שתפו‬        

רן בן מיכאל

יותר עכברים, פחות עכברת?

בארץ ובעולם נכחדים בעלי חיים רבים, ובמקביל עולה השכיחות של מעבר מחלות מבעלי חיים לבני אדם. האם יש קשר בין הדברים? כנראה שכן
22 באוקטובר 2018



באופן שנדמה בלתי תלוי, עלו לאחרונה לכותרות מספר מחלות המועברות מבעלי חיים לבני אדם: עכברת (לֶפְּטוֹסְפִּירוֹזִיס), בשל חשיפתם של מטיילים לחיידק מחולל המחלה במקורות מים שזוהמו בהפרשות בעלי חיים בצפון ישראל; לישמניה (שושנת יריחו) בשל התרבות שפני סלע אשר נושאים את הטפיל הגורם למחלה; וקדחת מערב הנילוס, שעל פי משרד הבריאות, הקיץ התפרצותה קשה מבשנים האחרונות.

לעלייה בשכיחות מחלות אלו יש סיבות שונות – מתנאי תברואה לקויים ועד לשינויים בהרגלי התזונה של נשאי המחלה – אך גם לשינויים סביבתיים יש תפקיד משמעותי. במקרה של התפרצות העכברת, ניתן להצביע על מקומו של שינוי האקלים בעיצוב התנאים הסביבתיים שאפשרו את התפרצותה בצפון הארץ. גם לגורמים אחרים יש תפקיד, ואחד מאלו הוא הפגיעה במגוון הביולוגי.

לישמניה (שושנת יריחו) התפרצה לאחרונה בישראל בשל התרבות שפני סלע אשר נושאים את הטפיל הגורם למחלה. צילום: Charles J Sharp, Wikipedia

ההכחדה הקשה ביותר במיליוני השנים האחרונות

המגוון הביולוגי – כלל המערכות האקולוגיות בכדור הארץ, על שפע המינים שבהם ויחסי הגומלין ביניהם – הולך ומצטמצם מסביב לעולם. הצמצום ניכר בכל המשתנים של המגוון: במספר המינים, בגודל האוכלוסיות שלהם, במגוון הגנטי בתוך האוכלוסיות (השונות בין הפרטים באוכלוסייה) ובאזורי התפוצה של כל מין. היעלמות המינים במאה השנים האחרונות מתרחשת בקצב הגבוה פי מאה מזה שבמיליוני השנים שקדמו להן; לכן, חוקרים מכנים את התופעה הזאת ההכחדה השישית. בחמשת אירועי ההכחדה הקודמים – האחרון התרחש לפני כ-65 מיליון שנים, אז נעלמו הדינוזאורים – צירוף של אירועים גיאולוגיים או אקלימיים הוביל להיעלמות של עד 96 אחוז מהמינים. הפעם, השינוי מתקדם בקצב מהיר במיוחד בגלל פעילותו של מין אחד – המין האנושי.

היעלמות המינים נגרמת בשל קיטוע של בתי גידול והריסתם לטובת חקלאות או פיתוח עירוני ותעשייתי, זיהום מסוגים שונים (אוויר, מים, רעש, אור), מעבר של מינים פולשים, שינוי האקלים וכן בשל ניצול יתר: ציד או דיג למטרות מאכל וסחר. מדד החיים על פני כדור הארץ מצא ירידה של יותר מ-50 אחוז באוכלוסיות של אלפי מינים של חולייתנים המושפעים ממגמות אלו.

הידלדלות האוכלוסיות והיעלמות המינים פוגעות בתפקוד של מערכות אקולוגיות. מערכות אקולוגיות בריאות מספקות מוצרים ושירותים החיוניים לעצם החיים האנושיים ולרווחתם של בני האדם: מזון, תרופות, טיהור מים, חומרי בנייה, או מקורות אנרגיה הם דוגמאות לתועלות שאנו מפיקים מהטבע. המגוון הביולוגי הוא חלק ממנגנון התחזוקה של תפקוד המערכות האקולוגיות, והכחדת מינים פוגעת באספקת השירותים הללו; לשינויים הללו יש השפעה שלילית על השלוֹמוּת (wellbeing) שלנו.

בריאות היא רכיב עיקרי של רווחה אנושית – גם האישית וגם הציבורית – והדבר משתקף למשל בהוצאות הבריאות כחלק יחסי מהתל"ג או מההכנסה. חוסנן של מערכות אקולוגיות משפיע על הבריאות האישית דרך צמצום החשיפה לתחלואה (למשל הסיכון לחלות בשל זיהום אוויר) ואבטחת חיים בריאים (למשל, בזכות קרבה לטבע); חוסן זה משליך גם על בריאות הציבור: למשל מיתון ההשפעה של אסונות טבע או העברת מחלות. קשרים מסוימים בין מערכות אקולוגיות ובריאות – למשל זמינות של תזונה מגוונת – הם מוכרים יותר ומובנים בצורה אינטואיטיבית; הקשר בין מצב המגוון הביולוגי לבין נושאים אחרים, כמו מחלות מדבקות, מעט פחות.

מחלוקת לגבי אופי הקשר

מחלות זואונוטיות הן מחלות מדבקות המועברות בין מינים, והכוונה היא לרוב למחלה המועברת מבעלי חיים לבני אדם; כ-60 אחוז מהמחלות המוכרות – וכשלושה רבעים מהמחלות החדשות – הן זואונוטיות. הגורם מחולל המחלה – חיידקים, וירוסים, טפילים או פטריות – מועבר מהמין המארח באמצעות מגע ישיר (כמו נשיכה, למשל כלבת), בלתי ישיר (למשל, מקורות מים שזוהמו מהפרשות של בעלי חיים בהתפרצות העכברת), גורם מתווך (הנקרא וקטור, למשל, יתוש המעביר את קדחת מערב הנילוס), או צריכה (למשל אכילת ביצים הנגועות בסלמונלה).

כ-60 אחוז מהמחלות המוכרות כיום הן זואונוטיות, כלומר – מקורן בבעלי חיים. צילום: Johen Redman, Unsplash

בשנים האחרונות עמדו חוקרים בקהילה המדעית העוסקת באקולוגיה של מחלות על הקשר שבין הצטמצמות המגוון הביולוגי לבין העלייה בשכיחותן של מחלות מדבקות, אך יש ביניהם מחלוקת לגבי אופי הקשר. ניתוח מקיף של המחקר בתחום הראה כי ככל שהמגוון גדול יותר כך מתקיימת הגנה טובה יותר עבור בני האדם מפני מחוללי המחלות, בין השאר, משום שישנם נָשַאִים חלופיים רבים יותר. הדבר נקרא אפקט הדילול (dilution): ירידה בשכיחות ההדבקה בקרב בני אדם כאשר נשא המחלה יכול לבוא במגע עם מינים אחרים. אולם מחקרים אחרים הצביעו על כך שלריבוי המינים יש דווקא אפקט העצמה (amplification) משום שליותר מינים – וליותר פרטים של כל מין – יש פוטנציאל לשמש כנשאים וכך עולה שרידותו של מחולל המחלה. מחקר שפורסם לאחרונה במגזין המדעי PNAS, מראה כי ההכרעה בין הגישות אינה פשוטה; למגוון גדול יש אכן אפקט דילול אך לצפיפות האוכלוסיות – אף היא מדד של מגוון ביולוגי – יש השפעה מעצימה. בכל מקרה מרבית העדויות והניתוחים המדעיים מצביעים על כך שיש קשר בין שמירה על מצבן הטוב של מערכות אקולוגיות ותפקודן התקין לבין מניעת מחלות מדבקות, וכי שמירת טבע היא כלי רצוי באסטרטגיה כללית למיתון הפצת מחלות ולהגדלת ורווחה אנושיות.

הפתרון: לחשוב מורכב

הגדלת הסיכון של חשיפה למחלות זואונוטיות והעלייה בשכיחותן היא פעמים רבות תוצר של שינויים סביבתיים. אך חשיבה על מחלות היא לעיתים תוצאתית וחד-כיוונית: זיהוי המחלה (עכברת), טיפול בחולים (תרופות, בידוד), ומענה נקודתי (מניעת גישה לנחלים, הזרמת מים נקיים). לעומת זאת, חשיבה הוליסטית – למשל בסדרי גודל של מערכות אקולוגיות – מאפשרת לחשוף קשרים מורכבים והשפעות נרחבות יותר ומציבה את ההתפרצויות הנקודתיות בהקשרן הרחב. התפיסה הזו, שנקראת אקו-אפידמיולוגיה, מבקשת לזהות את הקשרים שבין שינויים סביבתיים גלובליים לבין בריאות הציבור ולהציע דרכי התמודדות עם ההשלכות.

הנדבך הראשון בהתמודדות כזו היא תכנית ניטור, של מחוללי המחלה ושל הנשאים שלהן. "צעד נרחב יותר", מספר ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה רשות הטבע והגנים, "הוא שיתוף פעולה בין-משרדי בפיתוח מדיניות כוללת. בשנים האחרונות משתפת רט"ג פעולה עם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות והאגף לבריאות הציבור במשרד הבריאות ביישום של התכנית הרב-תחומית one health. התכנית, שמיושמת במספר ארצות בחסות הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים, מבקשת לטפל בתלות ההדדית שבין בריאות האדם לבריאותן של חיות – גם אלו שבטבע וגם אלו שהאדם מגדל לצורכי מזון או כחיות מחמד". ד"ר לידר מוסיף כי "אף שמדובר בצעדי ניטור ראשונים, שיתוף הפעולה והראייה הרוחבית הם קריטיים במיוחד בהתמודדות עם מעבר נשאים לאורך שרשרת המזון".

עכברת אינה רק מקרה מצער עבור כמה עשרות חולים, שאולי לא יִחזור על עצמו אם תימנע גישת בעלי חיים לנחלים מתוירים; היא גם תוצר של תהליכים סביבתיים רחבי היקף, וההתמודדות אתה צריכה לכלול שינויים עמוקים וארוכי-טווח יותר, ובכללם שמירת טבע: הגנה על מגוון ביולוגי וניהול מושכל של אוכלוסיות המינים.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ

שתפו‬        

בסיפור זה מופיעים המומחים הבאים:

בארץ ובעולם נכחדים בעלי חיים רבים, ובמקביל עולה השכיחות של מעבר מחלות מבעלי חיים לבני אדם. האם יש קשר בין הדברים? כנראה שכן