שתפו‬        

בן ישי דניאלי

השמש תשלם את ועד הבית

פאנלים סולאריים על גגות בתים משותפים יכולים להאיר את חדר המדרגות, לממן את טיפוח השטחים הציבוריים ואף להשאיר עודף – וכל זה קורה בפרויקט חדש שהחל בדיור הציבורי בצפון הארץ. אז מה מונע מהפאנלים הסולאריים להגיע לכל הגגות בישראל?

25 בספטמבר 2018



 

ביקור על הגג של בניין משותף בישראל הוא מסע בג'ונגל עירוני. מנועים של מזגנים, דודי שמש פעילים ומקולקלים, אנטנות לא פעילות מימי הזוהר של רשות השידור, פינת הישיבה המאולתרת של השכן מלמעלה ולקינוח שכבת כבלים ופסולת שמרפדת את הרצפה. הגג הוא שטח ההפקר של הבניין שסופג הכל, הרחק מעין השכנים. במקרה הטוב הוא יזכה למעט יחס במקרה של נזילה, ואם לא, כנראה יישכח עד שיבוא היום שבו מישהו ירצה לממש את זכויות הבנייה עליו.

המצב לא רק שאינו מיטיב עם הגגות ועם המראה הכללי של הבניין, אלא שהוא גם מונע שימוש בשטח יקר ערך שממנו אפשר להפיק בקלות יחסית אנרגיה מתחדשת מהשמש. הפוטנציאל הזה קיים על גג של כל מבנה משותף בישראל, ולאחרונה נעשה צעד ראשון כדי לקדם את המימוש שלו: המשרד להגנת הסביבה,  משרד הבינוי והשיכון, קק"ל והחברות המשכנות עמידר ועמיגור, החלו בביצוע פרויקט "שכונה טובה", שבמסגרתו שטחי הגג בדיור הציבורי עוברים מהפכה, והבניינים הישנים זוכים לשיפוץ כללי, לדודי שמש, לחשמל שמקורו סולארי בחדרי המדרגות ולשדרוג של המרחבים הפתוחים באמצעות ההכנסות שמניבות המערכות הסולאריות שעל הגג.

על הגגות של שיכוני הרכבת

"כשמדברים על בנייה ירוקה, מתכוונים לרוב לבנייה חדשה, שעתידה לקום לפי התקן המתקדם שקיים בארץ. אבל בפרויקט הזה רצינו להשפיע על הבינוי הקיים, ובמיוחד על האוכלוסייה שנזקקת לסיוע הגדול ביותר, אוכלוסיית הזכאים לדיור ציבורי שמתגוררת בפריפריה הגיאוגרפית-חברתית", מסביר רן אברהם, ראש אגף בנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה.

הפרויקט מתמקד בשיכוני הרכבת – אותם טיפוסי בנייה שמדינת ישראל בנתה בשנות החמישים והשישים כדי לשכן מאות אלפי עולים חדשים בזמן קצר. הבניינים הללו נתנו מענה טוב לגל העלייה המאסיבי, אך עם השנים מצבם הפיזי הלך והידרדר, וכיום רבים מהם נמצאים במצב של הזנחה. בערי הפריפריה בעיקר, הבניינים הללו מוקפים בשטחים פתוחים נרחבים, מה שמקשה על התחזוקה שלהם. הנוף הישראלי זרוע בשיכונים כאלה, שחלקם היו בעבר חלק מהדיור הציבורי, וחלקם עדיין חלק ממנו גם היום.

פרויקט "שכונה טובה" באשקלון. תצלום: עמיגור

 

המהפך הראשון שעוברים הגגות במסגרת הפרויקט הוא הצבה של דודי שמש – מוצר שהוא אולי מובן מאליו בעבור רבים, אבל מהווה דרך חסכונית וידידותית לסביבה לחימום מים שלא נמצאת בהכרח על כל גג. "הפרופורציות בין שטח הגג למספר יחידות הדיור בשיכונים הללו, שגובהם לרוב עד שלוש קומות, מאפשר לנצל את הגג לחימום מים באמצעות השמש בצורה אפקטיבית מאוד", מסביר אברהם. השנה תושלם התקנתם של 1,200 דודי שמש, שיחסכו לכל בעלי דירה הוצאות חשמל לחימום מים בסכום שעומד על כ-1,200 שקל בשנה. במקביל, מתבצע איטום ובידוד גגות ב-93 בניינים, שחוסך לבעלי הדירות העליונות תשלומים מיותרים על טיפול בנזילות ועל הוצאות חשמל מנופחות לחימום ולקירור הבית. "הגג הוא שטח משותף, ולכן כשיש תקלה בגג, כל הדיירים צריכים להשתתף בתיקון שלה. לכן איטום הגג מועיל לכל הדיירים, ולא רק לקומות העליונות", מבהיר אברהם.

מהלכים נוספים שמתרחשים כחלק מהפרויקט הם התקנה של תאורה סולארית בחדרי המדרגות ושיקום השטחים הפתוחים. במסגרת הפרויקט הוסדרו מוני החשמל בחדרי המדרגות, שחלקם נותקו בשל חוב לחברת החשמל, והוצב פאנל סולארי קטן על גג הבניין שנטען במשך היום ומספק אנרגיה לתאורה בחדר המדרגות, ובמקרים רבים גם לקומת העמודים בתחתית הבניין. במקביל, השטחים הפתוחים שמקיפים את הבניינים עברו מתיחת פנים שכללה שיקום של שבילים, הוספת צמחייה ופינות ישיבה. ביישובי הפריפריה, כאמור, השטחים הפתוחים הצמודים לבניינים גדולים מאוד, ולכן במסגרת הפרויקט מנסים לפתח אותם בצורה מקיימת לטווח ארוך, על ידי בחירה בעצים ובשיחים שלא דורשים השקיה רבה ובשימוש בחומרים שאינן מתבלים במהירות.

"משקיעים בשיכון, לא רק בבינוי"

פרויקט "שכונה טובה" הוא  מיזם משלים לפרויקט "שיקום שכונות  חוזר" של משרד הבינוי והשיכון. במסגרת שיקום השכונות מתבצע שיפור של התנאים הפיזיים בשכונות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ברחבי ישראל. רונית גדוליאן-מוכתריאן, מנהלת אגף שיקום שכונות במשרד הבינוי והשיכון, מסבירה כי "העבודה בשכונה מתבצעת על ידי צוות שכולל את נציגי הקהילה, הרשות המקומית, החברה המבצעת ומשרד השיכון. התושבים שותפים מתחילת הדרך, מסבירים להם מה כולל השיפוץ ומגדירים תיעדוף. החיסכון הכספי מהפאנלים שעל הגגות יכסה את עלויות התחזוקה השוטפת, אך בעודפי התקציב ייעשה שימוש שייקבע בשיתוף עם התושבים". סולי היימברג, מרכזת בכירה  מחקרים, מידע ואיכות הסביבה במשרד הבינוי והשיכון, מוסיפה כי "יש כאן תהליך חברתי-קהילתי של לקיחת אחריות של התושבים על הסביבה שבה הם חיים. זהו תהליך שגם מגביר את תחושת השייכות לשכונה, ובסופו של דבר תושב יחשוב פעמיים לפני שיחליט לעזוב אותה".

פרויקט "שכונה טובה" באופקים. תצלום: עמיגור

 

על ההשפעה החברתית שיכול לחולל פאנל סולארי קטן על הגג מעידה גדוליאן-מוכתריאן. "צריך לזכור שבבניינים האלה אין מעלית, וכיום, במצב שבו אין חשמל בחדר המדרגות, לקשישים רבים אין איך לצאת מהבית. האור שהוספנו נותן לדיירי הבניין תחושה שהם שווים בין שווים, וילד לא מתבייש להזמין חברים הביתה. יחד עם פיתוח השטח שמחוץ לבניין, הבניינים נראים כעת כמו שאר הבניינים בעיר".

יוסי חדד, מנהל מינהל מרקם ותיק במשרד הבינוי והשיכון, מוסיף כי "תשלום ועד הבית הוא פעמים רבות מקור לסכסוכים. התקציב החדש שמגיע ממקורות האנרגיה שעל הגג הוא גורם שמצמצם סכסוכים וכך מחזק את הקהילה". הוא מסכם כי "הפרויקט מראה שהמשרד משקיע בשיכון, ולא רק בבינוי".

תסבוכת משפטית בלתי צפויה

נדמה שגולת הכותרת של פרויקט "שכונה טובה" הוא ריצוף הגגות בפאנלים סולאריים. אלה אמורים לייצר כ-20,000 קוט"ש בשנה, השווים לכ-10,000 שקל לבניין. לפי התכנית, הרווחים מהמערכת יופנו חזרה לתחזוקת השטחים הפתוחים המחודשים, לתשלום חשבון המים, לשיפוצים ושדרוגים שוטפים כמו צביעת חדר המדרגות, ועוד. "המטרה הייתה לתת אמצעים ליצירת ועד בית חזק, שכעת יש לו קופה שהוא יכול להתחיל לתחזק באמצעותה את הבניין המשותף", אומר רן אברהם מהמשרד להגנת הסביבה. "זאת מערכת מודולרית שתמיד ניתן לפרק, גם במקרה של שיפוץ או של פרויקטים כמו תמ"א 38. זה בסך הכל אוסף של פאנלים וממיר".

אך לאחר עבודה מאומצת של למעלה משנה בתכנון הפרויקט, התגלה חסם משמעותי. כיום, מרבית הבניינים שהיו שייכים בעבר לדיור הציבורי כבר לא שייכים באופן בלעדי למדינה, לאחר שרבות מהדירות נרכשו במרוצת השנים על ידי בעליהן. פסיפס הבעלויות הזה יצר מצב מורכב. "לפי פרק הבתים המשותפים בחוק המקרקעין, מחויבת כיום הסכמה של מאה אחוז מהדיירים כדי לבצע פעולה של התקנת מערכת סולארית על הגג", מסביר אברהם. "חשבנו שלא תהיה בעיה להשיג הסכמה כזאת: הכנו עלונים, סרטוני הסברה וחוזים מסודרים, ואנשי פרויקט 'שיקום שכונות' יצאו לשטח ועברו דירה-דירה. התקבלה אמנם הסכמה עקרונית של כל בעלי הדירות, אך בכל בניין הייתה סיטואציה משפטית כזו או אחרת שלא אפשרה הגעה למאה אחוזי הסכמה – העברת בעלות שלא הושלמה, או דייר שנפטר ועדיין רשום כבעלים".

החסם הזה גרם לשני דברים: ראשית, הוחלט להתקין את המערכות הסולאריות באופן זמני על גגות של בתי דיור מוגן לקשישים בדיור הציבורי, שם כל הדירות הן בבעלות המדינה וניתן להתחיל לפעול על הגגות באופן מיידי. המערכות, שמותקנות על 16 בתי דיור מוגן בצפון הארץ בימים אלה, מתחילות לייצר חשמל שחוזר חזרה בתור עודפי גבייה מחברת החשמל  ומופנה חזרה לפרויקטים של הדיור הציבורי.

במקביל, החלה פעולת חקיקה, שמטרתה להוריד את ההסכמה הנדרשת ממאה ל-66 אחוז, במטרה לאפשר את קיום הפרויקט על גגות הדיור הציבורי – ולא רק עליהם. "מדובר בסופו של דבר בהשקעה קטנה יחסית, של בין 1,000 ל-2,000 שקל ליחידת דיור, שמחזירה את עצמה תוך חמש וחצי-שש שנים, והמערכת פועלת 30-25 שנה. זה מודל אטרקטיבי מאוד, ואנחנו רוצים שיהיה אפשר לשכפל אותו לכלל הבתים המשותפים בישראל, לא רק לדיור הציבורי", אומר אברהם.

"ניצול אחר לגמרי של אנרגיה סולארית על גגות בישראל"

פרויקט "שכונה טובה" תוקצב ב-40 מיליון שקל על ידי קק"ל, בתוספת 60 מיליון שקל ממשרד הבינוי והשיכון. כאמור, זהו פרויקט של המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, ובביצוע החברות המשכנות עמידר ועמיגור. "הפרויקט ממחיש כיצד שיתוף פעולה בין שני משרדי ממשלה מגיע לתוצאות חיוביות, וצריך לשמש מודל לאחרים", אומר יוסי חדד ממשרד הבינוי והשיכון.

לפרויקט יש גם חשיבות כחלק מהשגת יעדי צמצום פליטות גזי חממה באמצעות מעבר לאנרגיה מתחדשת. בניינים ישנים ללא אמצעים יעילים לחימום ולקירור גורמים לשימוש מוגבר באנרגיה, שהעלות הסביבתית שלה משפיעה על כלל המדינה והעלות הכלכלית שלה נופלת על כתפי הדיירים. כדי להבין עד כמה חשובה ההתמודדות עם צריכת האנרגיה של בניינים ישנים ברמה הלאומית, מספיק להציץ במה שקורה מעבר לים, בקליפורניה שבארצות הברית: תכנית המיסוי הירוק הנרחבת שנכנסה לתוקף במדינה ב-2013 הזרימה לקופתה יותר מ-6.5 מיליארד דולרים, וכמעט שליש מהתקציב, כלומר – יותר משני מיליארד דולרים – הופנה ליוזמות שנותנות פתרונות אנרגטיים לשכונות ישנות של אוכלוסיות חלשות.

במשרד להגנת הסביבה מקווים שגם בישראל נראה בשנים הקרובות שינוי מהותי בצריכת האנרגיה של בניינים משותפים. "אנחנו דוחפים לכך שבשנים הקרובות נראה ניצול אחר לגמרי של אנרגיה סולארית על גגות בישראל", אומר אברהם. "העובדה שאנרגיה סולארית לא נמצאת על כל גג בישראל נובעת מחסמים ומאילוצים. חוק התכנון והבנייה מחייב להתקין דודי שמש רק בבניינים שגובהם עד תשע קומות. אבל זו תקנה ישנה, שאינה מותאמת לבינוי החדש בישראל ולא עושה אופטימיזציה לאנרגיה הסולארית שנמצאת על הגג. אנחנו פועלים לכך שהתקנות הללו ישונו ויעודכנו, למצב שבו יסופקו מים חמים באמצעי היעיל ביותר לכל הקומות בבניין – אם באמצעות אנרגיה סולארית, ואם באמצעים אחרים כמו אנרגיה תרמו-סולארית וחום שיורי (עודפי חום מתהליכים אחרים)".

הילה בייניש, יו"ר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מברכת על המהלך. "התקנות שנכתבו לאחרונה בנושא חובת התקנת מערכת סולארית על הגג לבנייני מגורים ופורסמו להערות הציבור, מאפשרות מגוון של פתרונות ולא רק דודי שמש כפי שהיה בעבר. התקנות טרם נכנסו לתוקף, אך מראות כוונה ברורה להשתמש בגג המבנה לשימושים רבים שמייעלים את השימוש באנרגיה במבנה".

“פרק האנרגיה בתקן הישראלי לבנייה ירוקה נותן לא מעט ניקוד על מערכות סולאריות, מערכות לחימום מים ושימוש יעיל במערכות אלו לטובת חיסכון באנרגיה וייצור אנרגיה”, מוסיפה בייניש. "לגבי בניינים חדשים – זו החלטה שנותרה בידי המתכנן. כיום יש חסמים בשוק האנרגיה מבחינת השימוש באנרגיה המיוצרת ובמנגנוני ההסדרה".

"פרויקט שכונה טובה הוא פרויקט חשוב וחיובי מאוד שהממשלה מובילה", אומרת בייניש. "הפרויקט מנצל את הגג לטובת ייצור אנרגיה במקומות שבהם דבר זה יכול לסייע ולשפר את חיי התושבים ובכך ההישג המרכזי שלו. כל מה שאני מקווה הוא שהממשלה תוביל פרויקטים דומים רבים מסוג זה".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬