ים של אתגרים

ההשפעה האדירה של האדם על הים, בקנה מידה עולמי ומקומי, עלולה לפגוע בו באופן אנוש במספר רב של מקומות בעולם תוך שנים מעטות. כדי שנוכל להמשיך ולנצל את הים לשתייה, למזון, לחקלאות, וכדי שגם הדורות הבאים יוכלו פשוט ליהנות ממנו, יש צורך קיומי בשימור המערכת הימית כמערכת אקולוגית מתפקדת

7 ביוני 2015

 

בשבוע שעבר הייתי בחתונה שנערכה על החוף של קיסריה. לאור השקיעה הסתכלתי סביב וראיתי נופשים, גולשים, דייגים ומתרחצים שנהנים מהים הכחול. במבט רחוק יותר ראיתי את תחנת הכוח של חדרה שעושה שימוש במי הים לקירור, את מתקן ההתפלה השואב את מי הים ואת אניות המשא המגושמות שהגיעו מרחוק ובבטנן פחם. ברגע הזה הבנתי, שוב, שהים הוא עורק החיים של ישראל, ובעצם של העולם כולו.

יום האוקיינוסים העולמי חל השבוע, וכמדי שנה נדמה שהערך שהאוקיינוסים והימים נותנים לאדם הולך וגובר ושהיכולת שלנו לשמר את הימים והאוקיינוסים הולכת ויורדת.

כבר משחר ההיסטוריה האנושית בני האדם הסתמכו על הים, בעיקר למזון ולמסחר. דיג, ליקוט מזון ומסחר עם ערים וארצות קרובות ורחוקות היו, ועדיין מהווים, בסיס לכלכלה העולמית. הרוב המוחלט של הסחורות בכפר הגלובלי שלנו משונעות דרך הים, ומאות מיליוני אנשים מקבלים את מנת החלבון היומית שלהם מהדגה ששוכנת בו.

בשנים האחרונות הרחבנו את השימושים שאנו עושים בים גם לניצול משאבי טבע כגון דלק ומחצבים, חקלאות ימית ועיסוקי פנאי ונופש רבים. אפילו את מי השתייה שלנו אנו מתחילים לקבל מאוצר טבע זה.

עם הגידול העצום באוכלוסייה העולמית ומעבר של כ-70 אחוז ממנה לערים שוכנות חוף, אנו ניצבים בפני אתגרים רבים בשימור היכולת של המשאב הימי לספק לנו את התועלות שאליהן התרגלנו. נהרות מזוהמים זורמים אל הים וגורמים לפריחות קטלניות של אצות; דיג יתר נרחב גורם למאמצי דיג הולכים ועולים ולדלדול השלל; הרס בתי גידול חשובים, כגון יערות המנגרובים, שוניות אלמוגים ומשטחי עשב ים פוגע ברביית דגים ומוריד עוד יותר את השלל, את המגוון הביולוגי ואת פוטנציאל ניצול האוקיינוס; רצח מיליוני כרישים בשנה עבור סנפיריהם גורם להיכחדות טורפים חשובים אלה ולפגיעה במערכות אקולוגיות רבות שפשוט יוצאות משיווי משקל.

העלייה העולמית בטמפרטורת מי הים משנה אף היא מבני חברות באזורים נרחבים וגורמת לפלישה מוגברת של מינים טרופיים על חשבון מינים שמורגלים במים קרים יותר, כמו שרואים בים התיכון. שינויים אלה במבנה החברה עשויים לגרום לאיבוד מינים חשובים באזורים מסוימים.

Grégoire Hervé-Bazin.Unsplash
Grégoire Hervé-Bazin.Unsplash

אחת הבעיות הגדולות שנלוות לעליית כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה היא כניסה מוגברת שלו לאוקיינוסים. עובדה זו גורמת להעלאת החומציות של הים ולפגיעה בבעלי חיים ימיים בעלי שלד גירני. כולנו ראינו כילדים מה קורה כששופכים חומצת מלח על סלע גיר והמהירות שבה הגיר נמס. שוניות האלמוגים, שבנויות גיר, מספקות מזון והכנסה מתיירות למאות מיליוני אנשים ונמצאות בסכנה ממשית עקב העלייה בחומצתיות, שמתווספת לתמותה רחבה עקב עליית הטמפרטורה ונזקים נוספים מעשה ידי אדם, כגון זיהום והרס פיזי של בית גידול חשוב זה.

ההשפעה האדירה של האדם על הים, בקנה מידה עולמי ומקומי, עלולה להביא אותנו לנקודת אל חזור במספר רב של מקומות בעולם תוך שנים מעטות, ובמקומות בהם יש מספר גורמי לחץ יחדיו, כבר רואים שינויים הרסניים במערכות האקולוגיות. כדי שנוכל להמשיך ולנצל את הים לשתייה, למזון, לחקלאות לפנאי ולנופש, יש צורך קיומי בשימור המערכת הימית כמערכת אקולוגית מתפקדת.

האתגרים הם רבים וכלל לא פשוטים: עלינו לקדם הפחתת פליטות הפחמן, עצירת דיג יתר, שימור נרחב של אזורים ימיים כדי שאזורים אחרים יתאוששו, הפסקת הרס בתי גידול והתחשבות במערכות הטבעיות שכל כך חשובות לנו. הפסקת זיהום הים גם היא אתגר חשוב, שמתחיל בעצירת זיהום הנחלים וממשיך בהפסקת השלכת פסולת לים.

הזמן לא משחק לטובתנו. לכן, עלינו לנקוט בכל פעולה שתסייע בשיפור המצב ולפעול לשימור הים ולשיקום בתי גידול שנפגעו. ישראל, מדינת אי כמעט לכל דבר ועניין, נשענת יותר ויותר על המשאב הימי. לכן עלינו לקחת בחשבון כל היבט, גדול כקטן שלו. הים טומן בחובו הזדמנויות אדירות ואתגרים גדולים ועלינו לעשות כל שניתן בכדי שגם ילדינו יזכו לשבת לחוף הים, לרחוץ בו בהנאה וללא חשש מזיהום, ליהנות מדגים למאכל וממים להתפלה.

הכותב הוא אקולוג ימי והמנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה