שתפו‬        

בי בהריר

לידיעת הנוסעים למאדים

כדי ליישב את מאדים מדענים יצטרכו להעביר אותו "הארצה" - כלומר, לחולל בו תהליך של שינוי אקלים יזום עד שהתנאים בו יהיו דומים לתנאים בכדור ארץ. איך עושים את זה והאם הדבר אפשרי?
24 במאי 2018



הרים אדומים ממסגרים ואדי צחיח. כמה מבנים נמוכי קומה ומסתוריים למראה שכיפות שקופות סוגרים עליהם מזדקרים מתוך החול האדמדם. בוואדי רם שבירדן פועל כפר נופש קטן שממוקם בסמוך לאתר הצילומים שבו צולם הסרט "להציל את מארק וואטני" ושמציע לתיירים את החוויה הדומה ביותר לביקור בכוכב הלכת מאדים שניתן להשיג על פני כדור הארץ.

זו בהחלט יכולה להיות חופשה נעימה, אבל האם אנחנו או ילדינו נזכה לחוות את הדבר האמיתי? מה הייתם מוכנים לעשות כדי לבקר בהר הגעש אולימפוס מוס או בקניון עמק המארינר (הגדולים ביותר מסוגם הידועים במערכת השמש)? כמה אנו באמת קרובים לבסס התיישבות במאדים? מה הסיכונים הכרוכים במסע לשם? ומה עם המשאבים שהמרוץ הזה דורש וכמה הם משפיעים פיזית ואתית על הסביבה שלנו ושל פלנטות אחרות?

שאלות אלו ורבות אחרות עלו ונענו ביום עיון שנערך לאחרונה בבית הספר לקיימות בבינתחומי בהרצליה לינק ושבו התכנסו מדענים ישראלים לדון בעתיד המסע למאדים.

המרוץ למאדים

"המין האנושי חייב להתחיל לעזוב את כדור הארץ תוך 30 שנה כדי להימנע מהשמדתו המוחלטת בשל פיצוץ אוכלוסין ושינוי האקלים", הזהיר פרופסור סטיבן הוקינג בכנס מדעים שהתקיים בנורבגיה ב-2017.

מאדים, כוכב הלכת השכן שלנו ובעל המאפיינים הדומים ביותר לכדור הארץ במערכת השמש שלנו, הוא הכתובת המתבקשת למעבר דירה שכזה.

נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית מתכננת לשלוח אנשים למאדים ב-2030 זאת כדי לחקור את שאלת החיים על פני כוכבי לכת אחרים. כלל לא בטוח שהאסטרונאוטים שלה יהיו שם לבד. היום גם חברות פרטיות, כמו Space X, מתכננות להביא אנשים למאדים. אך בניגוד לנאס"א, אילון מאסק – יזם ומייסד החברה Space X – אינו מתכנן לשלוח כמה אסטרונאוטים למאדים כדי לחקור אותו, אלא מתכוון לאכלס את הכוכב האדום כבר ב-2024.

"מה הם הצעדים החשובים באבולוציית החיים? ברור שיש את הופעתם של יצורים חד תאיים, הבחנה בין צמחים לבעלי חיים, יציאת החיים מהים ליבשה, יונקים, תובנה ובנוסף אני טוען שלהפוך את החיים למולטי-פלנטריים הם על אותו קנה מידה. זה הצעד האבולוציוני הבא ולכן חשוב ושווה מעט מהמשאבים שלנו", טוען מאסק.

למה דווקא מאדים?

הנה כמה פרטים חשובים על מאדים שכדאי להכיר לפני שנרשמים לחללית המאוישת הראשונה לשם. הטמפרטורה הממוצעת במאדים עומדת על מינוס 62.7 מעלות צלזיוס. עם זאת, גם במאדים יש ארבע עונות, כמו בכדור הארץ, ובקיץ הטמפרטורה יכולה להגיע עד 30 מעלות באזור קו המשווה.

סיבובו סביב השמש ושני הירחים שלו (פיבוס ודימוס) הם הגורמים לאיזון נטיית צירו, שדומה לזו של כדור הארץ. אך כמו כדור הארץ, גם מאדים עובר שינוי אקלים דרמטי שמעצב מחדש את תנאי הסביבה שלו. מדענים רבים סבורים לינק? כי בעבר מחציתו היה מכוסה באוקיינוס ונהרות ולמעשה יש אפילו אפשרות כי גם כיום יש בו מים זורמים אך באופן לא רציף (אם כי ייתכן שמדובר במים מלוחים מאוד שאינם מתאימים לשתייה) גם השערה זו נתונה כיום במחלוקת בין המדענים.

מאדים הוא כוכב הלכת השכן שלנו ובעל המאפיינים הדומים ביותר לכדור הארץ

מטאוריטים, התפרצויות שמש וקרינה קוסמית

כדי ליישב את מאדים מדענים יצטרכו להעביר אותו "הארצה" – כלומר, לחולל בו תהליך של שינוי אקלים יזום עד שהתנאים בו יהיו דומים לתנאים בכדור ארץ. יש מדענים שכבר הציעו לחמם את מאדים על ידי הטלת פצצת מימן או בניית מתקנים שיפלטו גזי חממה כמו בכדור הארץ וימיסו את הקטבים במאדים כדי לחממו. עם זאת, תהליכים אלה יכולים לקחת אלפי שנים.

בינתיים, מדענים מנסים להבין בעזרת משימות המדמות משימות חלל על פני כדור הארץ איך יתמודדו האסטרונאוטים עם בעיות שיתקלו בהם על פני מאדים.

למעשה, הבעיות של חלוצי החלל האלה יתחילו כבר בדרך למאדים. המסלול למאדים כולל שהות של כשמונה חודשים בחללית, שתהיה חשופה לסיכונים כמו פגיעת מטאוריטים, התפרצויות שמש מסוכנות וקרינה קוסמית שיכולה לפגוע בבריאותם. בנוסף, אסטרונאוטים ששהו תקופות ארוכות בתחנת החלל הבינלאומית דיווחו שסבלו מהידרדרות הדרגתית ומדאיגה של מצב הלב, השרירים, הראייה והשלד.

אתגר אחר יהיה לנחות על מאדים – האטמוספרה במאדים דלילה מאוד ולכן הכניסה אליה עלולה להיות קטלנית, כיוון שאינה בולמת את הנחיתה. ואכן, כ-50 אחוז מהחלליות הלא מאוישות התנפצו בעבר על הקרקע. לכן, כאשר ישלחו חללית מאוישת יש לפתח טכנולוגיות אשר תוודא את הכניסה הבטוחה למאדים.

הרמונאוטים בסביבה

זו רק רשימה חלקית של האתגרים המדעיים שמחכים לנו בדרך לשכן האדום. את הפתרונות לחלק מאתגרים אלו מנסה למצוא הפרויקט הישראלי d-mars, שפועל במתקן הממוקם בקרבת מצפה רמון. משם יוצאים למשימות ה"רמונאוטים" (שילוב של רמון ואסטרונאוטים), קבוצה של ששה רמונאוטים ראשונים יצאו למשימה הראשונה וחיו ביחד במתקן וביצעו ניסויים המדמים את השהות במאדים: ד"ר הילל רובינשטיין מפקד המשימה, ד"ר רעות סורק-אברמוביץ קצינת המדע והסגנית של המפקד, פרופסור גיא רון חוקר את נושא הקרינה הקוסמית, אלון שיקאר אחראי על תפעול המבנה, ג'קי פיי אחראית על התיעוד ונדב קושניר הוא קצין הרפואה של המשימה.

מצפה רמון נבחרה להוות את זירת הניסויים המרכזית בשל היותה דומה מבחינה הגיאולוגית למאדים, כך שהרמונאוטים יוכלו לדמיין שהם במאדים וגם להתכונן לניסויים מדעיים בשטח דומה. "כדי לדמות את התנאים העוינים במאדים, אנחנו יוצאים לשטח כשהם לובשים חליפות חלל השוקלות 13 קילוגרם ועם שעוני biobeat, שמנטרים את המדדים הרפואיים שלנו", אומרת ד"ר רעות סורק אברמוביץ', שמלבד פעילותה ב-d-mars היא גם מייסדת אגודת מאדים הישראלית.

מלבד ניסויים המדעיים במתקן, חברי d-mars בדקו גם את ההשפעות הפסיכולוגיות והקוגניטיבית של מחייה בתנאי בידוד מהעולם במקום סגור ואת ההתמודדות עם תקשורת המגיעה בעיכוב של כ-10 דקות עם מרכז הבקרה "בכדור הארץ" (מתקן הדמיה אוסטרי הנמצא בעומאן). "ככל שאתה מתרחק יש עיכוב גדול יותר ואין זמן אמת, במצב מצוקה, קריאת חרום יכולה להגיע אחרי 25 דקות לחדר בקרה. זמן זה תלוי במרחק היחס בין שני כוכבי הלכת והחללית", מסביר פרופ' יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי.

מתקן d-mars ייחודי בכך שהוא אינו פוגע באקולוגיה המקומית. ראשית אינו מתקן קבע אלא נייד ולכן אינו מוחץ את הקרקע ופוגע במיקרו אקולוגיה המקומית ובנוסף dmars קיבלו אישור מרשות הטבע והגנים לפעול במקום שבו ההתערבות באקולוגיה תהיה מינימלית ורוב השטחים שבהם הם פועלים כבר נהרסו בעבר כבר על ידי ג'יפים צבאיים. למעשה, כך גם מתכוננים הרמונאוטים לנחיתה בכוכבים אחרים. אתר הנחיתה על מאדים הוא חשוב מאוד לא רק בשל ביטחון הנחיתה, אלא גם כדי להימנע מפגיעה במקומות שבהם עשויים להתקיים חיים מקומיים, כמו מבנה גאולוגי שיכול להעיד על ימה קדומה, אגם תת קרקעי או מערה.

מאדים עובר שינוי אקלים דרמטי שמעצב מחדש את תנאי הסביבה שלו

האם זה שווה את זה?

כפי שניתן לראות, ההגעה וההתבססות במאדים מצריכות השקעה של משאבים עצומים. למשל, נאס"א השקיעה מעל שני מיליארד דולר רק כדי לשלוח את הרובר Curiosity למאדים. אז האם שינוי האקלים בכדור הארץ, דילול משאבי הטבע ונבואות ההפחדה שלא נוכל לחיות פה באמת מצדיקות את ההשקעה העצומה הזאת?

"אני מאמינה שצריך להנחית אנשים על מאדים בגלל 'אפקט אפולו' – שגרם לכך ש-50 אחוז מתלמידי תיכון בארה"ב פנו ללימודי מדעים בשנות ה-70 אך ורק כי ראו אדם מקפץ על הירח", אומרת סורק אברמוביץ'. "לא היה לזה שום קשר להרגשת עליונות טכנולוגית על הרוסים או שיש לנו עכשיו מחצבים על הירח, כלומר זאת לא היתה סיבה פרקטית. אבל בעצם תכנית אפולו דאגה להתפתחות הטכנולוגית של ארה"ב. אני מאמינה שמשימות אנלוגיות והבאת אנשים לחלל בעצמה משנה את כל הדורות ומאפשרת אופקים טכנולוגים חדשים לגמרי. השינוי הוא תודעתי וברגע שנגיע לשם אנחנו נמצא דברים בלתי צפויים ונכתוב היסטוריה אנושית חדשה יש אנשים שמשתמשים באפקט הפחד ואומרים שכדור הארץ הולך ל אבדון, אני לא מאמינה בגישה הזאת והיא לא נכונה, המאמץ למאדים הוא אדיר ודורש המון משאבים"

אז כנראה שאין לכם עדיין סיבה למהר עם תכנון החופשה הבאה במאדים, אך אתם וילדכם בהחלט תוכלו לקחת חלק בפעילות של d-mars. הארגון ייצא בקרוב בקול קורא למשימות הבאות של d-mars שיצאו בשנת 2019 ו-2020 של בוגרים ותלמידי תיכון. אין צורך להיות רק אנשי מדע, אלא אנשים בעלי סקרנות טבעית, שמוכנים לחוויה ולהיות סגורים עם צוות של אנשים ולצאת לשטח תחת מגבלות קשות.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב ynet

שתפו‬