360 מעלות

ד"ר דניאל מדר

הפלישה מדרום

28 בספטמבר 2015

 

בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים והדיונים על המסת הקוטב הצפוני, ובכל שנה כיפת הקרח שם  מצטמקת בקיץ ומתרחבת בחורף. ב-11 בספטמבר 2015 דווח שכיפת הקרח הצפה בקוטב הצפוני הצטמקה למינימום הקיצי השנתי, שעמד על 4.4 מיליון קמ"ר – שהם 1.81 מיליון קמ"ר פחות מהממוצע הרב-שנתי. זו המדידה הרביעית בחומרתה מאז השיא השלילי ההיסטורי שנרשם בשנת 2012. בתוך פרק זמן של 35 שנים, 75% מנפח הקרח הארקטי נעלמו. מלבד ההשפעות המוכרות על דובי הקוטב, חיית הדגל של שימור הקוטב, מה קורה במערכות האקולוגיות האחרות ששם?

מה שקורה הוא שבשטחי הקוטב מתרחשת פלישה דרומית. הטמפרטורות בקוטב הצפוני עלו ביותר מפי שניים לעומת שאר כדור הארץ. מציאות חדשה זו גרמה לכך שמינים רבים כדוגמת דג הקוד האטלנטי (בקלה), שעד לפני עשור נצפו אך ורק מדרום לחוג הארקטי, נצפים כיום באזורים המרוחקים ביותר מ-1,000 קילומטרים צפונית לו.

בשנים האחרונות גם החלו להופיע פריחות אצות עצומות, בהיקפים שמעולם לא נצפו בחוג הארקטי. לראשונה תועדה פריחת אצות מתחת לקרח – זה קורה משום שהקרח נעשה דק יותר וכך יותר אור חודר למים. מי שמרוויחים הם מינים הניזונים מפלנקטון ומדגים אוכלי פלנקטון כדוגמת כלב הים הפוסה הטבעתית (ringed seal, Pusa hispida) ולווייתן הבלנה הגרינלנדית (bowhead, Balaena mysticetus).

הקו הזהוב מתאר את גודלה הממוצע בשנים 2010-1981 של כיפת הקרח הארקטית. מקור:  NASA/Goddard Scientific Visualization Studio
הקו הזהוב מתאר את גודלה הממוצע בשנים 2010-1981 של כיפת הקרח הארקטית. מקור: NASA/Goddard Scientific Visualization Studio

במקביל לפלישה הדרומית, המערכות האקולוגיות הקוטביות מתמוטטות ונסוגות צפונה. אצות מסוגים שאינם מבצעים פריחת אצות, שעד עתה נצמדו לתחתית הקרח והזינו מערכת אקולוגית שלמה, כבר אינן קיימות ברוב שטחו של האוקיינוס הארקטי. לשינויים אלה השלכות על הדיג באזור, אבל צפויים גם שינויים באזורים דרומיים יותר מכיוון שגם זרמי הים ישתנו כנראה. התוצאה תהיה שינוי בדגה באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט, ואף במזג האוויר באירופה, באסיה ובאמריקה הצפונית.

למרות הפסימיות, התגלו כמה סימנים מעודדים של עמידות ואולי גם של התאמה של מיני עשבי ים ואצות ארקטיים לטמפרטורות גבוהות יותר ולקרינת UV חזקה יותר (עקב הידלדלות שכבת האוזון), ושל עמידות זואופלנקטון לעלייה בחומציות הים. אך בשנים 2008-2004 ספגה תעשיית הדיג באלסקה, שהיקפו 500 מיליון דולר בשנה, צניחה של 40% כנראה בגלל נסיגת מיני זואופלנקטון ארקטיים והתבססות מינים דרומיים קטנים שלא הזינו מספיק את הדגים. מנגד, ייתכן שדגים כמו הקוד האטלנטי ישגשגו בזכות התנאים החדשים. בינתיים הסכימו חמש מדינות להגביל את הדיג באוקיינוס הארקטי, עד שיהיה יותר ברור מה הן ההשלכות על הדגה.


למאמר המקורי לחצו כאן.