שתפו‬        

חוקרי הפחד

מה חיפש ביולוג ימי מאילת בלב הערבה הקנייתית? מתברר שכאשר מדובר במדידת רמת הפחד של בעלי חיים, אותם עקרונות תקפים בים וביבשה  
21 בפברואר 2015



שקיעה במפאלה, קניה. צילום: נועם יוסף
שקיעה במפאלה, קניה. צילום: נועם יוסף

"נוף הפחד" הוא לא שם של סרט אימה או של דרמת מתח איכותית; מדובר במונח חדש יחסית בחקר התנהגות בעלי חיים, שמתאר את רמת הפחד של בעל החיים בסביבת המחיה שלו. שלושה דוקטורנטים מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון חזרו לאחרונה ממחקר שטח בקניה שבו חקרו, לצד חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון, את נוף הפחד של בעלי חיים שונים. מחקר כזה חשוב, משום שהוא מלמד על יכולת ההסתגלות של בעל חיים לשינויים בסביבת המחיה שלהם, כמו במקרים של אסונות טבע, שינויי אקלים ופלישת מינים.

עקרונות הביטחון

מרכז המחקר מפאלה (Mpala) בקניה מארח בשנים האחרונות מדענים מתחומי האקולוגיה ומדעי המחשב במטרה להדק את שיתוף הפעולה בין התחומים ולבסס את השימוש בשיטות המדעיות של מדעי המחשב בתחום האקולוגיה. אחד המחקרים שנערך שם בשנים האחרונות הניב את ה-IBEIS – אלגוריתם שמאפשר, למשל, לזהות זברה ספציפית, או כל חיה אחרת בעלת דוגמה מפוספסת, מתוך תצלומים של עדר שלם. החוקרים הצליחו לפתח, באמצעות מודל מתמטי, כלי שמסייע לביולוגים לחקור דפוסי התנהגות של יונקים גדולים בלי שיצטרכו ללכוד אותם ולסמנם באמצעים אלקטרוניים.

מפאלה הוא מרכז מחקר סגור בפני תיירים, שנמצא בלבה של מערכת אקולוגית גדולה ומגוונת הכוללת בין היתר אריות, קופים, פילים, זברות וזאב טלוא (סוג במשפחת הכלביים שנמצא בסכנת הכחדה). המרכז מארח במשך השנה מאות חוקרים מרחבי העולם שמשתמשים בו כ"מעבדה חיה" לביצוע ניסויים ותצפיות. בין החוקרים שהתארחו שם השנה היה נועם יוסף, דוקטורנט במגמה לביולוגיה ימית באוניברסיטת בן גוריון באילת. מה עשה בקניה ביולוג ימי, שחוקר בשאר השנה את דפוסי ההסוואה של התמנונים? "העקרונות של תחושת הביטחון או הפחד של בעל חיים בסביבת המחיה שלו תקפים גם בים וגם ביבשה", מסביר יוסף, "וניתן ללמוד מהם על יכולת ההסתגלות שלו לשינויים בסביבת המחיה".

הסתגלות לשינויים קיצוניים

סנאי קרקע מבקר בתחנת ההאכלה. צילום: נועם יוסף
סנאי קרקע מבקר בתחנת ההאכלה. צילום: נועם יוסף

במסגרת הקורס שנערך השנה, בהדרכתו של פרופ' ברט קוטלר מאוניברסיטת בן גוריון, בדקו החוקרים את רמת הפחד של בעלי חיים בשמורה באמצעות בדיקת הרגלי התזונה שלהם. במשך שלושה שבועות נתנו החוקרים מזון באופן מבוקר לשלוש קבוצות של בעלי חיים – שפני סלע, קופים ואוכלוסייה מעורבת של בעלי חיים – עקבו אחריהם באמצעות מצלמות וגם בדקו את שאריות המזון. "קמנו בכל יום השכם בבוקר וסיננו את העפר מתחנת ההאכלה כדי לבודד את השאריות",  מספר יוסף. "הרגלי האכילה, כפי שהראו התצפיות ושאריות המזון, העידו על רמת הביטחון והפחד בקרב בעלי החיים במרחבים שונים".

החוקרים הישראלים ועמיתיהם האמריקאים ימשיכו בשנה הקרובה בעבודה משותפת על מנת ליצור מודל מתמטי של מערכת קבלת ההחלטות של בעלי החיים שנחקרו. התוצאות ילמדו על כמות האנרגיה שבעל החיים משקיע באיתור ועיבוד מזון וייתנו אינדיקציה לגמישות ההתנהגותית שלו. "גמישות התנהגותית מעידה על רמת ההסתגלות של בעל החיים למצבים חדשים", מסכם נועם, "ויכולה לסייע גם במקרים של שינויים קיצוניים בסביבת המחיה. כמו, למשל, במקרה של דליפת הנפט בשמורת עברונה בדצמבר 2014".

 

 

 




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית