שתפו‬        

ירידה לצורך עלייה

דווקא אחרי תקופה של התייעלות אנרגטית מוצלחת, נרשמת לאחרונה עלייה מדאיגה בצריכת האנרגיה באירופה. למה זה קורה ומה אנחנו בישראל יכולים לעשות כדי להימנע מכך?
19 ביולי 2015



 

ב-1774 הציג הממציא הסקוטי ג'יימס וואט את מנוע הקיטור המודרני, שהיה ממבשרי המהפכה התעשייתית. מנוע הקיטור של וואט, שהתבסס על קיטור בלחץ נמוך, היה יעיל יותר ממנוע הקיטור של ניוקומן שקדם לו, והיה גם חסכוני יותר בפחם. עם זאת, כלכלן אנגלי בשם וויליאם ג'בונס שם לב לתופעה משונה: אף על פי שהמנוע החדש היה חסכוני בפחם, צריכת הפחם באנגליה באותה עת דווקא זינקה. הסיבה לכך, לטענתו, היתה שהמנוע החסכוני והאטרקטיבי נכנס לשימוש במגוון רחב של תעשיות, ולכן צריכת הפחם הכללית עלתה בהתאם – למרות הגדלת היעילות של המכשיר הבודד.

הפרדוקס הזה מכונה מאז "פרדוקס ג'בונס", והוא מוכר גם כ"אפקט הריבאונד": גידול ביעילות האנרגטית אצל הצרכן הבודד מוביל להפחתה בשימוש באנרגיה ברמת המיקרו, בזמן שברמה המקרו, כלומר במשק כולו, צריכת האנרגיה גדלה. אפקט הריבאונד הוא אחת הסיבות לכך שמדינות שנוקטות מדיניות של התייעלות אנרגטית חוות דווקא גידול בצריכת האנרגיה.

כעת, מחקר חדש מגלה שברבות ממדינות אירופה שבהן נקטו מדיניות כזאת בשנים האחרונות, צריכת האנרגיה דווקא גדלה.

נורה חשמלית חסכונית. תצלום: Gabriel S. Delgado C.flickr
נורה חשמלית חסכונית. תצלום: Gabriel S. Delgado C.flickr

לבזבז את החיסכון

בעקבות ההבנה ששימוש מופרז באנרגיה מאיץ את שינוי האקלים ואת העלייה במחירי האנרגיה, החלו בעשורים האחרונים מדינות בעולם ליישם תכניות להתייעלות אנרגטית. תכניות אלו כוללות מעבר לדלקים יעילים יותר, חיסכון בשימוש באנרגיה (כמו הקפדה על כיבוי מכשירים שלא בשימוש),  שימוש בטכנולוגיות אוטומטיות לחיסכון בחשמל (גלאים שמכבים אור ומיזוג כאשר החדר ריק, מערכת שמכוונת את התאורה בהתאם לתאורה הטבעית הנכנסת מבחוץ), התאמת מבנים לחיסכון באנרגיה – על ידי הצללות, התאמת גודל החלונות לגודל החדר כדי לאפשר את הארת החדר באור חיצוני טבעי, בידוד מבנים, אופטימיזציה של צריכת דלק במנועים, ועוד.

המחקר החדש, שנערך באירופה, סקר את השימוש באנרגיה מתחילת המאה ה-21 ב-30 מדינות אירופיות, ובדק את התוצאות של תכניות לאומיות להתייעלות אנרגטית. המחקר מצא שבשליש מהמדינות צריכת האנרגיה נשארה נמוכה לאחר יישום התוכניות להתייעלות אנרגטית. בחלק מאותן מדינות מדובר כנראה בקשיים כלכליים שגרמו לצמצום בשימוש באנרגיה (יוון, ספרד, אירלנד ומדינות אחרות). בשאר המדינות שבהן נמצא צמצום בשימוש באנרגיה, מדובר אכן בשמירה מבורכת על הישגי ההתייעלות האנרגטית במקביל לרווחה כלכלית.

בכמעט חצי מהמדינות, חלק ניכר מהחיסכון האנרגטי שהושג הודות להתייעלות האנרגטית פשוט אבד. אזרחים ועסקים באותן מדינות זנחו חלק ניכר מתוכניות ההתייעלות. חמור מכך, במדינות מסוימות בזבוז החשמל אף עלה אחרי שיושמו תכניות ההתייעלות האנרגטית מעל לרמות השימוש בחשמל שלפני יישום תכניות ההתייעלות. השיאנית השלילית היא הונגריה, שבה הבזבוז הגיע לכמעט פי ששה מההתייעלות שהושגה לפני כן.

איך ניתן להסביר זאת? ייתכן שההתייעלות האנרגטית גרמה לאזרחים לחסוך כסף, ולאחר זמן מה הם הרשו לעצמם לבזבז כסף זה בצורת בזבוז אנרגיה. למשל, אם בעבר נהגתי לבקר חברים ברכב פעם בחודש, ונסיעה זו עלתה 100 אירו, אך בשל מעבר לרכב חסכוני בדלק כעת אותה נסיעה עולה לי 50 אירו בלבד – ייתכן שאנצל זאת לבקר את חברי פעמיים בחודש. כך, מנוע חסכוני בדלק מאפשר לי להעלות את רמת החיים שלי ללא הוצאות עודפות ותוך ביטול ההתייעלות האנרגטית.

איך ניתן למנוע מקרים כאלה? כנראה שלא מספיק לסמוך על האזרחים שיפתחו מודעות סביבתית ויתמידו בהתייעלות אנרגטית. לכן, כיוון אפשרי אחד הוא להוציא החלטות אנושיות מהמשוואה. כלומר, לעודד הטמעת טכנולוגיות חכמות לשמירה על התייעלות אנרגטית – כמו מערכות שמתאימות את התאורה בבית לתאורה הטבעית הנכנסת מבחוץ, או כאלו שמכבות תאורה ומיזוג כאשר החדר שומם. עם זאת, יתכן ולא יהיה מנוס מצעדי מדיניות נוקשים – קנסות על עליה בבזבוז אנרגטי, או העלאת תעריפי האנרגיה, למשל. העלאה הוגנת של תעריפי האנרגיה צריכה לכלול תמחור פחמן – קרי, תמחור של השפעת פליטת גזי חממה על שינוי האקלים. כך, כל אחד ישלם על הנזקים הצפויים מפליטות אלו. מדינות או אזרחים שיעברו לשימוש במקורות אנרגיה שלא פולטים זגי חממה יזכו לתעריפים נמוכים יותר וללגיטימציה לשימוש ביותר אנרגיה.

חשבון חשמל מאוקטובר 1935
חשבון חשמל מאוקטובר 1935

מה עם הגריטה?

גם אצלנו בישראל היו תכניות התייעלות אנרגטית. עם זאת, אלו נועדו בעיקר כדי למנוע פריצה של כושר ייצור החשמל בארץ (מה שהיה מביא להפסקות חשמל נרחבות בארץ). משרד האנרגיה מימן תכניות להחלפת מכשירים חשמליים בזבזניים ויצא בקמפיין להחלפת נורות להט בנורות ניאון חסכוניות, ומשרד התחבורה תמך בגריטת כלי רכב ישנים ובזבזניים בדלק (ומזהמים). עם זאת, קמפיינים לאומיים אלה נעלמו לחלוטין. הם הוקפאו עם ביצוע קיצוצים בתקציב המדינה, ועם הגדלת רזרבות הייצור של החשמל בישראל לרמה בטוחה – מה שהקטין את הסיכויים להפסקות חשמל נרחבות בארץ.

בכנס שנערך בתחילת יולי הוצגה עמדת המשרד להגנת הסביבה בנוגע לצעדים למען צמצום פליטות גזי החממה, לקראת ועידת האקלים בפריז בדצמבר 2015. ראוי שמקבלי ההחלטות בתחום ייקחו בחשבון מחקרים כאלה, זאת כדי שגם תכנית מינורית לצמצום פליטות גזי חממה כמו זו שהציג המשרד להגנת הסביבה, לא תתבזבז.

ללא מדיניות קבועה בנושא, שבוחנת את המצב כל כמה שנים ושמתקנת עיוותים בצריכת האנרגיה, , כנראה שלא יהיה ניתן לשמור התייעלות אנרגטית לאורך זמן ברוב המדינות.

 

לקריאת המחקר המקורי באתר Science Direct לחצו כאן.




שתפו‬