הדס שקד

הספוג שיציל את הים מדליפות נפט

חוקרים אוסטרלים ערבבו במעבדה גופרית ושמן קנולה ויצרו "סופר ספוג", שיכול לספוג כתמי נפט מהים. וגם: איך נערכים בישראל למקרה של דליפת נפט?

14 במאי 2018

 

נפט הוא אחד המשאבים המתכלים שבו האדם תלוי בצורה כמעט מוחלטת. אך מתוקף היותו דלק הכלכלה, התעשייה והתחבורה, הוא טומן בחובו רעות רבות. פרט לזיהום האוויר וגזי החממה שנפלטים במהלך שריפתו, נרשמו במהלך ההיסטוריה לא מעט דליפות נפט בים במקומות שונים בעולם, שלכולן השפעות הרות אסון על המערכות האקולוגיות ועל סביבת המחייה של האדם.

מקרה דליפת הנפט המפורסם ביותר שאירע בשנים האחרונות התרחש ב-2010 במפרץ מקסיקו, אז נשפכו לים יותר מ-3 מיליון חביות נפט לאחר פיצוץ באסדת הקידוח "דיפווטר הורייזון". אך חוץ ממנה, מתרחשות כל העת מאות דליפות נפט "קטנות" ברחבי העולם. בשנת 2017 לבדה נשפכו לימים ברחבי העולם כ-7,000 טון נפט. רק לאחרונה אירעה דליפת נפט לאורך חופי עיר הנמל האינדונזית בליקפאפן, באי בורנאו, שגרמה להכרזת מצב חרום באזור.

ניקוי של דליפות כאלה הוא תהליך ארוך, ממושך ומורכב. דרך טיפול אחת בכתם, שבה נעשה שימוש בדליפה במפרץ מקסיקו, היא שימוש בדיספרסנטים – חומרים שגורמים לפירוק השמן לטיפות זעירות, מעלים את מסיסותו במים ומאפשרים לו להתפרק בקלות רבה יותר. דרך אחרת היא שריפת הנפט – דרך שנויה במחלוקת עקב כך שהיא גורמת לזיהום אוויר ומעלה את ריכוזם של חומרים רעילים בגופם של דגים. דרך נוספת היא ניקוי ביולוגי באמצעות מיקרואורגניזמים, שמפרקים את הנפט באופן טבעי לחומרים בלתי מזיקים כמו חומצות שומן.

כעת, פיתוח חדש של חוקרים מאוניברסיטת פלינדרס, אוסטרליה עשוי להציב חלופה חדשה ויעילה לניקוי זיהומי נפט.

בשנת 2017 לבדה נשפכו לימים ברחבי העולם כ-7,000 טון נפט. תצלום: NOAA

כשגופרית ושמן קנולה נפגשים

הפיתוח החדש עושה שימוש, באופן אירוני למדי, בתוצר לוואי של תעשיית הנפט – גופרית, תוך שילוב עם חומר מוכר אחר –  שמן קנולה. בתהליך מורכב שמתבצע במעבדה, מחממים תחילה את שמן הבישול ומוסיפים אליו את הגופרית וחומרים נוספים, תוך שינוי הטמפרטורה והתאמתה לשלב הייצור. בסופו של התהליך נוצר חומר שנראה כמו חול ולו יכולות התגבשות וספיחה של נפט. מכיוון שגופרית ושמן בישול שניהם חומרים דוחי מים (הידרופוביים), החומר, שזכה לכינוי "סופר ספוג", מתחבר למולקולות הנפט שגם הן דוחות מים תוך שניות ספורות, ולאחר ההתגבשות ניתן לאסוף אותו, להוציא אותו מהמים, "לסחוט" אותו מהנפט ולעשות בו שימוש חוזר, מה שהופך אותו לרב פעמי.

ג'סטין צ'ולקר, שמוביל את המחקר, אומר כי "אנחנו מקווים שייעשה שימוש במוצר ברחבי העולם, מפני שהוא אינו יקר, ובמיוחד באזורים שבהם אין אמצעים לניקוי דליפות". צ'ולקר מציין כי החוקרים "לא ציפו לקבל את אפקט ההתגבשות, זה היה אחד הדברים המעניינים שקרו במעבדה". בנוסף הוא מספר כי המדענים, לצד נציגי גופי הממשל באוסטרליה, עובדים על ייצור הפרויקט בקנה מידה גדול יותר, מתוך מטרה  להגיע למבחני שטח כבר במהלך השנה הבאה.

ה"סופר ספוג" עושה שימוש בחומרים ממוחזרים – גופרית שהיא תוצר לוואי של תעשיית הנפט, וכן בשמן משומש ממסעדות. כך ל"סופר ספוג" פוטנציאל גדול להוות פתרון יעיל, זול וירוק לטיפול בדליפות וכתמי נפט ברחבי העולם.

שימוש מפתיע לשמן הבישול הפופולארי. תצלום: Andrew Hitchcock, Flickr

דליפה מקומית, נזק אזורי

בישראל, בעקבות החיפוש אחר עצמאות אנרגטית, הולך וגדל מספרם של קידוחי הנפט והגז בים התיכון. קידוחים אלו נמצאים במרחקים שונים מקו החוף, כאשר הרחוק ביניהם במרחק של 130 ק"מ והקרוב במרחק 20 ק"מ מן החוף. מאסדות הקידוח עצמן, וכן מצינורות ההולכה שלהן, עלולות להיווצר דליפות שמסכנות את המערכת האקולוגית בים התיכון. דליפות "קטנות", שמקורן באוניות שעוגנות בנמלי הארץ ובצינורות הולכה ישנים, גורמות מעת לעת לסגירת חופים ברחבי הארץ. רק לאחרונה, בינואר 2017, דליפת מזוט קל מצינור של חברת חשמל באשדוד גרמה לזיהום בחופי אשדוד ופלמחים.

מחקרים שבדקו תרחישים שונים של דליפות נפט בחופי ישראל מצאו כי למרחק הדליפה מהחוף ולזרמי הים יש השפעה הן על פיזור הכתם והן על משך הזמן בו הכתם נשאר בים. כאשר הדליפה קרובה היא תגיע לחוף תוך ימים ספורים לחוף, ואילו במקרים מסוימים, בדליפה רחוקה מהחוף, הכתם עלול להישאר זמן רב בים, לנוע ולהתפשט למדינות שכנות ובכך לגרום גם לנזק מדיני.

ומה קורה בפועל במקרה של דליפת נפט בחופי הארץ? כגורם התמודדות ראשוני, לפני כל קידוח על החברה המבצעת להגיש מסמך סביבתי שכולל תכנית חירום למוכנות וטיפול בזיהום ים כתוצאה מדליפה. במקרה של דליפה בממדים גדולים, קיימת במשרד להגנת הסביבה תוכנית לאומית לתגובה, וכן נערך לפני כשנתיים תרגיל המדמה מצב כזה. האם נראה בעתיד את ה"סופר ספוג" גם בחופי ישראל? יש לקוות שלא נצטרך להגיע למצב הזה.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב וואלה!

שתפו‬