שתפו‬        

רן בן מיכאל

שבע השנים החמות

שלוש השנים האחרונות היו החמות ביותר שנמדדו אי פעם, ותחזיות עדכניות מצביעות על הסתברות גבוהה לרצף של ארבע שנים חמות נוספות לפחות
18 באוקטובר 2018



בישראל עדיין חם, אם כי "רגיל לעונה", ובמקומות רבים בעולם בהם היכה גל חום לא מוכר בעוצמתו, שככו הטמפרטורות במקצת. אולם, זהו כנראה לא סוף הסיפור. גל החום הלא שיגרתי מעלה באופן טבעי את השאלה "מה יהיה?", שהתשובה עליה בדרך כלל ניתנת בערבון מוגבל. חיזוי מזג אוויר אינו מדויק לתקופות ארוכות, ומודלים ארוכי טווח של אקלים אינם מספקים תשובות חד-משמעיות על אודות העתיד הנראה לעין. אופייה הכאוטי של מערכת האקלים הטבעית מקשה על ביצוען של תחזיות כאלו, והמודלים הופכים מורכבים עוד יותר כאשר מביאים בחשבון את התנאים הלא אחידים שיוצר שינוי האקלים העולמי.

שלוש השנים החולפות 2015-2017 היו החמות ביותר שנמדדו, והמדידות עד לאמצע 2018 מצביעות על כך שזו תצטרף אליהן כנראה במקום הרביעי. ארבע השנים נמצאות על רצף של 40 שנים בהן הטמפרטורה עלתה על הממוצע של המאה ה-20. כעת, על פי מודל חדש, נראה שארבע השנים הקרובות (2019-2022) רק ימשיכו מגמות אלו, וכנראה יעלו על קודמותיהן.

שילוב של התחממות טבעית ואנושית

במאמר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nature Communications, מציע צוות בהובלת פלוריאן סֶאוֶואלֶק, מהמחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת סאות'המפטון באנגליה והמעבדה לחקר האוקיאנוס באוניברסיטת ברסט בצרפת, מודל חדש של תחזית הסתברותית. מודל זה שונה מאחרים המנסים לדמות מצב עתידי (סימולציה) בהתאם למשחק במשתנים ביחס למצב העכשווי. על פי הגישה החדשה, המודל מחשב את הסבירות של מעבר למצב עתידי במערכת האקלים בהתאם לאלגוריתם הלומד התרחשויות דומות בעבר. האלגוריתם לומד את המהלכים האפשריים של מערכת האקלים הטבעית ואז נכללות בו ההשפעות של שינוי אקלים בשל פליטות גזי חממה.

"למערכת האקלים שונות פנימית טבעית ומתקיימים בה יחסי גומלין מורכבים בין האטמוספירה, האוקיינוסים, כיפות הקרח בקטבים והביוספרה, וביניהם יש השפעות הדדיות במנגנוני-משוב שונים. בתוך השונות הטבעית נכללות גם תנודות מחזוריות קצרות טווח בנות מספר שנים, כמו התנודה הצפון-אטלנטית ותנודת אל-ניניו הדרומית", אומר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה ומומחה למדעי האטמוספרה והחלל. "אלה הן תנועות של מערכות לחץ אטמוספירי גדולות ממדים הקשורות לשינויים אטיים יחסית בטמפרטורות פני-הים, לתנועת זרמי האוקיינוסים ולהתפלגות מחדש של החום באוקיינוסים ובאטמוספירה. קיימות גם השפעות אקראיות כמו התפרצויות גדולות של הרי-געש, שיכולות להחדיר כמויות עצומות של אפר געשי לסטרטוספרה – אפר שמחזיר את קרינת שמש לחלל, מה שגורם להתקררות קצרת טווח, ואף יכול להשפיע על מערכת האקלים העולמית. ב-1816, למשל, הייתה 'שנה ללא קיץ' בעקבות התפרצות געשית שנה קודם לכן, אשר הביאה לקיץ גשום וצונן באירופה ובצפון אמריקה".

"מעקב מדויק אחר עוצמתם של השינויים קצרי-המחזור מראה שבשל ההתחממות האקלימית הכוללת, גם המשרעת של התנודות האלה גוברת, ואכן עוצמתו של אירוע אל-ניניו האחרון, שהסתיים ב-2016, הייתה החזקה ביותר במאה הנוכחית. כלומר, השינוי האקלימי המתמשך עקב פליטת גזי-חממה לאטמוספרה מעשי ידי-אדם, מביא לכך שככל שהמערכת עצמה חמה יותר, ניתן יהיה לצפות להתגברות באירועי קיצון ובעוצמתם של שינויים קצרי-טווח".

על פי ממצאי המודל החדש – שמידת הדיוק שלו דומה לתחזיות קצרות-טווח (אופרטיביות) והוא מציע וודאות גבוהה יחסית – צפויה עלייה בטמפרטורת האוויר הממוצעת על פני היבשה ושל טמפרטורת פני הים במהלך ארבע השנים הבאות לפחות (ואף יותר מכך בטמפרטורת פני הים). במילים אחרות, סביר למדי שבמהלך השנים הללו יהיה חם יותר מהצפוי בשל שילוב של מהלך התחממות טבעי יחד עם שינוי האקלים שמקורו בפעילות אנושית.

על פי ממצאי המודל החדש, צפויה עלייה בטמפרטורת היבשה והים במהלך ארבע השנים הבאות לפחות. צילום: Daoudi Aissa on Unsplash

המודל חסכוני, התוצאות הרות אסון

בשנים 1998–2013 התמתן קצב עליית הטמפרטורה הממוצעת העולמית של פני כדור הארץ (כלומר, הטמפרטורות המשיכו לעלות, אך בקצב איטי יותר). "הפוגה" זו עודדה ספקנות מצד מכחישי שינוי האקלים, דבר שהיקשה גם על מהלכי המשא ומתן הבינלאומי סביב הסכמי האקלים השונים. למעשה, הייתה זו תקופה שבה מערכת האקלים הטבעית הייתה בשלב של התקררות, כך שלצד החרפת שינוי האקלים מעשה ידי אדם, נדמה היה כי ההתחממות הגלובלית מתייצבת. אולם דווקא תקופה זו מאפשרת לבחון רטרואקטיבית את המודל; היכולת שלו לחזות במבט לאחור את שינוי קצב ההתחממות מצביעה על כך שהתחזית לעתיד היא כנראה נכונה. ואכן המודל חזה בדיוק יחסי את הסבירות הגבוהה לשילוב בין המהלך הטבעי לבין שינוי האקלים, כמו גם את אירועי החום החריגים של שנת 2018.

יש לזכור כי זהו מודל חישובי בלבד; יש מחקרים ארוכי טווח המבוצעים בקנה מידה עולמי ואזורי (כמו של אלו נאס"א למשל) החוזים שינויים אפשריים בהתאם למדידות בפועל. בנוסף, המודל הוא גלובלי ועדיין אינו מצביע על שינוי אזורי או מקומי ובוודאי לא על גל חום קונקרטי בקיץ הבא; כדי לעשות זאת יש להתאים אותו לקנה מידה מקומי ולהכניס אליו את המידע הרלוונטי. אחד מיתרונות המודל בהקשר זה הוא היכולת להריץ אותו, בזכות פשטותו, על מחשב נישא ולא על מחשב-על בדומה למודלים מבוססי-הדמיה.

פרופ' יאיר סבור עם זאת כי שימוש פרקטי במודל ברמה האזורית והמקומית, אולי אצלנו, עדיין רחוק מעט: "על מנת לספק תחזיות אקלימיות אזוריות, למשל כאלה שיוכלו לצייר תמונה מדויקת יותר של השינויים החזויים למזרח התיכון ולמדינת ישראל, נדרש מודל ברזולוציה גבוהה יותר, שתדמה לזו של מודלים אקלימיים אזוריים. ספק אם החסכוניות של המודל הנוכחי תתאפשר כאשר הרזולוציה שלו תגדל, משום שהדרישות החישוביות תעלנה בסדרי גודל".

בשורה התחתונה, המודל מצביע על ההיתכנות הגבוהה (60 ו-75 אחוז לטמפרטורות היבשה והים בהתאמה) של המשך רצף שנים חמות מהממוצע. תחזית זו כוללת גם תחזית בדבר המשך היקרוּתם של אירועי מזג אוויר קיצוני והשלכות אחרות של שינוי האקלים. על כן יש להיערך להמשך האירועים החריגים וגלי החום שגורמים למקרי מוות מסביב לעולם, לפגיעה ביבול החקלאי, להצפות חריגות בעקבות גשמי זעף ועוד, כבר בעתיד הנראה לעין.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        

בסיפור זה מופיעים המומחים הבאים:

פרופ' יואב יאיר

פרופ' יואב יאיר

סופות ברקים, השפעות השמש על האטמוספרה והאקלים, זיהום אוויר ותופעות באטמוספרה העליונה
מדעי האטמוספרה והחלל