פינצטה

רחלי ווקס

יש לכם את החולצה הזאת בירוק?

ענקית האופנה הבינלאומית C&A השיקה קו של חולצות טי שלתהליך הייצור שלהן יש השפעה מופחתת על הסביבה ועל לבריאות האדם ושאפשר לעשות בהן שימוש חוזר בתעשייה

26 בנובמבר 2017

הסתכלו רגע על החולצה שאתם לובשים. היא בוודאי עשויה מבד צבעוני, היא נתפרה בחוטים דקים, יש תווית שמחוברת לחלק האחורי שלה, ואולי מעטרים אותה הדפס, כפתורים או רוכסן. אולי היא יפה, אולי היא נוחה, אבל קרוב לוודאי שתהליך הייצור שלה לא היה ידידותי לסביבה. את חייה היא תסיים מן הסתם באשפה, שלכם או של מישהו אחר. תעשיית האופנה ידועה בכך שהיא גורמת לנזקים סביבתיים רבים.

עם זאת, ניצנים ראשוניים אך חשובים של שינוי מתחילים להופיע בתחום. לאחרונה, ענקית האופנה הבינלאומית C&A השיקה קו של חולצות טי שיוצרו לפי עקרונות שיטת "מעריסה לעריסה" (Cradle to cradle), כלומר, לתהליך הייצור שלהן יש השפעה מופחתת על הסביבה ואפשר לעשות בהן שימוש חוזר בתעשייה (או להפוך אותן לדשן).

C&A היא רשת אופנה מהירה הולנדית שבבעלותה כ-2,000 חנויות ב-23 מדינות. היא נוסדה לפני 176 שנה על ידי צמד האחים קלמנס ואוגוסט ברנינקמאייר ונמצאת עד היום בבעלות המשפחה. קו החולצות ה"ירוקות" החדש, שהושק בקיץ האחרון, כולל חולצות טי לנשים ב-16 צבעים. זו אמנם לא הפעם הראשונה שחברת אופנה מייצרת בגד שעומד בסטנדרטים של שיטת "מעריסה לעריסה" (חברת האופנה הגרמנית טריגמה הוציאה לשוק קו של חולצות טי כאלו ב-2006), אך זו הפעם הראשונה שמהלך כזה מתבצע על ידי חברת אופנה מהירה בינלאומית כה גדולה ומשפיעה.

חולצות הטי הסביבתיות של C&A.

עריסה או קבר?

"מעריסה לעריסה" היא תפיסה שמקורה בספר באותו שם שכתבו הכימאי פרופ' ד"ר מיכאל בראונגרט והמעצב ויליאם מק'דונו. תורה זו מתייחסת לשני סוגי חומרים: יסודות הזנה טכניים, כלומר חומרים שניתנים למחזור או לשימוש חוזר ללא איבוד של איכות (כמו מתכות), ויסודות הזנה ביולוגיים, כלומר חומרים שניתן לאכול או להפוך לדשן לאחר השימוש. שימוש נכון בשני הסוגים מאפשר להפוך את תהליך ייצור המוצרים מליניארי ("מעריסה לקבר", ייצור מוצר שבהמשך מושלך לאשפה ומגיע להטמנה או לשריפה), למעגלי – בדומה למערכות האקולוגיות שקיימות בטבע, שבהן כל "פסולת" של מין אחד מזינה מין אחר. בשיטת "מעריסה לעריסה" מושם דגש על שימוש באנרגיות מתחדשות (כגון אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח) ובחומרים בטוחים בריאותית.

הספר "מעריסה לעריסה"

בתרבות הצרכנית שאנו חיים בה, אנשים נוטים לקנות כמויות גדולות של בגדים, שבדרך כלל נזרקים לפח אחרי זמן יחסית מועט. לייצור כמויות כאלה של בגדים יש מחיר סביבתי. גם ייצור של חומרים טבעיים, כמו גידול של כותנה ופשתן, כרוך בשימוש בכמויות רבות מאוד של מים, קרקעות וכן חומרי הדברה. ייצור בגדים בשיטות הנפוצות כולל שימוש בחומרים כימיים שפעולתם מזהמת את האוויר, האדמה ומקורות המים.

חליפה של 120 חלקים

מנהלי חברת C&A בחרו לייצר חולצת טי מכיוון שזהו פריט הלבוש הקל ביותר לייצור: כדי לייצר אותה אפשר להסתפק בחמישה מרכיבים בלבד (לשם השוואה, חליפה לגבר כוללת כ-120 מרכיבים). עם זאת, זה ממש לא אומר שהיה קל לייצר אותה, במיוחד עקב שאיפתם של מנהלי החברה שהמוצר יהיה בר השגה – ומחירו לצרכן ינוע סביב 7 אירו. בד החולצה יוצר מכותנה בלבד. חוט תפירה אורגני יקר יובא במיוחד משוויץ.

אנשי הפיתוח של החברה אמרו שבמשך שמונה חודשים הם חיפשו צבענים (החומרים שמשמשים לצביעת הבדים) במבחר גדול ככל הניתן של גוונים, וכמעט שנה עברה עד שהם הבינו איך להדפיס את הוראות הכביסה על תווית הבגד (היה צורך להשתמש בדיו שתהיה גם ידידותית לסביבה וגם תשרוד לאורך זמן על תוויות הכותנה האורגניות).

על פי היצרנים, תהליך ייצור כה ארוך הוא מאוד יוצא דופן: קו באותו קנה מידה בדרך כלל מוכן למשלוח בתוך שלושה שבועות. בסופו של יום, עלות הייצור של החולצה האורגנית הייתה גדולה פי 10-5 מעלות של חולצה "רגילה".

C&A ייצרה 400 אלף חולצות כאלה, ששווקו עד כה באירופה, והקיץ יתחילו להימכר גם בברזיל ובמקסיקו. החולצות פורסמו בחנויות ובאינטרנט לצד הסבר על אופן הייצור שלהן והמשמעויות שלו. על פי נציגי החברה, נתוני המכירות של החולצות טובים – והם אף עולים על ציפיותיהם.

בשנתיים הקרובות, מתכננים מנהלי C&A לייצר פריטים נוספים בשיטת "מעריסה לעריסה" – והפעם פריטים מורכבים יותר לייצור, שישלבו אלמנטים קישוטיים כגון פסים. בכירים בחברה מביעים תקווה שעל אף האתגרים, בתוך עשור, חצי ממוצריהם החדשים יהיו בשיטת "מעריסה לעריסה", ומעודדים חברות אחרות להצטרף למאמץ הסביבתי והבריאותי.

מה האנליזה של הצבענים?

על אף חשיבותו של הצעד שביצעה חברת C&A, עדיין מדובר בטיפה בים, ושיטות העבודה הנפוצות של חברות האופנה רחוקות מלהתאים לגישת "מעריסה לעריסה". "אם החברות מרוויחות הרבה כסף באופן שבו הם מייצרים בגדים היום, למה להם לשנות את זה?", אומר יאיר אנגל, מייסד ומנכ"ל "קיימא – מרכז לתכנון ועיצוב מקיים בישראל". "האם אנשים הולכים לקסטרו או לפוקס ושואלים אם יש להם אנליזה של כל הצבענים של הבדים שלהם? כנראה שלא". לטענתו, כשלציבור לא מספיק אכפת – לחברות אין סיבה לשנות את אופן העבודה שלהם.

עם זאת, לא כל הצרכנים אדישים, והמצב כן מתחיל להשתנות, גם אם בקצב אטי. "זה נכנס יותר ויותר למודעות שאנחנו משתמשים בחומרים בעייתיים", אומר אנגל. "בעקבות זה, יש על החברות ביקורת רבה מאוד מצד צרכנים ורגולטורים, שחלק ממנה הופך כבר לקנסות". לדבריו, בסופו של דבר הרגולטור אוסר על שימוש בחומרים מסוימים – מה שיוצר מצב בעייתי עבור החברות. "את זה הן צריכות לפתור, אז הן מחפשות נישות, ורוצות להראות שהן יותר טובות מהאחרים. זה לא עניין אלטרואיסטי – חברות מייצרות בגדים כדי למכור אותם ולעשות כסף, ולכן הדבר החדש והמעניין ביוזמה של A&C זה שחברה כל כך גדולה של אופנה מהירה נכנסת לתוך הסיפור הזה".

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

חפשו מומחים נוספים בתחום