שתפו‬        

ד"ר דניאל מדר

התפוצצות ביולוגית

19 בינואר 2016



מגוון המינים באגן האמזונס הוא תוצאה של כמה תהליכים טעניים. צילום: Dick Culbert, Flickr
מגוון המינים באגן האמזונס הוא תוצאה של כמה תהליכים טעניים. צילום: Dick Culbert, Flickr

 

ביער הגשם של אגן האמזונס מתקיימים 10% מכל המינים הידועים בעולם. זה הישג מרשים מאוד בהתחשב בעובדה ששטח זה מכסה רק קצת יותר מאחוז אחד משטחו של כדור הארץ, כלומר האמזונס מכיל פי 10 יותר מינים מאשר הוא אמור להכיל בהתאם לשטח שהוא מכסה. לא רק זה, אלא שהוא מגוון אפילו בהשוואה ליערות גשם אחרים בעולם.

משלחת של חוקרים יצאה אל האזור המערבי של אגן האמזונס השוכן בפרו כדי לחקור איך גרמו שינויים ומאפיינים גיאולוגיים ליצירת המגוון הביולוגי העשיר ביותר בעולם. האזור הזה נבחר מכיוון שמגוון המינים בו הוא הגדול ביותר בתוך אגן האמזונס כולו: אם בכל צפון-מזרח אמריקה (מיליון קמ"ר) גדלים 300 מיני עצים, הרי שבמערב האמזונס יש 300 מיני עצים ב-0.01 קמ"ר (10 דונם) של יער גשם. כשיורדים במורד הרי האנדים לכיוון יער הגשם הטרופי, עוברים בתוך 10 שעות הליכה בשלושה אזורי אקלים שונים לגמרי ובעוד עשרות אזורי מיקרו-אקלים קטנים. לכל אחד מהם יש נישה ביולוגית שאליה התאימו את עצמם מינים שונים של יצורים חיים.

החוקרים השתמשו בכלים גיאולוגיים, כמו תִּארוּך סלעים, וגם בתארוך על פי מאובנים שנותרו בקרקע ובכלים גנטיים לבחינת המועד שבו אירע תהליך התפוצצות המגוון הביולוגי. בחינה של קצב צבירת המוטציות האקראיות בחומר הגנטי של שני מינים נפרדים מאפשרת לחשב מתי המינים האלה נפרדו.

תהליך התפוצצות המגוון הביולוגי באמזונס התרחש לפני 23-5 מיליון שנים. כבר אז המגוון היה גדול מאוד – ייתכן אף שהיה גדול יותר מאשר היום, ויש כמה תיאוריות המנסות להסביר איך זה קרה. המובילה שבהן מתייחסת אל גובה פני הים, שבאותה התקופה היה גבוה יותר מגובהו הנוכחי. בגלל פעילויות גיאולוגיות שהרימו ושיקעו את האזור, הים חדר ונסוג לסירוגין לתוך החלק הצפוני של אמריקה הדרומית עד מערב האמזונס.

דולפין נהרות שחי באמזונס היה פעם בעל חיים ימי. צילום: lubasi, Flickr
דולפין נהרות שחי באמזונס היה פעם בעל חיים ימי. צילום: lubasi, Flickr

סביבה משתנה זו יצרה נישות אקולוגיות חדשות בקצב גבוה והשמידה נישות אחרות, והמינים באזור היו תחת לחצים אבולוציוניים להסתגל לנישות המשתנות שוב ושוב. לדוגמה, מי הים שפלשו אל מערב האמזונס הביאו עמם מין של דולפין ימי; כשהים נסוג, הדולפינים שנשארו באזור עברו אבולוציה – הפרטים שהתאימו יותר לסביבה המשתנה שרדו ובהדרגה נוצרו מדולפיני הים המקוריים מינים של דולפיני נהרות.

באותו הזמן פחות או יותר, שרשרת הרי האנדים הלכה והתרוממה ונוצרו נישות ממוזגות, ובהמשך אלפיניות, שהרחיבו עוד יותר את המגוון. הרי האנדים הגבוהים עוצרים את העננים המגיעים ממזרח ומכריחים אותם להוריד משקעים במערב אגן האמזונס. התוצאה היא המון מים מתוקים זורמים, המון נהרות ועוד הזדמנות להתפתחות מינים.

מחקר זה הוא רק חלק משורה של מחקרים שתוצאותיהם יעמיקו את ההבנה שלנו על אזור מיוחד זה ועל המגוון הביולוגי העולמי.




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית