שתפו‬        

בן ישי דניאלי

הנקה טובה גם לסביבה

הנקה לא שומרת רק על בריאות האם והתינוק – אלא גם על הסביבה. כיצד חלב אם חוסך בפסולת ובאנרגיה ויכול לעזור במאבק בהתחממות כדור הארץ?
14 ביוני 2016



ארגון הבריאות העולמי של האו"ם הפשיל לאחרונה שרוולים בקרב נגד תחליפי חלב אם, כשקרא להגביר את החקיקה נגד פרסום בלתי ראוי של תחליפי חלב ברחבי העולם. "יש עדיין מקומות רבים מדי שבהם אמהות נחשפות למידע שגוי ומוטה, שיכול לגרום להן להמעיט בחשיבות ההנקה ולגרום לכך שילדים רבים לא ייהנו מיתרונותיה", אמר פרנצ'סקו ברנקה מארגון הבריאות העולמי. רק שליש מהתינוקות עד גיל חצי שנה בעולם ניזונים באופן בלעדי מחלב אם, וארגון הבריאות העולמי נחוש לשנות זאת. כצפוי, הדברים עוררו מחדש את הדיון הרגיש על חשיבות ההנקה וגררו גם לא מעט ביקורת מצד אמהות.

העיתוי של קריאת הארגון אינו מקרי: לאחרונה התפרסם במגזין הבריאות היוקרתי The Lancet מחקר מקיף תחת הכותרת המפוצצת "הנקה במאה ה-21", שאסף נתונים מעשרות מחקרים בעולם לגבי ההשפעות הבריאותיות של הנקה על התינוקות ועל האימהות. בין היתר, נמצא שם שהנקה מגינה על התינוקות מפני שני גורמי התמותה השכיחים ביותר אצל ילדים עד גיל 5 – זיהומים במערכת הנשימה ושלשולים – ומגינה מפני התפתחות של משקל יתר וסוכרת בבגרות. בנוסף לכך, ילדים שניזונו מחלב אם בינקותם גם קיבלו תוצאות גבוהות יותר במבחני אינטליגנציה. באשר לאימהות, המחקר מצא שהנקה מעניקה הגנה מפני סרטן השד, סרטן השחלה וסוכרת.

צד נוסף וחשוב של ההנקה הוא ההיבט הסביבתי: חלב אם הוא מקור מזון טבעי ומתחדש, שמוגש למשתמשים – התינוקות – ללא שימוש מיותר באריזות, באנרגיה ובמים. בעולם מתחמם שמשאביו מידלדלים והולכים, הופכת ההנקה לצעד נוסף במאבק נגד שינוי האקלים.

הנקה מגינה על התינוקות מפני שני גורמי התמותה השכיחים ביותר אצל ילדים עד גיל 5. צילום: European Commission DG ECHO, Flickr
הנקה מגינה על התינוקות מפני שני גורמי התמותה השכיחים ביותר אצל ילדים עד גיל 5. צילום: European Commission DG ECHO, Flickr

אלפי טונות של פסולת בשנה

כיצד הנקה שומרת על הסביבה? ראשית, הנקה חוסכת באנרגיה. לא צריך להשתמש באנרגיה כדי לייצר חלב אם, פרט לצריכה יומית של מעט יותר קלוריות על ידי האישה המניקה. חלב האם מגיע בטמפרטורה המדויקת לתינוק, כך שלא צריך לחמם אותו. תחליפי חלב, לעומת זאת, מיוצרים במפעל, שצורך לשם כך אנרגיה, ויש לשמור אותם בקירור לאחר ההכנה – דבר שצורך אנרגיה נוספת. בנוסף, נעשה שימוש באנרגיה רבה להרתחת מים כדי להכין תחליפי חלב ולעקר את הבקבוקים.

הנקה חוסכת גם בדלק. בניגוד לתחליפי חלב, שאותם צריך לשנע מהמפעל אל הצרכן באמצעות מטוסים, ספינות ומשאיות, חלב אם נמצא זמין במקום השימוש. גם הביקורים במרכול (או בסופר פארם בשעת לילה מאוחרת) לרכישת תחליף חלב צורכים דלק, שנחסך בעת ההנקה. כזכור, השימוש בדלק גורם לפליטה של מזהמים הפוגעים בבריאות ושל גזי חממה, שתורמים להתחממות כדור הארץ.

הנקה גם כמעט שאינה מייצרת פסולת. לא כך תחליפי החלב: לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, 550 מיליון פחיות, 86 אלף טון מתכת ו-364 אלף טון נייר שמשמשים לאריזת תחליפי חלב מוצאים את דרכם לזבל בארה"ב מדי שנה. גם בקבוקי הפלסטיק שבהם מכינים את תחליפי החלב מסיימים לרוב את חייהם בפח, ולא נעשה בהם שימוש חוזר. השימוש בפלסטיק משפיע על הסביבה: הייצור שלו צורך דלק ואנרגיה, ולאחר השימוש, פסולת הפלסטיק עלולה לזהם את הקרקע ואת המים.

בקבוקי הפלסטיק שבהם מכינים את תחליפי החלב מושלכים לרוב לפח, ולא נעשה בהם שימוש חוזר. צילום: Maja, Flickr
בקבוקי הפלסטיק שבהם מכינים את תחליפי החלב מושלכים לרוב לפח, ולא נעשה בהם שימוש חוזר. צילום: Maja, Flickr

מחאת תחליפי החלב

רובנו מכירים את חברת נסטלה כיצרנית של גלידות. אך תאגיד המזון השוויצרי הענקי עמד במרכזה של סערה בינלאומית בשנות השבעים בגלל מוצר אחר שאת מכירותיו קידם באגרסיביות במדינות מתפתחות – תחליף חלב אם. את תחליף החלב צריך לרוב לערבב במים; במדינות המתפתחות, מקורות המים לעתים רבות מזוהמים, וכך השימוש בתחליף החלב חושף את התינוקות לזיהומים הקיימים במים. לאמהות במדינות המתפתחות גם אין על פי רוב את המשאבים הדרושים כדי להרתיח את המים לפני השימוש או כדי לעקר את הבקבוקים.

מחאה בינלאומית התעוררה נגד החברה בשנות השבעים ברחבי העולם, שגררה חרם על מוצריה במקומות שונים. המחאה גם העלתה לכותרות את סכנות השימוש בתחליפי חלב אם, מה שהביא את ארגון הבריאות העולמי לנסח ב-1981 קוד אתי לשיווק תחליפי חלב אם. הקוד מטיל מגבלות על פרסום בלתי הולם של התחליפים, אוסר על הענקת דוגמיות שי לאימהות או לרופאים וגם מסדיר את התוכן שכתוב על גבי התוויות – שבמקרים מסוימים אפילו היה כתוב בשפה שאינה מדוברת במדינה שבה צרכו את התחליף.

ארגון הבריאות העולמי מנהל מעקב מתמשך אחרי ההטמעה של הקוד האתי ברחבי עולם. מהדוח שפורסם השבוע עולה שחלה עלייה במספר המדינות שחוקקו חוקים ברוח הקוד (מ-103 בשנת 2011 ל-135 השנה). שיפור מיוחד נרשם במדינות המתפתחות. במערב, לעומת זאת, אחוז המדינות שבהן קיימת חקיקה ברוח הקוד האתי נמוך במיוחד, ובאירופה הוא עומד על שישה אחוזים בלבד. גם ישראל עיגנה רק חלק מהמלצות הקוד האתי, בדומה למדינות מערביות רבות אחרות. לאור היתרונות הבריאותיים, הכלכליים והסביבתיים של ההנקה, סביר להניח שבשנים הקרובות נראה עוד סיבובים במאבק הזה – כשמטרת הארגון היא להגיע ל-50 אחוזי הנקה בעולם עד שנת 2025.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ

שתפו‬