שתפו‬        

תמי קרן-רותם

טקטיקה של צבעים

מחקר ישראלי חדש חושף לראשונה את מופעי הקיץ של דגמי הצבע של הזיקית הים תיכונית, ומציע הסבר לשאלה למי בעצם מכוונים הזכרים את חילופי הצבעים שלהם בעונת הרבייה
5 ביולי 2015



 

בכל שנה, בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו, מתקשרים אלי מכרים ומספרים לי על מפגש אקראי שהיה להם עם זיקית בטבע או בחצר הבית. הם מבקשים שאספר להם מה היו מעשיה שם ולמה בחרה דווקא בצבעי ההסוואה אלה. הפרטים שאני צריכה לדלות מבני שיחי כדי להשיב לשאלתם הם מועטים מאוד: גודלה של הזיקית וצבע גופה.

צבע הגוף של הזיקית הים תיכונית, הנפוצה בישראל, הוא ירוק עם שני פסי אורך לבנים מקוטעים. מבנה גופה וצבעה מתמזגים היטב עם הצמחייה שעליה היא חיה ולכן קשה להבחין בה בדרך כלל, גם אם היא דיירת קבע בגינתנו. אולם, בעונת הרבייה (סוף הקיץ ותחילת האביב) יש לזיקיות מופעים רבים. ליתר דיון, בתקופה זו יש לזיקית 12 מופעים שונים של צבע גוף. כל אחד מהם מציג לראווה את מינו של הפרט, את טקטיקת הרבייה, את מעמדו החברתי באוכלוסייה וגם מה היו כוונותיו במהלך מפגש עם פרט אחר.

שינוי מהיר ושינוי אטי

אחת מהדרכים הנפוצות בעולם החי לתקשורת בין בני אותו המין היא הצגת צבעיו של הגוף. גופה של הזיקית הים תיכונית (Chamaeleo chamaeleon), שנפוצה בישראל מהצפון ועד למרכז הנגב, אינו צבעוני כל כך לעומת כמה מיני זיקיות אחרות בעולם, אולם היא בעלת יכולת מרשימה לשנות את צבע גופה, גם במהירות ולזמן קצר וגם בהדרגתיות ולזמן ארוך.

במחקר שערכתי בהנחייתם של פרופ' אלי גפן מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' עמוס בוסקילה מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב מיפיתי לראשונה את דגמי הצבע של הזיקיות ובדקתי מהם המסרים שמועברים באמצעותם לבני מינן. כבר בראשית המחקר הבחנתי שבעונת הרבייה הזיקיות בשטח לא נראות אותו הדבר אלא מסתובבות במופעי צבע שונים, כמו בתצוגת אופנה. ריבוי דגמי הצבע היה מבלבל למדיי, לכן בשלב הראשון תיעדתי אותן וקטלגתי לדגמי צבע. בדקתי כמה מופעי צבע היו ומה היו ההקשרים שבהם הם הופיעו.

מצאתי שהזיקיות מציגות רוב הזמן דגם צבע אחד, אך משנות אותו לדגמים אחרים במעבר בין עונות, בתנועה בשטח ובמפגש בין פרטים. את שינויי הצבע הן עושות בשני מנגנונים שונים: שינוי פיזיולוגי, שבו צבע הגוף משתנה במהירות ולזמן קצר של שניות עד דקות, כהבזק של צבע, בטרם ישתנה בחזרה לדגם הקודם; ושינוי מורפולוגי, שבו משתנה צבעו של הגוף בתהליך אטי שאורכו ימים עד שבועות ושמשאיר על גוף הזיקיות את הצבע החדש למשך כמה שבועות ואף כמה חודשים. שינוי אטי זה של צבע הגוף חל בעונת הרבייה, וביחד עם הבזקי הצבע המהירים מופיעות הזיקיות בעונת הרבייה בערב רב של מופעי צבע שיוצרים יחד רפרטואר מרשים של 12 דגמים שונים.

שומרי הנקבות

לכל טקטיקת רבייה ומעמד חברתי דגם חיזור ייחודי לו. מימין: דגם חיזור של זכר נחות בשנתו הראשונה, באמצע: דגם חיזור של זכר נחות בין שנתיים או יותר, משמאל: דגם חיזור של זכר דומיננטי, היחיד מבין השלושה הנוקט בטקטיקת רבייה של שמירה על נקבות
לכל טקטיקת רבייה ומעמד חברתי דגם חיזור ייחודי לו. מימין: דגם חיזור של זכר נחות בשנתו הראשונה, באמצע: דגם חיזור של זכר נחות בין שנתיים או יותר, משמאל: דגם חיזור של זכר דומיננטי, היחיד מבין השלושה הנוקט בטקטיקת רבייה של שמירה על נקבות

 

לאור ריבוי דגמי הצבע שתיעדתי סברתי שהתנהגות הרבייה של הזיקיות מורכבת ולכן יש להן הרבה מה לספר האחת לאחרת בעונת הרבייה. לזכרים, למשל, יש שתי טקטיקות רבייה שונות שתלויות בגודל גופם: הזכרים הגדולים נצמדים במשך כל עונת הרבייה לנקבה אחת או יותר, מזדווגים עמן ועומדים על המשמר מפני התקרבות של זכרים אחרים, תוך הנסת הפולשים ואף לחימה בהם. את הזכרים הקטנים, לעומת זאת, ראיתי מסתובבים בשטח בחיפוש אחר נקבות שאף זכר אינו שומר עליהן או שוהים בקרבת נקבה מוגנת ומתקרבחם אליה רק בשעת כושר שבה הזכר השומר עזב זמנית את המקום. התנהגות זו מאפיינת את שנתם הראשונה של כל הזכרים, אך החל משנתם השנייה הזכרים הגדולים משנים את טקטיקת הרבייה שלהם ומתחילים לשמור על נקבות.

במחקר מצאתי שצבעי הגוף של זכרים מציגים בעונת הרבייה את טקטיקות הרבייה שלהם וכן את מעמדם החברתי. זכר ששומר על נקבות הוא ירוק ומעמדו דומיננטי ואילו זכר שמתחמק מזכרים שומרים הוא חום ומעמדו נחות. בנוסף לכך צבעם של הנחותים דומה לצבע הנקבות בעונה זו ואפשר שהם מתחפשים להן. הדמיון מאפשר להם קרוב לוודאי  להתחמק מתקיפה על ידי הזכרים הירוקים, אך פעמים מספר צפיתי בזכרים ירוקים שמנסים להזדווג עם זכרים חומים.  בעת מפגש עם נקבה משנים הזכרים שוב את צבעם, אבל הפעם כהבזק המופיע ונעלם במהירות. בשלב זה הם מציגים דגם חיזור ייחודי לכל אחד מטקטיקות הרבייה. זכרים ירוקים מציגים במפגש דגם ירוק-צהבהב ולעומתם זכרים חומים מציגים דגם לבן.

במהלך המחקר פגשתי פה ושם זכרים יוצאים מן הכלל  שעברו את שנתם הראשונה אך נשארו במעמד חברתי נחות והמשיכו להופיע בצבע חום בעונות הרבייה, זאת אף על פי שגודלם כשל הזכרים הירוקים. כאשר הפגשתי אותם עם נקבה הציגו להפתעתי זכרים אלה דגם חיזור ייחודי משל עצמם: גוף חום וגחון צהוב. מכך הסקתי שהם בעלי טקטיקת רבייה ייחודית, שלישית במספר.

לכאורה, ציפיתי שדגמי צבע שמציגים את "הפרטים האישיים" של הזכרים מופנים לנקבות, אולם הן דווקא לא בררו בין הזכרים על פי צבעם והזדווגו במידה שווה עם זכרים מכל טקטיקות הרבייה, המעמדות החברתיים ודגמי הצבע. פירוש הדבר ככל הנראה שהפגנת צבע הגוף על ידי הזכרים אינה מיועדת לנקבות אלא לידיעתם של זכרים אחרים.

זיקיות מחליפות בין דגמי הצבע בהתאם לצבע הרקע של הסביבה. משמאל: דגם הצבע הקבוע של הזיקיות, מימין: דגם הצבע של זיקיות לאחר שהועברו לצמח חום.
זיקיות מחליפות בין דגמי הצבע בהתאם לצבע הרקע של הסביבה. משמאל: דגם הצבע הקבוע של הזיקיות, מימין: דגם הצבע של זיקיות לאחר שהועברו לצמח חום.

חיזור או הישרדות

הזיקיות ידועות ביכולתן לשנות את צבע גופן על פי הצבע של סביבתן המיידית. אולם, לאור שינוי הצבע המהיר שהפגינו הזכרים בעת מפגש עם נקבה בדקתי האם בנוכחות נקבה יעדיפו הזכרים להמשיך להסתוות או דווקא לבלוט בצבעי. זכרים ירוקים שהצבתי על שיחים חומים שינו במקרים רבים את צבע גופם לחום ובכך המשיכו להיות דומים לסביבתם גם לאחר שהסביבה השתנתה.

עם זאת, לאחר שהצגתי בפניהם נקבה שינו רובם מיד את צבעם שוב, הפעם לדגם חיזור, שאופייני לטקטיקת הרבייה שלהם וככל הנראה מבליט אותם על הרקע החום. מעניין היה לגלות שזכרים נחותים שינו לדגם חיזור בשיעור גבוה יותר מהזכרים הדומיננטיים. סביר להניח ש"כדאי" לזכרים אלה, שאינם שומרים על נקבות לנצל הזדמנות של מפגש עם נקבה לאיתות מיידי על כוונותיהם. לעומתם, הזכרים הדומיננטיים ששומרים על נקבות מפני זכרים אחרים לא ירוויחו באיתות בצבע גוף לנקבות עליהן הם ממילא שומרים ו"עדיף" להם לשמור את האנרגיה לשמירה עליהן. ממצא זה מראה שטקטיקת הרבייה מכתיבה לזכרים שהוצבו במצב קונפליקט האם לעטות צבע גוף מסווה או מבליט.

נקבות מופרות, שאינן נענות לחיזוריהם של זכרים עוטות עליהן במפגש עם זכר דגם צבע קונטרסטי, המלווה בהתנהגות תוקפנית ואף תקיפת הזכר
נקבות מופרות, שאינן נענות לחיזוריהם של זכרים עוטות עליהן במפגש עם זכר דגם צבע קונטרסטי, המלווה בהתנהגות תוקפנית ואף תקיפת הזכר

שני מנגנוני צבע

דגמי הצבע הרבים של הזיקית הים תיכונית, שמתחלפים בעזרת שני מנגנונים שונים, מעבירים גם מידע כללי על הפרט וגם מידע אקטואלי על כוונתו המיידית של כל אחד מהפרטים בעת מפגש חברתי. אני מעריכה שצימוד זה של שני המנגנונים מקנה לזיקית יתרון ביכולת להעביר באותו הזמן מידע ברמות שונות. הממצאים ממחקר זה תורמים להבנה הכללית שיש למדענים עד כה לגבי שימוש בצבעי גוף לתקשורת, וספציפית בזיקיות.

בעקבות הכתבה ב"זווית", הסיפור פורסם ב"ישראל היום" – כאן.




שתפו‬