שתפו‬        

מאיה פלח

ים מדוגם

ביום הארוך בשנה מציינים בארץ ובעולם את יום דיגום האוקיינוסים הבינלאומי. עשרות מדענים וחובבי ים יצאו אל הים בו זמנית כדי ליצור מאגר מידע ענק של האוקיינוסים בעולם  
17 ביוני 2015



 

ב-21 ביוני 2014, היום הארוך בשנה, יצאו כ-600 איש לאסוף דגימות של מי האוקיינוסים ברחבי העולם ובישראל. גם השנה מתרחש באותו תאריך יום דיגום האוקיינוסים הבינלאומי, שבו מדענים והציבור הרחב יוצאים אל הים כדי לאסוף בו זמנית דגימות של מי האוקיינוסים במקומות שונים מסביב לעולם.

בשנה שעברה דגם צוות של מדענים בישראל את מי הים בשלוש תחנות שונות: אילת, חיפה ושדות ים. הדגימות הועברו לאוניברסיטת ג'ייקובס בברמן, גרמניה, שמרכזת את הפרויקט, ושם הן נבדקו ונותחו. ד"ר נגה סטמבלר מהפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן גוריון, שהיתה ממובילי הפרויקט בישראל בשנה שעברה ותיקח בו חלק מהותי גם השנה, מספרת שלאחרונה חזרו תוצאות הדגימות של השנה שעברה מברמן כשהן מעובדות לקבצי ביואינפורמטיקה ממוחשבים. את הנתונים האלה עדיין יש לתרגם למסקנות, שיסייעו למדענים להבין את מצב המערכת הימית וללמוד מה ניתן לעשות כדי לשמור על בריאותה. בינתיים, ניתן לצפות במאגר הנתונים הגולמיים באתר הזה.

פעילות במסגרת יום הדיגום בישראל
פעילות יום הדיגום בישראל 2014. תצלום באדיבות נגה סטמבלר

מצב המיקרובים בים

אדי פדייב, חוקר במחלקה לביולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה שנכח בהשתלמות מדענים בכרתים לקראת יום הדיגום הקודם, מסביר שליום הדיגום יש שני היבטים עיקריים: ראשית, הדגימות מתבצעות במקביל בכל העולם, וכך ניתן ליצור השוואה של נתונים ברמה הגלובלית. שנית, יום הדיגום יוצר מודעות ציבורית לים בכך שהוא מציע גם לציבור לצאת לים ולאסוף דגימות באופן עצמאי (בישראל, למרבה הצער, לא ניתן לעשות זאת עדיין). הדגימות השונות יוצרות יחד מאגר נתונים גדול, שיעזור, בסופו של דבר, לייצר תמונה ברורה יותר של מצב המערכת הימית, זאת על פי ניתוח של בעלי החיים המיקרוסקופיים שבה – המיקרו-אורגניזמים.

המיקרו-אורגניזמים אמנם קטנים כל כך עד שהם בלתי נראים לעינינו, אך ניתן ללמוד מהם רבות על מצב המערכת הימית ועל שאר בעלי החיים המאכלסים אותה. מדובר למעשה ביצורים שעליה נסמכת המערכת האקולוגית כולה – מפני שהם מתפקדים כמפרקים ביולוגיים של חומרים אורגניים (כלומר, בעלי חיים וצמחים שמתו), והם גם מהווים חלק חשוב בייצור החמצן בעולם. בנוסף, התרומה העולמית של המיקרובים ליצרנות הראשונית – ייצור חומר אורגני מחומר א-אורגני, ויצירת הבסיס לשרשרת המזון – מוערכת בין 50 -90 אחוז. כלומר, בלעדיהם כלל לא היו מתאפשרים החיים על פני כדור הארץ.

כאשר מנתחים את מצב המיקרו-אורגניזמים בים ניתן ללמוד הרבה על מצב המערכת הימית ואף להסיק מכך על בריאותה של המערכת האקולוגית כולה, זאת משום שהם מספרים לנו איזה תהליכים מתרחשים באוקיינוסים וכיצד הם מושפעים מתמורות גלובליות שונות. לקיחת דגימות ימיות באותו היום ובאותה דרך בכל רחבי העולם מאפשרת להשוות את המצב במקומות שונים, מה שיכול לסייע להבין האם תהליכים מסוימים מתקיימים ברמה העולמית, וגם אילו מערכות בריאות יותר ואילו זקוקות יותר לעזרה. קיום המדגם באופן עקבי מדי שנה מאפשר לנהל מעקב אמין על השינוי ביחס לשנה הקודמת.

דגימת מי הים במעבדה בברמן. תצלום: אתר הפרויקט
דגימת מי הים במעבדה בברמן. תצלום: אתר הפרויקט

אזרחים בחלוקים לבנים

את הפרויקט העולמי מרכזת קבוצת ארגונים אירופית בשם Micro B³ (שלושת ה-B מייצגים את המלים biodiversity, biotechnology ו- bioinformatics), שמטרתו לייצר מאגר נתונים ענק שיהיה זמין לכל חוקר המעוניין בכך. ״מעבר לכך שהדגימות נאספות באותו יום בכל העולם באותו אופן, הן גם מנותחות באופן זהה", מסביר פדייב. "בשנה שעברה כולן נותחו על ידי אותה מדענית באותה מעבדה, כך שגם האנליזה שלהן נעשית בדיוק באותו האופן, זאת על מנת להבטיח את אמינות ההשוואה ביניהן״.

היבט חשוב של פרויקט הדיגום, מעבר לשאיפה ליצור תמונה רחבה על מצב הים, הוא העלאת המודעות הציבורית לחשיבות האוקיינוסים לאדם. הפרויקט מעודד אנשים ברחבי העולם לצאת ביום הדיגום ולאסוף גם הם דגימות מהים במו ידיהם, ואף מסביר באמצעות סרטון כיצד יש לאסוף את הדגימות באמצעות ערכה פשוטה. הדגימות יועברו למעבדות וינותחו גם הן. מדע אזרחי – מדע בשיתוף הציבור – הוא תחום שנמצא בהתעוררות: מעבר לכך שהציבור מסייע למדענים באיסוף נרחב של נתונים, עצם הרעיון של יציאה לטבע לטובת המדע, עריכת תצפיות ואיסוף דגימות מקרב את הציבור אל הסביבה ומאפשר לאזרחים להרגיש שותפים בתהליך המחקר, תוך שהוא מזכיר להם שהם חלק אינטגרלי מהסביבה הטבעית. בשנה שעברה כ-20 אחוז מהדוגמים היו אזרחים, ומארגני הפרויקט מקווים שהשנה ההיענות תהיה גדולה אפילו יותר.

אילת, שקמונה ושדות ים

גם ביום הדיגום השנה מתכננים המדענים בישראל לחזור ולאסוף דגימות מאותן שלוש תחנות, שיעברו שוב לניתוח במעבדות בגרמניה וייצרו השוואה לנתונים מהשנה הקודמת. דגימות יילקחו באילת על ידי המכון האוניברסיטאי למדעי הים, בשקמונה על ידי המכון לחקר ימים ואגמים בישראל ובשדות-ים על ידי עמותת אקואושן. עד שיגיעו תוצאות משמעותיות מהפרויקט, ניתן לקוות שהמודעות שהוא יעורר תקדם ולו במעט את המאמצים לשמירה על הסביבה הימית.

צפו בסרטון – כיצד דוגמים את הים?

[youtube height="HEIGHT" width="WIDTH"]https://www.youtube.com/watch?v=Mtmp4Ltr4xo&feature=youtu.be[/youtube]

 

 

 




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית