איתי ואן ריין

סוד החיידקים היפנים

לרגל יום הקומפוסט הבינלאומי: בשורת המיקרואורגניזמים המועילים (EM), שהחלה ביפן בשנות השמונים, רושמת הצלחות בקרב חקלאים בישראל ויכולה להעשיר גם את הקומפוסט הביתי שלכם

20 בנובמבר 2015

 

פרחי הגרברה שקטף החקלאי עמיר כהן ממושב כפר ידידיה ממלאים את בית האריזה בקשת צבעים מרהיבה. לאחר שנתקל בקשיים בחלקות הגידול בתחילת השנה וציפה לפגיעה קשה ביבול, החל לשתף פעולה עם אשר מימון, שמקדם את הרעיון שקרקע חקלאית ניתנת ל"ריפוי" באמצעות תוספת של מיקרואורגניזמים מועילים (המוכרים בעולם כ-EM, Effective Organisms). "פתאום נהיה תענוג להגיע לחלקה", אומר עמיר. "אני רואה שהשטח עובד". השימוש בחיידקים מועילים לייצור קומפוסט ולטיוב הקרקע הוא רעיון ישן שנמצא בשימוש במזרח אסיה כבר שנים רבות, אולם נראה כי הקהילה המדעית אינה ממהרת לאמץ את השיטה, ושאלות רבות נותרות, אפוא, פתוחות.

 

חלקת ניסוי בקרקע שטויבה ב-EM. צילום: Al Pasternak, Flickr
חלקת ניסוי בקרקע שטויבה ב-EM. צילום: Al Pasternak, Flickr

לא מפחד מחיידקים

בכדי להתחקות אחר שורשי הרעיון נעבור ממושב כפר ידידה לאי אוקינאווה שביפן, שם מתגורר פרופ' טירואו היגה (Teruo Higa). בשנות השמונים של המאה הקודמת פיתח היגה תרכיב המכיל למעלה מ-80 סוגי מיקרואורגנינמים, המהווה את הבסיס לתכשיר שנעשה בו שימוש כיום. בראיונות שנתן מספר היגה כיצד למד מסבו את רזי החקלאות בחווה המשפחתית. לדבריו, במהלך השנים שם לו למטרה לפתח דרכים חדשות לקדם את החקלאות באי מולדתו ובעולם בכלל. מתחילת דרכו באוניברסיטה הבחין בפער שבין המחקר המדעי המייצר פרסומים מדעיים בתחום החקלאות לבין מיעוט ההשפעה שיש למחקר זה על החקלאות בפועל. להשקפתו, המחקר צריך להיות מחובר לאדמה ולעבוד באופן ישיר בשדות. בהמשך הקים את חוות Sunshine באי, המשמשת כמרכז למחקר והדרכה בנושא ה-EM.

כיצד ניתן לשפר את איכות הקרקע על ידי תוספת מיקרואורגניזמים? רבים מאתנו מקשרים מיקרואורגניזמים בעיקר למחלות, אך במציאות רק מיעוטם מהווים סיכון לצמחים או לאדם. למעשה מדובר בקבוצה רחבה של יצורים חיים, הכוללת חיידקים ופטריות, שנמצאים בקרקע באופן טבעי. מיקרואורגניזמים רבים עשויים להיות מועילים לגידולים חקלאיים, והתכשיר שפיתח היגה מנצל שלוש קבוצות עיקריות שלהם: חיידקים פוטוסינטטיים שמעשירים את הקרקע בחומרי הזנה; שמרים המעורבים בתהליכי תסיסה ומייצרים סוכרים פשוטים, ויטמינים וחומצות אמיניות ובכך מספקים מזון זמין לשאר המיקרואורגניזם בקרקע; וחיידקים שמייצרים חומצה לקטית, ולהם יכולת לעכב גידול של גורמי מחלות כגון פטריות וכך לשמור על בריאות הצמח.

בבסיס המחשבה שמאחורי השיטה טמונה ההנחה כי חברת המיקרואורגניזמים בקרקעות עשויה להיות "חיובית" או "שלילית".  אוכלוסייה "שלילית" תכיל גורמי מחלה ותיצור מצב של מיעוט חומרי הזנה הזמינים לצמח. לטענת פרופ' היגה, שילוב של מיקרואורגניזמים מועילים יכול להפוך את הרכב החברה ל"חיובי" יותר. במצב כזה, גורמי מחלה יידחקו מהחברה וזמינות חומרי ההזנה בקרקע תעלה.

מועילים או לא מועילים?

כאמור, העשרת הקרקע וטיובה אינה רעיון חדש, ובחקלאות המסורתית נעשה שימוש נרחב בחומרים כמו קומפוסט וכבול, שמטרתם לשפר את תכונות הקרקע. אולם תכשירים דוגמת EM מציעים פתרון שבו ניתן להשפיע ישירות על הרכב המיקרואורגניזמים בקרקע לקבלת התכונות הרצויות. כאן גם מושמעת הביקורת המרכזית על השיטה מצד הקהילה המדעית: ידוע שתרביות חיידקים נוטות לתנודות קיצוניות בהרכב המינים בתוכן ושהן רגישות מאד לזיהומים חיצוניים.  גם אם יצליחו היצרנים לשמור על תמיסת המוצא יציבה, ייתכן שאוכלוסיית המיקרואורגניזמים תיקבע לבסוף על ידי התכונות הקיימות בקרקע, ותוספת כמויות קטנות יחסית של תמיסת מיקרואורגניזמים לא תביא לשינוי הרצוי.

ברובד העמוק יותר, קיימת סתירה מובנית בין המסלול אותו מתווה פרופ' היגה ובין השיטה המדעית הרווחת במכוני המחקר. חוקרים אוהבים לעסוק במערכות שבהן אי הוודאות קטנה וניתן לשלוט במרבית המשתנים במערכת. כאשר מנסים לבחון תמיסה שכוללת עשרות מיני מיקרואורגניזמים במינונים משתנים, גם במקרה שבו מתקבלות תוצאות חיוביות, יהיה קשה לקבוע מה בדיוק התרחש ולשחזר את תנאי הניסוי באופן מדויק. שתי חוות דעת מנוגדות בנוגע להיתכנות השיטה, המדגימות יפה את הבדלי הגישות, תוכלו למצוא כאן.

אשר מימון לא בא מתוך העולם האקדמי, ונחשף לשיטה כשעסק בחקלאות אורגנית בארצות הברית. כיום הוא משמש נציג של EM בישראל ומביא את חומר המוצא ממרכז EM האירופי בגרמניה. "התרכיז מגיע מגרמניה, והמיהול נעשה כאן באמצעות מים מטוהרים", הוא מסביר. "העבודה נעשית על פי פרוטוקולים מוגדרים, ויש שלבים בהם אני יכול לבדוק את ההתקדמות. במקרים מסוימים אני שולח דגימות לבדיקות מעבדה". החקלאים שאיתם הוא עובד שמעו על החומר מפה לאוזן. הפעילות בתחום הורחבה לאחרונה גם לתחום תזונת חיות משק, שאותה מקדם מימון במסגרת שותפות עם חוקר בתחום המזון ויצרן מזון חקלאי.

הכנת קומפוסט בעזרת תערובת בוקאשי. צילום: Mack Male, Flickr
הכנת קומפוסט בעזרת תערובת בוקאשי. צילום: Mack Male, Flickr

קומפוסט פחות מסריח

פרט לציבור החקלאים, מימון עובד עם גננים אורגניים חובבים, שעשויים להפיק תועלת מהעשרת הקרקע. "EM מערבת גם שינוי בגישה: קודם כל לחשיבות של אקולוגיה וסביבה, וגם לנושא של מיקרואורגניזמים. המטרה היא לא להחליף חומר בחומר אחר", מסביר מימון ומוסיף: "בעבודה עם ילדים, למשל, יש גם חשיפה לעולם החיידקים, כשהם מבינים שרובם אינם מזיקים וכמה הם חשובים. בסופו של המסר הוא דאגה לחיות של הקרקע וטיפוח חקלאות מקיימת יותר".

אם תרצו להכניס את המיקרואורגניזמים המועילים לביתכם, תוכלו לנצל את פעילותם כמזרזי פירוק לקומפוסט הביתי. תערובת המכונה "בוקאשי" מכילה את חברת המיקרואורגזינמים שפיתח פרופ' היגה בשילוב סובין חיטה ומולסה. חומרי הגלם מותססים יחד במשך שבוע ויוצרים תערובת דמוית נסורת, שמקלה על השימוש בחומר ומשמשת כמצע גידול ראשוני למיקרואורגניזמים. לבוקאשי מגוון יישומים במשק הביתי, אם כתוספת לערוגות הגן ואם כמאיץ ומשפר תהליכי פירוק זבל אורגני.

בהכנת קומפוסט ביתי, המטרה היא לייצר פירוק מהיר ויעיל של הפסולת ולמנוע התפתחות תנאי ריקבון והיווצרות ריחות רעים. על פי עדויות משתמשים ובדיקות מעבדה, חברת המיקרואורגניזמים המועילים מסייעת גם לפירוק מהיר ותוצר סופי איכותי יותר, כמו גם להפחתת ריחות לוואי. כיוון נוסף שנבחן כעת על ידי מימון הוא פירוק אנארובי (ללא נוכחות חמצן) בשילוב בוקאשי. "בימים אלה יש לי פיילוט בהרצליה בפח ייעודי של 120 ליטר של מיחזור אנארובי עם בוקאשי. נכון לעכשיו יש לנו פח חצי מלא  מכמה וכמה שבועות של אשפה, וזה הולך מצוין. שיטה זו שוברת מוסכמות בגדול – כי כולם מדברים על האוויר שנחוץ לפירוק, וכאן מדובר על תהליך אטום לגמרי ויעיל יותר בשל החום המועט שנוצר בתהליך".

בעקבות הכתבה של "זווית", הסיפור פורסם גם ב-ynet.

חפשו מומחים נוספים בתחום