שתפו‬        

ד"ר יניב עובדיה

ויטמין די לא בסביבה

מחקרים מלמדים ששורה של זיהומים סביבתיים - זיהום אוויר, חשיפה לכימיקלים ולעשן סיגריות - עלולים לשבש את יכולת הגוף לקלוט ולאגור ויטמין די מהשמש ומהמזון. אז מה עושים?

15 באוגוסט 2019



 

פעם היה קשה להאמין שהביטוי "מחסור בוויטמין די" יכול להיות נפוץ בארץ שטופת שמש כמו ישראל. והנה, למרות שמחקרים מדעיים רבים מלמדים על חשיבותו של ויטמין די לבריאות האדם ובעלי החיים במגוון תחומים, יותר ויותר אנשים מגלים שבדיקות הדם שלהם מסגירות רמות נמוכות של הוויטמין החשוב זה. למי שתהה כיצד במדינות שטופות שמש חסר לכל כך הרבה אנשים ויטמין די  – נראה שהתשובה טמונה יותר בסביבה ופחות בשמש.

ויטמין די הוא שם כולל לקבוצה של תרכובות שמהן מתפתחים הורמונים החיוניים לתפקוד גופם של בני אדם ויצורים אחרים. למדע קיים ידע נרחב יחסית לגבי שתי תרכובות ויטמין די: 3D ו-D2. ויטמין 3D מיוצר בעיקר בעורם של בעלי חיים באמצעות חשיפה לקרני השמש האולטרה סגולות מסוג UVB, ובאופן תיאורטי יכול לספק מעל 80 אחוז מהדרישה היומית המוערכת עבור רוב אוכלוסיית בני האדם. ויטמין 2D, לעומת זאת, מיוצר באופן דומה בשמרים, בפטריות ובצמחים.

במילים אחרות, ניתן לקבל ויטמין די באופן טבעי מהשמש (ויטמין D3) ומהתזונה (ויטמין D2). מקורות תזונתיים משמעותיים לוויטמין די יכולים להיות מזון מן החי (דגים, ביצים, כבד בקר או עוף), מזון מועשר בוויטמין די (חלב, תחלפי חלב ודגני בוקר מסוימים), תוספי תזונה וגם פטריות לא משומרות ("חיות") שנחשפו לשמש בתנאים מסוימים.

לוויטמין די השפעה נרחבת על מגוון מצבים פיזיולוגיים בגוף האדם ותרומה ידועה לשמירה על בריאות העצם. קיימת תשתית מדעית ארוכת שנים לכך שוויטמין די חיוני ביותר ליציבות מאזן המינרלים בעצמות הגוף ולשמירה על מאזן סידן וזרחן תקין בדם. לאחרונה הוצע שלוויטמין די יש תועלות בריאותיות נוספות, ביניהן יכולות הגנה על סיבי עצב היקפיים, עיכוב או מניעה של התפתחות אי-סבילות לגלוקוז ועיכוב הפרעות עצביות בלב ובכלי דם כתוצאה מסוכרת סוג 2. מחסור בוויטמין די גורם לרככת (בילדים) ולהתרככות העצמות (Osteomalacia) במבוגרים. בשילוב עם מחסור בסידן, מחסור בוויטמין די עלול לתרום גם לאוסטיאופניה (צפיפות עצם נמוכה) ולדלדול עצמות בקבוצות גיל שונות.

מגוון חוקרים גורסים כי מחסור בוויטמין די קשור גם בסיבוכי היריון שונים. בעשור החולף התפרסמו מספר מאמרים המצביעים על קשר בין חסר ויטמין די וסיכון מוגבר לרעלת היריון, לסוכרת היריון, להאטה בגדילה התוך-רחמית וללידה מוקדמת. ראוי לציין שהקשר המדאיג הזה טעון בדיקות מתקדמות יותר והמשך של מחקר, הואיל והמחקרים שעליהם התבססו החוקרים נעדרים הוכחה סיבתית של ויטמין די כגורם לתוצאי ההיריון הבלתי-רצויים.

זיהום האוויר חוסם את קרני השמש

אנשים בעולם המערבי מבלים כ-90 אחוז מזמנם בתוך מבנים. על כן, אין פלא שהם נחשפים פחות לקרני השמש ולוויטמין די שהן יכולות לספק. אך מתברר שאין זו הסיבה היחידה שמונעת מאנשים בעולם המודרני מלקבל את הוויטמין החיוני: סקירה מדעית שהתפרסה לאחרונה מדגימה כיצד מזהמים סביבתיים מסוגים שונים – זיהום אוויר, חשיפה לחומרים כימיים ועשן סיגריות – עלולים לשבש מסלולים ביוכימיים בגוף ולגרום למחסור בוויטמין די.

על פי הסקירה, זיהומים סביבתיים משבשים כמה מנגנונים שאחראים לקליטת ויטמין די בגוף. בראש ובראשונה, זיהום אוויר עלול לגרום להפחתת ייצור ויטמין די בעור. הפחתה זו נגרמת על ידי חסימה ישירה של קרינת שמש מסוג UVB, או בעקיפין דרך הפחתת פעילות במקומות פתוחים. חסימת חלק מקרני השמש מסוג UVB מתרחשת בין היתר על ידי ספיגתם במולקולות של מזהמים המצויים באוויר כגון אוזון, חמצן חד-פחמי (CO) וכן חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ- 2.5 מיקרומטר (PM2.5). במצב זה, פחות קרני שמש מגיעות לפני הקרקע, והאפשרות של בני אדם ובעלי חיים באזורים עם זיהום אוויר לייצר ויטמין D3 פוחתת.

פעם היה קשה להאמין שהביטוי "מחסור בוויטמין די" יכול להיות נפוץ בארץ שטופת שמש כמו ישראל. צילום: Photo by Yoav Aziz on Unsplash

גם חשיפה למתכות כבדות עשויה להפחית את רמות ויטמין די בדם על ידי פגיעה בתפקוד הכלייתי ושיבוש חילוף החומרים של ויטמין די בגוף. חשיפה לקדמיום (הנפלט לאוויר כתוצאה משריפת דלקים כמו פחם ומזוט, משריפת פסולת ביתית ומשריפת סוללות ומצברים) ועופרת (העלולה להיגרם כתוצאה משתיית מים מזוהמים בעופרת או חשיפה לאוויר מזוהם בעופרת, בעיקר באזורי תעשיית מתכת) עלולה לפגוע ביכולת הכליות ל"שמור" על רמות ויטמין די נאותות בגוף. ככל הנראה, מתכות אלו חודרות דרך הריאות למחזור הדם ופוגעות בתפקוד הכליות. השפעה שלילית זו מקשה על הכליות לסנן ממחזור הדם ויטמין די, וכך חלק ניכר ממנו עלול להיות מופרש בשתן שלא לצורך. בנוסף, נמצא כי מתכות אלו פוגעות בייצור אנזימים שמעורבים בתהליכי חילוף חומרים חשובים בגוף, לרבות הופעת ויטמין די במחזור הדם.

אם לא די בחשיפה ל-PM2.5 ומתכות כבדות עקב זיהום, במחקרים נוספים נמצא שכימיקלים משבשי פעילות הורמונלית עלולים לדכא את תפקודן של בלוטות הורמונליות בגוף ובעקיפין לגרום למחסור בוויטמין די. כך למשל, נמצא שחשיפה של כלבי ים ל-DDT (חומר ששימש בעבר להדברת מזיקים בחקלאות הנוטה להתפרק באיטיות, לזהם את הסביבה ולהצטבר במעלה שרשרת המזון), ככל הנראה דרך שרשרת המזון, נמצאה קשורה לרמות ויטמין די מוּפחתוֹת בגוף לצד שיבוש פעילות בלוטת התריס. קשר דומה התגלה גם בחולדות ודגים שנחשפו ל-PCB (קבוצת תרכובות אשר שימשה בעבר בתעשיית קבלים ושנאים הנוטות להתפרק באיטיות, לזהם את הסביבה ולחדור אף הן לשרשרת המזון). שיבוש הורמוני בלוטת התריס ושינויים חריגים בהפרשת הורמון בלוטת יותרת התריס גורמים בין היתר לעלייה במשקל ולשיבוש מאזן הסידן הגוף. שינויים אלה מגדילים את הצורך של הגוף בוויטמין די, שעלול להוביל לחסר ויטמין די.

ולבסוף, עישון פעיל או סביל נמצא כמקטין את רמות ויטמין די בדם, את ספיגת ויטמין די בתזונה ואת קליטתו בעור (על ידי האצת הזדקנות תאי העור). לסיכום, נראה שלזיהום הסביבתי יש מחיר נוסף, בנוסף למיליוני מתים ברחבי העולם מדי שנה: סיכון ברור למחסור בוויטמין די דרך מגוון מנגנונים ביוכימיים. זוהי זווית חדשה ומוחשית לחשיבות הפחתת הזיהום הסביבתי לטובת הבריאות של כולנו.

מחסור חוצה גילאים, מגזרים ועונות

צריכה מייצגת של ויטמין די לא נמדדה ולא תועדה בישראל. עם זאת, נראה שצריכת ויטמין די בקרב האוכלוסייה הישראלית אינה מספקת נכון לשנות האלפיים. מצב זה כנראה חוצה שכבות גיל, מגזרים ועונות.

מדד מקובל למצב ויטמין די בגוף האדם הינו הוויטמין D(OH)25. בשני סקרים שבוצעו בקרב עשרות אלפי בוגרים ישראלים, מתוך מבוטחי "מכבי שירותי בריאות" שביצעו בדיקות דם בשנים 1996 ועד 2012, התגלו רמות D(OH)25 בדם הנמוכות מהטווח התקין בקרב מרבית המשתתפים: כ- 78% בסקר הראשון ו- 87% בסקר השני. במחקר דומה שכלל עשרות משתתפים מהמגזר הערבי באזור הגליל התחתון בקיץ 2011 נצפו רמות D(OH)25 נמוכות בדמם של 91 אחוז מעובדי בית חולים בנצרת וכ-73 אחוז בשחקני קבוצת כדורגל, על אף שהאחרונים הם בעלי הערכת חשיפה גבוהה לשמש ביחס לכלל האוכלוסייה.

בסקר נוסף מלפני כעשור, שכלל כ-200 מתנדבים בריאים מכל שכבות הגיל והמגזרים בארץ, נאספו דגימות דם בחלוקה מאוזנת בין עונות השנה והתגלות רמות D(OH)25 נמוכות בדמם של כ-52 אחוז מהתינוקות, כ-79 אחוז מהילדים, כ-80 אחוז מהבוגרים וכ-87 אחוז מהבוגרים מעל גיל 50 שנים. צוות חוקרים שבחן בדיקות דם של 247 ילדים בריאים מאזור ירושלים (בגילאי 1.5-6 שנים, מרביתם השתייכו למגזר היהודי חרדי), הציג רמות D(OH)25 נמוכות בכ-70 אחוז מהם. במילים אחרות, הממצאים מרמזים שקיים בארץ מחסור ויטמין די החוצה שכבות גיל, מגזרים ועונות, על אף שמרבית האוכלוסייה מתגוררת ועובדת באזור עם אקלים ים-תיכוני שמשי.

הקשר בין זיהום אוויר לוויטמין די טרם נבדק בישראל, אך לאור המגמה המסתמנת של מחסור בוויטמין די, משרד הבריאות נקט במספר פעולות מאז תחילת המילניום: עדכון, פרסום והפצה של המלצות למתן ויטמין די לתינוקות; פרסום של המלצות לצריכת ויטמין די ומקורותיו בתזונה לגילאי 65 ומעלה; וכן עדכון, פרסום והפצה של המלצות לצריכת ויטמין די למשך כל תקופת ההיריון וההנקה.

הנושא מוּכּר לפרופ' יונה אמיתי, מומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור, שנטל חלק בהובלת המחקר לבירור צריכת ויטמין די בילדים מאזור ירושלים וכיהן בעבר כמנהל המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות. לדבריו, "במקביל להמשך ניטור זיהום האוויר בארץ ובחינת הקשר לוויטמין די, יש לעשות מאמץ לבחינת העלאת הצריכה של ויטמין די בקבוצות גיל שונות.

"אחד האתגרים שלי ושל עמיתיי הוא היעדר המודעות של הציבור למחסור בוויטמין די והשלכותיו", מוסיף אמיתי. "ההמלצות של משרד הבריאות מבורכות, אך לא די בהן על מנת להבטיח צריכה נאותה של ויטמין די בציבור. לאור השינויים באורח החיים והעובדה שבארץ קיים זיהום אוויר, צריך לבחון את ההמלצות בתדירות גבוה יותר ולהרחיבן לילדים מעל גיל שנה".

פרופ' אמיתי מסכם ש "לאור זאת שלא ניתן לסמוך על השמש כמקור בלעדי, הן בגלל זיהום האוויר והן בגלל הסכנה לבריאות העור עקב חשיפה ממושכת לשמש, תפקידה של התזונה בשמירה על מאזן ויטמין די בגוף מתעצם. רצוי להבטיח שצורכים מספיק ויטמין די בתזונה. חשוב לציין שעודף ויטמין די או הרעלת ויטמין די הם נדירים".                     


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית