסביבה.

ב-2012 פירסמה המועצה האמריקאית להגנה על משאבי הטבע (NRDC) דו"ח בשם "משנה משחק" שבחן את השינוי הסביבתי שמתחולל בספורט במדינה: בענפים המובילים כמו פוטבול, בייסבול וכדורסל התפתחו מיזמים סביבתיים שמפחיתים השפעות שליליות על הסביבה, שמהווים מקור השראה לצופים ואוהדים, שתומכים בכלכלה מקומית ואף משפרים את המאזן העסקי של הקבוצות בזכות חיסכון בהוצאות ומשיכת חסויות חדשות (בדו"ח מתגאה קבוצת הכדורסל של מיאמי היט בתוספת חסויות של מיליון דולר בשנה מחברות שמצאו הלימה בין הפעילות שלהן למאמצי הקיימות באצטדיון שלה).

הנקודה האחרונה חשובה במיוחד: הספורט אינו רק סקטור מושך קהל ולכן בעל יכולת השפעה רבה ואחריות חברתית, הוא גם תעשייה של מאות מיליארדי דולרים והענף השני בצמיחתו בעולם; ככזה יש בו פוטנציאל להשקעה חכמה בצמיחה מקיימת ולהצבת סטנדרטים של חדשנות ויעילות שיהוו דוגמה גם לתעשיות אחרות ולאנשים פרטיים.

אירוע ירוק וענק

לצד המשמעות הסמלית של הספורט, יש לו גם השפעה ישירה על הסביבה. חלק מאירועי ספורט הם אירועי ענק ולכן טביעת הרגל הסביבתית שלהם היא עצומה: כמות גדול של צופים שמגיעים למקום אחד באמצעי תחבורה מגוונים וצורכים טונות של מוצרי מזון ומשקה מייצרים פליטות פחמן, פסולת מזון ופלסטיק ומגבירים שימוש באנרגיה ובמים.

ארגוני הספורט הגדולים החלו להיות מודעים לכך בשנות ה-90 והכללתם של היבטי קיימות באירועי ספורט גדולים – בין בהצגת ההצעה לאירוח כירוקה יותר ובין אם בפיתוח אסטרטגיית קיימות לאירוע עצמו – החל במשחקי החורף האולימפיים בלילהאמר, נורבגיה ב-1994. מאז, התפיסה מחלחלת לאירועים אחרים. אופ"א, למשל, כללה במשחקי יורו 2016 מספר יעדים סביבתיים, כמו שימוש בתחבורה ציבורית, ניצול מושכל של אנרגיה ומים, והיקף מיחזור פסולת של 50 אחוז.

המשחקים האולימפיים בריו דה-ז'ניירו ב-2016 הדגישו במיוחד את העובדה שמדובר באירוע ירוק וכך הם הוצגו כבר בשלב ההצעה הברזילאית, אבל לצד סיפורי הצלחה היו שם גם כישלונות, כמו הקמתו שלא לצורך של מגרש גולף על שטח פתוח או עקירה של תושבים לצרכי פיתוח – צעדים אלו ואחרים העיבו על הצלחות יחסיות בתחום הרכש הירוק וקיזוז פליטות פחמן.

גם לגביע העולם בכדורגל שייערך בקיץ 2018 ברוסיה יש אסטרטגיית קיימות מקיפה, שכוללת נגישות למתקנים לבעלי מוגבלויות, מלחמה בגזענות וגם שמירת טבע עירונית ומניעת עישון במגרשים. יהיה מעניין לבחון לאן יגיעו הדברים לאור הביקורת על המדיניות הסביבתית של משחקי החורף בסוצ'י ושל רוסיה בכלל.

האיצטדיון המקיים ביותר בעולם הוא האמסטרדם ארנה. יש בו אלפי פאנלים סולאריים, טורבינת רוח, מערכת סוללות ממכוניות משומשות לאגירת אנרגיה, טעינה חינם לרכבים חשמליים ודרגנועים מייצרי-אנרגיה

איצטדיון עם אנרגיה (מתחדשת)

בהתאם למגמה הכללית הזאת, רבים מאצטדיוני הספורט הגדולים והחדשים שמוקמים בשנים האחרונות נבנים ומנוהלים תוך הקפדה על היבטי סביבתיים – כמו איסוף מי גשמים וניצולם להשקיה, שימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים, או העמדת חלופות תחבורה ציבורית שתצמצם את השימוש ברכב פרטי – מה שמוביל להפחתת הוצאות התפעול. באצטדיון אביבה בדבלין, המשמש את קבוצת הראגבי של העיר ואת נבחרת הכדורגל של המדינה ממחזרים 75 אחוז מהפסולת והוא הראשון בעולם לזכות בתו התקן הבינלאומי ליעילות אנרגטית.

בתחילת 2018 דירג הארגון ClimateAction את חמשת מתקני הספורט המקיימים ביותר בעולם. במקום הראשון נמצא אמסטרדם ארנה של קבוצת הכדורגל אייאקס; באיצטדיון יש אלפי פאנלים סולאריים, טורבינת רוח, מערכת סוללות ממכוניות משומשות לאגירת אנרגיה, טעינה חינם לרכבים חשמליים ודרגנועים מייצרי-אנרגיה. במקום החמישי מדורגים אצטדיוני אליפות העולם בכדורגל שתתקיים בקטאר ב-2022, הדבר מפתיע משום שהמארגנים ספגו ביקורת קשה על תנאי העבודה (או העבדות) שמונהגים בהם. זה חומר נוסף למחשבה למי ששוכח שקיימות בסופו של דבר אינה רק הסביבה, אלא גם האנשים שחיים בה.

גם ענפים אחרים, שפחות מוכרים בישראל, מתקדמים לעבר פעילות מקיימת יותר. מגרש הקריקט של מלבורן, למשל, הוא מהגדולים באוסטרליה עם תפוסה של כ-90 אלף צופים; בנוסף על צעדים אחרים, באצטדיון עושים שימוש במי אלקטרוליזה (eWater). שילוב של מים ומלח בישול עם אלקטרודות דרכן עובר זרם חשמלי יוצר תמיסה חומצית מחטאת ותמיסה בסיסית שטובה להסרת שומנים ולכלוך קשה. השימוש במערכת הזאת מצמצם את הצורך בשימוש  בחומרי ניקוי סטנדרטים המזהמים את הסביבה באצטדיון.

לא רק בענפים קבוצתיים מתחולל שינוי. בעולם הטניס, הענף השלישי בעולם בדירוג פופולריות, מובילה את הטבלה המקיימת אליפות ארה"ב הפתוחה. אחת האחראיות לשינוי שם היא אגדת טניס הנשים בילי ג'ין קינג, והטורניר האחרון הוצע כאירוע הספורט הירוק ביותר ב-2017 בזכות מגוון פעילויות. מיזם "הכדור הצהוב" של התאחדות הטניס הצרפתית אחראי למיחזור כ-10 אחוזים מכדורי הטניס שנמכרים בצרפת בכל שנה (מהכדורים מייצרים משטחי ספורט לשימוש במרכזי חינוך ובבתי חולים).

איך מייצרים שינוי?

בישראל עדיין לא קורה הרבה בתחום של שילוב קיימות בספורט, אך אם מנהלי הספורט בישראל ירצו ללמוד איך עושים את השינוי הזה, יש להם ממי ללמוד. אמנת הספורט האירופית שנחתמה ב-1992 ושעודכנה ב-2001 אומצה במדינות האיחוד האירופי ושמה דגש על נגישות לספורט, סביבה בטוחה לעיסוק בספורט, התפתחות מקצועית ושיתוף פעולה בינלאומי. האמנה גם מקדמת את הקשר שבין ספורט ופיתוח בר קיימא ומדגישה את הצורך בשמירה על משאבי הסביבה כדי להבטיח פעילות ספורטיבית איכותית כיום ובדורות הבאים. הכללת עקרונות האמנה בחשיבה (המועטה יחסית) על שיפור מצבנו בתחום הספורט יכולה להצמיח שינוי בהיקף פעילות הספורט והקיימות שלו.

אחת הדרכים להטמיע את התפיסה היא באמצעות קהילת ידע, זאת בדומה ליוזמה של גארי נוויל, שחקן העבר של מנצ'סטר יונייטד ופרשן בהווה, "קיימות בספורט", שמבקשת ליצור קהילה של עשייה מקיימת בכל ענפי הספורט. במקביל לארגון של נוויל פועלת האגודה הבריטית לספורט בר-קיימא, ארגון של ספקי השירותים של הכדורגל בבריטניה: מפעילי המתקנים, מוסדות לימוד, ספקים, רשויות מקומיות ומפעילי ספורט קהילתי. ארגונים דומים המרחיבים את השורות לכל מי שיש לו נגיעה ישירה לספורט ומבקש להתמודד עם סוגיות סביבתיות הוקמו באוסטרליה ובניו זילנד, בצפון אמריקה, ולאחרונה גם בזירה הבינלאומית.

אם רוצים, יש עם מי לעבוד ובינתיים אפשר ללכת על צעדים פשוטים יותר יחסית, כמו החלפת בקבוקי המים שבהם משתמשים בריצות המרתון מפלסטיק חד-פעמי לבקבוקים רב-פעמיים או כאלה שעשויים חומרים מתכלים.

אטלנטה פלקונס. נבחרה לקבוצה היעילה ביותר מבחינה אנרגטית, אבל הצליחה קצת פחות על המגרש

מצליחים גם על המגרש?

ירוק ומקיים זה טוב ויפה, אבל אוהדי הספורט המושבעים מן הסתם ירצו לדעת גם האם יש קשר בין קיימות לביצועים על המגרש – זה מה שניסה לבדוק תרגיל מחשבתי שנערך בתחילת עונת הפוטבול  האחרונה בארה"ב (ליגת ה-NFL), שבמסגרתו נבחנו תוצאות הליגה על פי היעילות האנרגטית של הקבוצות. אלופת הליגה על פי ניתוח זה היא אטלנטה פלקונס; זאת במיוחד בזכות האצטדיון שלה – שנמצא במקום השני בדירוג לעיל – והוא היחיד בעולם עם דירוג פלטינה אמריקאי לבנייה ירוקה (הסקרמנטו קינגס מה-NBA הקדימה אותו עם תו כזה לאצטדיון מקורה).

על המגרש, אגב, אטלנטה הודחה על ידי פילדלפיה איגלס, שבעצמה נחשבת לאחת מחלוצות הקיימות בליגת הפוטבול – תכנית ה-GoGreen שלה הכוללת צעדים כמו אנרגיה מתחדשת באצטדיון, תכנית מחזור ענפה, שימוש במי אלקטרוליזה  במקום בחומרי ניקוי סטנדרטיים לשם ניקיון האצטדיון ופיצוי פליטות באמצעות נטיעות הושקה כבר ב-2003 ולאחרונה התרחבה לטפל גם בפסולת מזון.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ידיעות אחרונות


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב ידיעות אחרונות

שתפו‬