שתפו‬        

אסף בן נריה

המרתון הצפוני האחרון?

מחקר מדעי חדש מגלה שבעוד כמה עשרות שנים לא ניתן יהיה לקיים ריצות למרחקים ארוכים ועוד אירועי ספורט ברוב הערים הגדולות בחצי הכדור הצפוני. למה? בגלל שינוי האקלים, כמובן

3 בדצמבר 2016



ב-15 במרץ 2013, בבוקר יום שישי, יצאו לדרך אירועי מרתון תל אביב. בעקבות החום הכבד ששרר באותו יום (כ-35 מעלות בשעות הבוקר המוקדמות) החליטו המארגנים לבטל את המרתון המלא ולהסתפק בריצות הקצרות יותר (4.2, 10 ו-21 קילומטר), אך למרות זאת תנאי מזג האוויר הקשים גבו את חייו של מיכאל מיכאלוביץ', איש צבא קבע בן 29, שלקח חלק בריצת חצי המרתון. בנוסף, 12 רצים אחרים סבלו ממכות חום קשות ואושפזו ועשרות משתתפים באירוע נאלצו לקבל טיפול רפואי.

המרתון הוא אחד מענפי הספורט המאתגרים ביותר מבחינה גופנית ולחום ששורר בזמן הריצה יש השפעה משמעותית, ולרוב גם שלילית, על ביצועי הרצים. במקרה של עומס חום כבד, בריאותם של המשתתפים עלולה להיפגע. עומס חום הוא מדד שמשלב בין הטמפרטורה והלחות ונמדד ביחידות  המכונות טמפרטורת הגולה הלחה (WBGT – הטמפרטורה שאליה יתקרר האוויר כשהלחות שבו תגיע לרוויה). עומס חום של 26 מעלות WBGT נחשב לגבול העליון שבו ניתן לקיים את ריצת המרתון ובמצב זה הסיכון לנפגעים מוגדר כנמוך.

מרתון וינה. תצלום: Rudolf Fink
מרתון וינה. תצלום: Rudolf Fink

אולימפיאדת האי הבריטי

על פי התוצאות של מחקר חדש שזכה לכותרת "המשחקים האולימפיים האחרונים?" ושנערך על ידי מומחים מאוניברסיטת ברקלי האמריקאית ומאוניברסיטת אוקלנד בניו זילנד, בעקבות שינוי האקלים שמתרחש כיום ושבעטיו עולה הטמפרטורה הממוצעת בעולם באופן עקבי, עד שנת 2085 ניתן יהיה לקיים את ריצת המרתון בחודשי הקיץ תוך שמירה על סיכון נמוך – כלומר בעומס חום מרבי של 26 מעלות WBGT – רק ב-32 מתוך 543 ערים בחצי הכדור הצפוני.

המחקר פורסם לאחרונה במגזין Lancet ועולה ממנו שמתוך 32 הערים שבהן ניתן יהיה לרוץ מרתון בבטחה בעוד כ-70 שנים, רק שמונה נמצאות מחוץ למערב אירופה (מדובר בערים של 600 אלף תושבים ומעלה).

המחקר החדש התבסס על תחזית לעליית ריכוז גזי החממה באטמוספירה שמכונה CRP 8.5. לפי תחזית זו, שהיא המחמירה מבין התחזיות שאימץ הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), ריכוז גזי החממה באטמוספירה, שמיוצג על ידי יחידות שווי ערך לפחמן דו חמצני, יגיע ל-1,370 חלקיקים למיליון (ppm). בריכוז כזה ייווצר עודף חימום על פני כדור הארץ, מה שצפוי להביא לעלייה של 2.6 עד 4.8 מעלות עד לסוף המאה הנוכחית ביחס לטמפרטורות הממוצעות של סוף המאה שעברה (כיום, לשם השוואה, ריכוז גזי החממה עומד על 402 חלקים למיליון).

זה לא הסוף, על אף הסיכון שטמון בהערכה של המצב בעוד מאה שנים, החוקרים ציינו שהערים היחידות בחצי הכדור הצפוני שיוכלו לארח את משחקי הקיץ האולימפיים בבטחה במאה ה-22 יהיו בלפסט, דבלין, אדינבורו וגלזגו.

מרתון קופנהגן. תצלום: Bo Jørgensen
מרתון קופנהגן. תצלום: Bo Jørgensen

משחקים בדרום, משחקים בצפון

כזכור, השנה נערכו המשחקים האולימפיים בריו, שנמצאת בחצי הדרומי של כדור הארץ ושבה החורף חל בין החודשים יוני לספטמבר. לכן, בזמן ריצת המרתון במשחקי ריו נמדדו טמפרטורות של כ-20 מעלות – כלומר, ללא עומס חום (הקושי של הרצים הגיע דווקא מגשמים קלים ששטפו את האזור). עם זאת, בקיץ הדרומי, בין החודשים דצמבר ומרץ, הטמפרטורות הממוצעות נעות סביב ה-30 מעלות והלחות גבוהה למדי. לעתים, הטמפרטורה יכולה גם לחצות את סף 40 המעלות, מצב שבהחלט לא מתאים לתחרויות ספורטיביות מאומצות ובעיקר לריצת המרתון המפרכת.

ריו היא העיר השלישית בלבד מחצי הכדור הדרומי שבה התקיימו המשחקים האולימפיים (הראשונות היו מלבורן וסידני האוסטרליות, שאירחו בשנים 1956 ו-2000, בהתאמה). נדמה שאם המגמה העולמית של שינוי האקלים תימשך כפי שהיא ומדינות העולם (בשני חלקי הגלובוס) לא יעשו את כל שביכולתן כדי להאט אותה, בעוד כמה עשרות שנים המשחקים האולימפיים ייערכו בעיקר מתחת לקו המשווה.

 


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ

שתפו‬