שתפו‬        

דור סנדלר

חום שעושה כאב בטן

מחקר חדש חושף כי סיכויי ההידבקות בישראל בחיידק הקמפילובקטר, אשר תוקף בעיקר פעוטות וגורם לשלשול ולחום, גוברים משמעותית בתקופות חמות. ישראל היא מהמובילות בעולם המערבי בתחלואה בחיידק, וישנן הערכות כי בשל שינוי האקלים המצב רק יחמיר
9 באוגוסט 2018



 

כל מי ששמע את המשפט "תלבש משהו חם, אתה תהיה חולה" רגיל לקשר בין קור וחולי. כאשר הטמפרטורות צונחות, אנחנו רגילים שהן מביאות עמן התפרצויות של הצטננות, שפעת וימי מחלה. אך מה לגבי ימים חמים? ישנן מחלות רבות שמשגשגות דווקא בטמפרטורות גבוהות, וזיהומים במערכת העיכול הם דוגמה בולטת לכך. לפי נתוני משרד הבריאות, ישראל היא מהמובילות בעולם המערבי בשכיחות של תחלואה כתוצאה מחיידקים כגון סלמונלה, שיגלה וקמפילובקטר. בעוד שחיידק הסלמונלה מוכר יותר לציבור הישראלי, מקרי הידבקות בשיגלה וקמפילובקטר נפוצים בישראל פי שניים ויותר.

קמפילובקטר, כמו חיידקים מחוללי מחלות נוספים שפועלים במערכת העיכול, לרוב נכנס לגוף כתוצאה מצריכת מזון מקולקל, ובפרט עוף שלא בושל כהלכה. הוא גורם לחום ולשלשול במשך מספר ימים, ולעתים גם לדלקת פרקים תגובתית ולמעי רגיז. במקרים נדירים הוא אף עלול להוביל לתסמונת נוירולוגית קשה בשם גיאן-בארה, שגורמת לשיתוק בשרירים. בישראל, מספר הלוקים בקמפילובקטר שילש את עצמו בין 1999 ל-2010, ושיעורו עומד על כ-91 חולים לכל מאה אלף תושבים. המחלה נפוצה בעיקר בפעוטות בגילאי שנתיים ומטה, עבורם שיעור המחלה הוא כ-350 לכל מאה אלף.

במחקר המשותף לאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ומשרד הבריאות שהתפרסם לאחרונה, נבדק הקשר בין הידבקות בחיידק הקמפילובקטר לבין טמפרטורת הסביבה בישראל, במטרה להבין האם חום אכן תורם להתפשטות המחלה. ואכן נמצא כי קיים קשר כזה – שהוא מדאיג לנוכח מגמת ההתחממות בישראל.

המחלה נפוצה בעיקר בפעוטות בגילאי שנתיים ומטה, עבורם שיעור המחלה הוא כ-350 לכל מאה אלף. צילום: Photo by Shelbey Miller on Unsplash

יותר חם, יותר זיהומים

במחקר, שנערך במסגרת עבודת הדוקטורט של אלינה רוזנברג בהנחיית פרופ' חוה פרץ מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, נבחנו נתונים מכ-30 אלף מקרי הידבקות בקמפילובקטר שדווחו בין השנים 1999-2010, לצד הטמפרטורה השבועית הממוצעת בפרק זמן זה באזור המרכז, אשר נמדדה בתחנה המטאורולוגית בנתב"ג. הקשר בזמן בין שני המשתנים הללו – התחלואה והטמפרטורה – הוא מורכב, משום שהמזון עובר מסלול ייצור ממושך, מגידולו במשק ועד הגעתו לצרכן, עלייה במספר מקרי המחלה עלולה להתבטא רק שבועות לאחר העלייה בטמפרטורה. כמו כן, במחקר דאגו לבודד גם השפעה של גורמים נוספים כגון חגים (שאחריהם לרוב ישנו שיא בהידבקות) או מגמות תחלואה ארוכות טווח.

במחקר נמצא באופן ברור שכאשר הטמפרטורות עולות, כך גם מתרבים מקרי ההידבקות במחלה. בממוצע לכלל האוכלוסייה, החל מטמפרטורת סף של 27 מעלות ישנה עלייה של כ-16 אחוז במקרי מחלה מדווחים עבור כל מעלת טמפרטורה. מדאיגה עוד יותר העובדה כי בעבור פעוטות בגילאי שנתיים ומטה, הקשר הזה תקף לכל טווח הטמפרטורה. כלומר, לא קיימת טמפרטורת סף, וכל מעלת התחממות מובילה לעלייה באחוזי ההידבקות (כחמישה אחוזים לכל מעלה). זאת בעיקר בשל מערכת החיסון הלא מפותחת בגיל זה, אשר לא מסוגלת עדיין לפתח חסינות למחלה ברמה של בוגרים שנחשפו לחיידק לאורך שנים.

כיצד ניתן להסביר את הקשר בין מזג אוויר להרעלת המזון? פרופ' מרים וינברגר, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ב"אסף הרופא" וחוקרת באוניברסיטת תל אביב שנמנית עם כותבות המאמר, אומרת כי "המנגנונים הם באמת מרובים, והם מתחילים מהמשק ומגיעים עד לצלחת". היא מסבירה שגורמי הסיכון התברואתיים משחקים תפקיד בכל שלב ושלב – החל מצפיפות והיגיינה ירודה בלולים, דרך הדבקה צולבת במשחטות (כלומר, בין העופות עצמם), וכלה בטעויות בתנאי ההובלה והאחסון. ההשפעה של כל אלה עלולה לגבור כאשר הטמפרטורות עולות. במסגרת המחקר, התגלה כי בישראל שיעור התחלואה מקושר בצורה החזקה ביותר לטמפרטורה בארבעת השבועות שלפני אבחון המחלה, דבר המרמז שהזיהום מתרחש בשלבים המאוחרים יחסית של תהליך ייצור המזון – סביב זמן ההובלה, האחסון או הצריכה.

סכנות בריאותיות בעולם מתחמם

מסקנות המחקר מחזקות ממצאים דומים מבדיקות שנערכו במדינות אחרות. קשר בין התחממות להתפשטות הקמפילובקטר נמצא גם בקנדה, אנגליה ואוסטרליה, אך האפקט בישראל בולט בעוצמתו. הייחוד של ישראל ככל הנראה נובע מהתנאים האקלימיים השוררים באזור. הדבר מבשר רעות כאשר לוקחים בחשבון את השינויים האקלימיים שצפויים לפקוד את המזרח התיכון בשנים הקרובות. ההתחממות הגלובלית, שמקורה בפליטות גזי חממה על ידי האדם, צפויה להשפיע בעשורים הקרובים על אזורנו באופן מוגבר ביחס לשאר העולם. עלייה בטמפרטורה הממוצעת וגלי חום ארוכים ותדירים יותר הם רק חלק מההשלכות הרלוונטיות להתפשטות מחלות.

"מכיוון ששיעור התחלואה בקמפילובקטר תלוי בטמפרטורה, יש להניח שההתחממות הגלובלית תעלה את מידת ההידבקות", מזהירה פרופ' וינברגר, אך מבהירה שקשר ישיר כזה טרם הוכח. עם זאת, הערכת החוקרים היא כי בעתיד יחצו יותר שבועות בשנה את סף הטמפרטורה אשר ממנו ניכרת השפעה על התפשטות המחלה. טענה זו מצטרפת לאוסף מחקרים נרחב מהשנים האחרונות, שביססו את הקשר בין שינוי האקלים וסכנות בריאותיות.

בסקירה מדעית בינלאומית מקיפה שהתפרסמה לאחרונה, למשל, נבחנו מאות מחקרים מהעשור האחרון שעסקו בקשר בין שינוי האקלים לבריאות האדם. בין כותבי הסקירה גם פרופ' שלומית פז מאוניברסיטת חיפה, אשר השתתפה גם במחקר אודות הקמפילובקטר. לפי הסקירה, ניכר שישנה הסכמה מדעית רחבה אודות קיומם של סיכונים בריאותיים משמעותיים שמציבה התחממות של למעלה מ-2 מעלות מעל לממוצע הטרום-תעשייתי (זהו היעד הגלובלי שנקבע בהסכם פריז בדצמבר 2015). אלו נובעים בעיקר כתוצאה מעומסי חום, ריכוזי אוזון בקרבת הקרקע ופגיעה בזמינות המזון ובאיכותו. עם זאת, ביחס לסיכונים נוספים (כגון מחלות המופצות על ידי יתושים), ההערכה עודנה לא חד-משמעית. הסקירה אמנם לא כללה התייחסות ישירה להרעלות מזון, אך נראה כי הקמפילובקטר מצטרף למגמה תברואתית מטרידה.

ימים חמים גם מעודדים את הצרכן הישראלי לבשל בשר על מנגל, שיטת בישול שהוכחה כמסוכנת יותר מבחינה תברואתית. צילום:
Nicholas Peloso on Unsplash

לוותר על המנגל ולהפריד בין בשר וירקות

אז כיצד עלינו לשמור על עצמנו מזיהומי מזון בעולם מתחמם? לפי פרופ' וינברגר, יש להקפיד לקנות בשר ממקור בטוח, ולהפריד בין בשר טרי לחומרי גלם שלא עוברים בישול כמו פירות וירקות – מפני שקרבתם לבשר נא תוך הכנת הארוחה עלולה להעלות את הסיכון להידבקות. הפרדה כזו ניתן לקיים בין היתר על ידי שימוש בקרשי חיתוך נפרדים וחיטוי כלים שהיו במגע עם בשר. בנוסף, מומלץ לצרוך בבית ובחוץ רק בשר שבושל היטב, ולהימנע מבשרים לא מבושלים כמו נקניקים מסוימים. ימים חמים גם מעודדים את הצרכן הישראלי לבשל בשר על מנגל, שיטת בישול שהוכחה כמסוכנת יותר מבחינה תברואתית.

ברמה הלאומית, קובעת וינברגר, יש לשפר משמעותית את אמצעי הבקרה והאכיפה, שרמתם בישראל נמוכה מאוד לטענתה. אלו כוללים, בין היתר, ניטור תחלואה ברמת הלולים והמשחטות, הנחיות מחייבות למעבר ללולים בטוחים (המספקים מזון ומים לעופות ממקורות בטוחים ומתאפיינים בצפיפות נמוכה) ושיווק מוצרים קפואים בלבד מלולים שהתגלו כנגועים.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ

שתפו‬        

בסיפור זה מופיעים המומחים הבאים:

ד

ד"ר שלומית פז

חוקרת בחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה
כמות/פיזור משקעים, תהליכי מידבור, שינוי טמפרטורה, תפוצת מחלות, השפעת שינוי אקלים על מערכות אקולוגיות