שתפו‬        

הפקקים הורגים

הקשר בין זיהום אוויר ותחלואה הוא עובדה ידועה. מחקר חדש מתמקד באוכלוסיית הקשישים בתל אביב ומראה את ההשפעה על בריאותם באופן מדויק
2 בנובמבר 2014



זיהום אוויר שנגרם מפליטות של כלי רכב פוגע בבריאותם של בני אוכלוסיות רגישות. אבל עד כמה? צילום: אימג'בנק/Gettyimages
זיהום אוויר שנגרם מפליטות של כלי רכב פוגע בבריאותם של בני אוכלוסיות רגישות. אבל עד כמה? צילום: אימג'בנק/Gettyimages

זיהום אוויר מסוכן לבריאות, זה ידוע היטב – בכל שנה מתים כ-1,000 בני אדם ממחלות או מסיבוכים שמקורם בנשימת אוויר לא נקי. התמותה היא התוצאה החמורה ביותר של זיהום האוויר, אלא שיש עוד עשרות ואולי מאות אלפי אנשים הלוקים במחלות נשימה, לב וכלי דם שמספרם עלה דרמטית בעשורים האחרונים במדינות מפותחות ומתפתחות גם יחד.

מחקרים רבים הראו קשר בין זיהום אוויר ובעיות בריאות שונות, משימוש מוגבר בתרופות ועד מוות בטרם עת ממחלות לב וכלי דם ומערכת נשימה. המקור המרכזי שאחראי לזיהום האוויר הוא תחבורה, והעניין הזה מחמיר ככל שיש עלייה בהיקף הנסועה (מספר הקילומטרים הממוצע לכל אדם המשתמש בכלי רכב כלשהו) ובתדירות השימוש בכלי רכב.

עם זאת, רק מעט ידוע על הקשר בין זיהום אוויר הקשור בתחבורה ובין ביקורים בחדר המיון בקרב קשישים. מי שבדקת את העניין הם צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שפעלו במסגרת הלימודים לתואר השני של לוסיה ברגובוי-יליןמביה"ס ללימודי הסביבה על שם פורטר, בהנחיית ד"ר חוה פרץ וד"ר יהודית שחם מביה"ס לבריאות הציבור ופרופ' יצחק בננסון מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם. המחקר החדש מציג נתונים עדכניים על זיהום אוויר שמקורו בפליטות מתחבורה ומראה את השפעתו על התחלואה של התושבים שנחשפים אליו.

אוכלוסייה פגיעה

מטרת המחקר הייתה לבחון השפעות קצרות טווח של חשיפה למזהמים באוויר שמקורם בתחבורה: חנקן דו-חמצני (NO2), חלקיקים (PM2.5 – חלקיקים שגודלם מגיע ל-2.5 מיקרון, PM10 – חלקיקים שגודלם מגיע ל-10 מיקרון) והמזהם השניוני אוזון (O3) שנוצר מהתפרקות של מזהמים כמו תחמוצות חנקן ופחמימנים כתוצאה מחשיפה לקרני השמש.

המחקר נערך בסביבה העירונית בתל אביב-יפו המאופיינת בזיהום אוויר תחבורתי כבד ונבדק בו הסיכון של קשישים (בני 65+) לפנות לחדר המיון‏ על רקע תחלואה נשימתית, לבבית ומערכת הדם במהלך שלוש שנים (2011-2009).

העבודה התבצעה באמצעות בחינה של השינויים היומיים ברמות זיהום האוויר באזורי מגורים (48 שעות) ושל מספר הביקורים בחדר המיון איכילוב שבמרכז הרפואי סוראסקי תל אביב-יפו.

ממהרים למיון

חדר המיון של בי"ח איכילוב עמוס כל השנה, ואפילו יותר לאחר שרמת זיהום האוויר עולה. צילום: David King, flickr
חדר המיון של בי"ח איכילוב עמוס כל השנה, ואפילו יותר לאחר שרמת זיהום האוויר עולה. צילום: David King, flickr

שלושת שלבי המחקר היו הערכת החשיפה לזיהום אוויר באזור המגורים באמצעות מודלים מתקדמים, הערכת בריאות האוכלוסייה במחקר בזמנים שונים של השנה והיממה, ואז בדיקה של הקשר בין זיהום האוויר ובין הגעה של הקשישים לחדר המיון.

כשמדובר במזהם יחיד (O3) נמצא שיש קשר ישיר בין החשיפה אליו ובין תחלואה, בייחוד בסתיו: לאחר עלייה של 10 יחידות O3נרשמה עלייה של 27% בכלל הביקורים בחדר המיון, 39% יותר ביקורים בבית החולים על רקע של תחלואה הקשורה בכלי הדם במוח, 31% יותר ביקורים בחדר מיום בגלל תחלואה של דרכי הנשימה, ו-18% יותר ביקורים בגלל בעיות לב.

החשיפה ל-NO2 גרמה לעלייה של 7% בכלל הביקורים בחדר המיון בקיץ וגם בחורף, ולעומת זאת החשיפות לזיהום אוויר חלקיקי (PM10, PM2.5) לא נמצאו קשורות באופן מובהק להגדלת מספרם של הביקורים בחדר המיון.

הממצאים שעלו במחקר אינם מפתיעים לגמרי, אלא מחזקים עוד יותר את הידיעה שזיהום אוויר מסוגים שונים מזיק לבריאות, ובעיקר לזו של הקשישים. השלב הבא והקריטי הוא לקדם במהירות מדיניות לטיפול מונע בבעיות שמהן סובלים התושבים בישראל, בייחוד הרגישים והפגיעים שבהם – כמו אוכלוסיית הקשישים שנבדקה במחקר.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ישראל היום

שתפו‬