שתפו‬        

ליהי ברק

יש משהו באוויר

מה הייתם עושים אילו ידעתם שזיהום האוויר בשכונה שלכם גבוה מאשר בשכונות אחרות בעיר? מחקר חדש שנערך בימים אלה בטכניון יחד עם תושבים בחיפה מנסה לקבל תשובות ולתת פתרונות מעשיים
15 ביוני 2016



אתם גרים בחיפה ואתמול בערב תכננתם לצאת לריצה. לבשתם בגדי ספורט, נעלתם נעליים וניגשתם למחשב כדי לבדוק מה כתוב באתר של מחקר חשים את האוויר – האם האוויר בשכונה מזוהם או שאפשר לצאת מהבית? ומה המצב ליד הים, אולי כדאי בכלל לרוץ שם?

הנתון על מידת זיהום האוויר הוא חלק ממחקר הנערך בשכונת נווה שאנן בחיפה בהובלתם של ד"ר ברק פישביין, פרופ' דוד ברודאי, פרופ' חבר איילת ברעם- צברי והדוקטורנטית יעלה גולומביק. כדי לאסוף את המידע הוצבו חיישנים זעירים בנקודות נבחרות ברחבי השכונה כמו בתי ספר, עמודי חשמל ותאורה ובתים פרטיים. היום אתם יכולים לשלוף את הנתונים בקלות מתוך מפה המופיעה באתר, ולדעת בזמן אמת עד כמה האוויר מזוהם במסלול המתוכנן שלכם.

החיישנים הזעירים של מיזם "חשים את האוויר" פוזרו בשכונות העיר, והן אוספות נתונים על זיהום האוויר פעמיים בדקה. בתמונה: החיישן מוצמד לעמוד תאורה. צילום: חשים את האוויר
החיישנים הזעירים של מיזם "חשים את האוויר" פוזרו בשכונות העיר, והן אוספות נתונים על זיהום האוויר פעמיים בדקה. בתמונה: החיישן מוצמד לעמוד תאורה. צילום: חשים את האוויר

 

החיישנים מודדים את זיהום האוויר באמצעות דגימת כמה מאפיינים, בהם גזים המוגדרים בעולם כסמנים לזיהום אוויר תחבורתי (למשל NO, גז חד תחמוצת החנקן הנפלט מכלי רכב ועלול לסכן את מערכת הנשימה ולפגוע באספקת החמצן לגוף), כמות החלקיקים הזעירים הנישאים באוויר ואינם נראים לעין אך מהווים סיכון למערכת הנשימה, טמפרטורה ולחות. המדידות נעשות פעמיים בדקה וכל הנתונים משודרים למאגר מרכזי. בסך הכול מוצבים ברחבי חיפה כחמישים חיישנים, מה שהופך את המיזם לרשת החיישנים הזעירים הגדולה בעולם.

במקביל להצבת החיישנים, נכתבו שאלונים ייעודיים שהתושבים ממלאים באתר האינטרנט או בעזרת אפליקציות סלולריות ייעודיות. השאלונים בוחנים את תפיסת הציבור בנוגע לאיכות האוויר בעירם ומאפשרים לבצע השוואה בין הידע הקיים ובין הנתונים בפועל. עוד בודקים השאלונים כיצד מגיבים התושבים למדידות המתקבלות מהחיישנים: למשל, אם הם משנים את מסלול ההליכה המתוכנן בהתאם לרמות זיהום האוויר.

לכל מטבע שני צדדים

החוקרים החלו בעבודתם לפני שלוש שנים והם צפויים לסיים בתוך שנה. אפשר כבר לומר שהנתונים שנאספו בינתיים מציגים תמונה ראשונית מעניינת מאוד, והם יוצגו בכנס "בריאות וסביבה: התפתחויות וחידושים" שיתקיים בתל אביב ב-11 באפריל.

מטרת פיזור החיישנים בבתי תושבים היא לעזור להם להפוך מעורבים יותר בענייני סביבת המגורים שלהם. צילום: חשים את האוויר
מטרת פיזור החיישנים בבתי תושבים היא לעזור להם להפוך מעורבים יותר בענייני סביבת המגורים שלהם. צילום: חשים את האוויר

אחד הממצאים הבולטים שעלו הוא הפרכה של ההנחה הבסיסית שלפיה מדידה של תחנות הניטור הנייחות הסטנדרטיות של המשרד להגנת הסביבה, המודדות את הזיהום במקום יחיד וקבוע בשכונה, מספיקה בשביל להעיד על רמות זיהום האוויר בשכונה כולה. בעוד שבערים הגדולות יש כעשר תחנות ניטור סטנדרטיות בממוצע (תחנות כאלה ממוקמות, למשל, בשיכון ל' בתל אביב, ובשכונות נווה שאנן ואחוזה בחיפה), במסגרת המיזם מוצבים בכל רגע נתון בין 40 ל-50 חיישנים ניידים זעירים.

"תחנת ניטור סטנדרטית, שעלותה כחצי מיליון שקלים, מספקת נתונים ברמה השכונתית בלבד. הגלאי הקטן שבו אנחנו משתמשים עולה כ-10,000 שקלים, והוא מאפשר לאסוף בקלות מידע מקומי הנוגע להבדלים במידת זיהום האוויר בין רחובות שונים באותה שכונה", אומר ד"ר ברק פישביין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.

"הגלאים הקטנים מעידים לראשונה שאכן קיימת שונות גדולה בתוך השכונה, ולא תמיד הרחובות הצדדיים שבהם יש פחות עומס תחבורתי הם עדיפים. זה קורה מפני שיש גורמים משפיעים נוספים כמו כיוון הרוח, שיכולה לשאת את פליטות התחבורה למקומות רחוקים יותר".

המיזם הוא אבן דרך בעולם בשימוש בחיישנים זעירים, תחום שנמצא עדיין בחיתוליו. אמנם החיישנים הללו הם נדבך משלים לתחנות הניטור הסטנדרטיות, אך עבור האזרחים – שכעת יכולים לקום בבוקר, לראות את מידת זיהום האוויר ולהשוות אותה לזו של אמש – זה מספיק בהחלט לצורך קבלת החלטות. "כשנותנים לציבור כלים, הוא מנסה לרדת לעומק הדברים", אומר פישביין, "יחד עם זאת, הופתענו לראות שהמודעות הציבורית עלתה אך זה לא הוביל לשינוי ההתנהגותי. התושבים ממשיכים לנהוג כמו שנוח להם וכפי שהם רגילים".

להזיז ערים

מעבר למטרה המחקרית של המיזם, שהיא ללמוד על איכות האוויר במקומות שונים בחיפה, יש גם פן חברתי-אזרחי חשוב: התושבים יהיו מעורבים ומודעים למצב. לדוגמה, החוקרים מצפים לראות שבעתיד הורים לילדים בבתי ספר יסודיים שנמצאים במרחק הליכה מהבית ילוו את הילדים בהליכה ולא יסיעו אותם במכונית.

ד"ר פישביין מסביר שהמחקר יגרום שינוי מחשבתי שכתוצאה ממנו יתקבלו כלים להנעת תושבים לפעולה: "למשל, הם יכולים לכתוב לנציגות העירונית מכתבים שנובעים מתוך מודעות לנושאים הסביבתיים. אלה יהיו טקסטים ללא ההתלהמות, המכילים הצעות קונקרטיות לשיפור", אומר פישביין. דוגמה לשינוי אמיתי ומהיר שאליו יכולים התושבים לכוון היא הזזה של תחנת אוטובוס הצמודה לגן ילדים, כך שתנועת האוטובוסים המסיבית בבוקר לא תזיק לילדים.

המחקר הישראלי הוא חלק ממיזם בינלאומי גדול יותר בשם CITI-SENSE, שמטרת העל שלו היא להנגיש לציבור מידע בנוגע לאיכות האוויר בעירם. במקביל למדידות בחיפה, נערכות כאלה גם בשמונה ערים באירופה: לובליאנה, אוסלו, וינה, אדינבורו, ברצלונה, אוסטרבה ובלגרד.

עד כה נראה שהשינויים ההתנהגותיים מתגלים כקשים ליישום בכל אחת מהערים המשתתפות המיזם, וההבדל בין התרבויות קטן. האתגר האמיתי הוא להטמיע אצל התושבים את הידיעה שהם יכולים להיות יזמים אמיתיים ולקחת אחריות על איכות האוויר שהם נושמים, וזה עדיין לפנינו.

התוצאות המלאות הוצגו בכנס "בריאות וסביבה: התפתחויות וחידושים".

מיזם CITI-SENSE האירופאי: כך זה נראה




שתפו‬        

בסיפור זה מופיעים המומחים הבאים: