שתפו‬        

תמר שטרצר

חידת ערימת הסלעים

גאולוגים מאוניברסיטת סטנפורד פיצחו את תעלומת הסלעים שמתנגדים לכוח המשיכה ומסייעים להיערך לרעידות אדמה  
2 בספטמבר 2015



 

סלעים מאוזנים בארצות הברית. צילום: Arches National Park, Flickr
סלעים מאוזנים בארצות הברית. צילום: Arches National Park, Flickr

אם תגיעו לדרום קליפורניה שבארצות הברית, ייתכן שתמצאו סלעי גרניט ענקיים מאוזנים זה על זה בדיוק ובעדינות, באופן שנראה כנוגד את חוקי המשיכה. או אז, ייתכן שכמו עוברי אורח רבים, תיקחו כמה צעדים אחורה, מחשש שהסלע העליון יחליט להתעורר מתרדמת של עשרות אלפי שנים ולהתמוטט ישר על ראשכם.

תופעת הסלעים המאוזנים מפתיעה במיוחד, משום שהם נמצאים באזור פעיל סיסמית (מאופיין ברעידות אדמה), בקרבת שבר סן אנדראס, ובכל זאת אינם מתמוטטים. איך ניתן להסביר את התופעה המשונה הזאת? קבוצת חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מצאו לאחרונה פתרון לתעלומה.

רעידת אדמה קופצת

צורת סלעים ייחודית זו נוצרה כאשר תהליכים טקטוניים גרמו לגוש סלע ענק ומחורץ לעלות מבטן האדמה אל פני השטח, שם הוא היה חשוף במשך עשרות אלפי שנים לרוחות, לגשמים ולשאר תהליכים טבעיים שגרמו אט-אט לבלייתו. תהליכים טבעיים אלה סיתתו את הסלע עד שהגיע לצורה שאנו רואים כיום. שני הסלעים המאוזנים זה על זה בעדינות כה רבה הם השרידים שנשארו מאותו סלע שעלה מבטן האדמה. אפשר למצוא סלעים כאלה באזורים שונים בעולם, והסיבות להיווצרותם עשויות להשתנות מאזור לאזור; באזורים מסוימים, למשל, הסלעים הללו הוסעו מאות קילומטרים ו"הונחו" במקומם על ידי קרחונים. סלעים מאוזנים מפורסמים במיוחד נמצאים בזימבבואה, בהודו ובקנדה, והרשימה עוד ארוכה.

לרוב, סלעים מאוזנים לא יימצאו באזורים פעילים סיסמית, משום שרעידות האדמה ימוטטו את המבנה העדין. הסלעים בדרום קליפורניה, ליד שבר סן אנדראס, היו בגדר תעלומה שהמדענים לא הצליחו לפתור, זאת עד שפורסם מחקרם החדש של קבוצת חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בראשות פרופ' ליסה גרנט לודוויג, שבדקה את התופעה.

ידוע שבאזורי שבר מצטבר לחץ סיסמי בעקבות תנועת הלוחות ושכאשר הלחץ חזק מספיק, הוא משתחרר ומתפרץ בצורה של רעידת אדמה. לפי המחקר, בשבר בסן אנדראס קיימת תופעה מיוחדת: הלחץ בשבר מתחיל להשתחרר ומיד עובר לשבר אחר שנמצא לא רחוק ממנו, שבר סן ג'קטינו, ומתפרץ שם. כך שרעידת האדמה בעצם "קופצת" משבר אחד למשנהו. התופעה נקראת "רעידת אדמה מרובת שברים", ועשויה להתרחש גם בכיוון ההפוך, כלומר, ייתכן מצב שבו הרעידה תתחיל בשבר סן ג'קטינו ותעבור לשבר סן אנדראס. עם זאת, במעבר בין שבר אחד למשנהו אובדת אנרגיה, כך שבסופו של דבר רעידת האדמה שמורגשת בפני השטח חלשה יחסית. זו הסיבה שבזכותה הסלעים המאוזנים אינם מתמוטטים.

סלעים מאוזנים יכולים לסייע לרשויות להתכונן לרעידות אדמה באזורים שבסיכון
סלעים מאוזנים יכולים לסייע לרשויות להתכונן לרעידות אדמה באזורים שבסיכון

ולנו יש פטריות

פרט להיותם אטרציה תיירותית, סלעים מאוזנים כאלה יכולים לסייע לרשויות להתכונן לרעידות אדמה באזורים שבסיכון, משום שסלעים מאוזנים מעידים שבמיקום בו הם נמצאים השפעות רעידות האדמה כמעט ואינן מורגשות. כלומר, במיקום הספציפי הזה כדאי להניח תשתיות מים, תקשורת ואנרגיה מכיוון שהסיכוי שייפגעו נמוך לעומת מיקומים אחרים באזור שבסיכון.

בישראל, למרבה הצער, אין סלעים מאוזנים שכאלה, אבל ניתן למצוא גרסה מעט שונה של התופעה: "סלעי פטרייה", שניצבים בפארק תמנע, למשל, נוצרים באזור מדברי כאשר הבליה בחלקו התחתון של הסלע מהירה יותר מזאת שבחלקו העליון. הסיבה לכך היא בדרך כלל רוחות חזקות או שיטפונות שמסיעים גרגרי חול קרוב לפני הקרקע, עד לגובה של שלושה מטרים. החול "משייף" את חלקו התחתון של הסלע וכך מאיץ את בלייתו, כך שנוצר מצב בו הבסיס של הסלע צר יותר מראשו ונוצרת צורה של פטרייה ענקית ומרשימה.

צפו בסלעים המאוזנים בסן אנדראס:

[youtube height="HEIGHT" width="WIDTH"]https://www.youtube.com/watch?v=fvco2F35ZF0[/youtube]

 

בעקבות הכתבה ב"זווית", הסיפור פורסם גם באתר מאקו

 




שתפו‬