שתפו‬        

אסף בן נריה

כיבוי מסכים

זיהום האור הוא מטרד סביבתי עם השפעות בריאותיות מדאיגות. לא מדובר רק בנורות רחוב מסנוורות - זיהום האור אורב גם ממרקע הטלוויזיה ומצג הטלפון הנייד\r\n\r\n
16 בנובמבר 2016



סקר שנערך בקרב האוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית מצא שרוב הנשאלים צופים במסכים זמן קצר לפני השינה. לקבוצות גיל שונות יש הרגלי צפייה שונים: במסך הטלוויזיה צופים בעיקר בני ה-30 פלוס (דור ה-X ודור הבייבי בום שקדם לו), בעוד שהמחשב הנייד הוא נחלתם של בני העשרה ודור ה-Y (צעירים בשנות ה-20 לחייהם), וכך גם השימוש בטאבלט, בטלפון החכם ובמשחקי הווידיאו לסוגיהם (יש לציין שפוקימון גו טרם כבש את הרחובות בעת ביצוע המחקר).\r\n\r\nשלא במפתיע, המחקר גם מצא שבני העשרה הם גם הישנוניים ביותר, לאחר שהיו עסוקים בטלפון הנייד לפני השינה. אחוז לא מבוטל מבני הנוער גם דיווחו שהתעוררו במהלך מספר לילות בכל שבוע לאחר שקיבלו שיחת טלפון מחבר או מסרון מחבר לכיתה.\r\n\r\nמחקרים נוספים מרחבי העולם הראו תוצאות דומות ואף חמורות יותר. מחקר שנערך בנורבגיה ושבחן 10,000 בני 16 עד 19 מצא שכמעט כולם השתמשו במחשב או בנייד בשעה לפי ששכבו לישון. המחקר עוד מצא שככל שבני הנוער בהו במסכים זמן רב יותר, כך התארך הזמן שלקח להם להירדם – עובדה שקיצרה את משך שנת הלילה שלהם. בפינלנד נראה שהמצב עוד יותר גרוע: נתוני ארגון הבריאות העולמי מצביעים על כך ש-20 אחוז מהנערות ו-10 אחוזים מהנערים סובלים שם כיום ממה שמכונה "עייפות כרונית". ההערכות הן שהעלייה בצריכת משקאות האנרגיה ושימוש תכוף בטלפונים הניידים הם שהביאו לעלייה של פי שניים בבעיות שינה בקרב הנוער במדינה.\r\n\r\n \r\n\r\n

תצלום: Jay Wennington
מחקר מצא שאצל בני נוער שנחשפו למסכים בקרבה לשעת השינה שלהם נמצאו רמות נמוכות של מלטונין, הורמון בעל תפקיד מרכזי בוויסות השינה. תצלום: Jay Wennington
\r\n\r\n \r\n\r\nמחקר נוסף שנערך בארה"ב מצא שאצל בני נוער שנחשפו למסכים בקרבה לשעת השינה שלהם נמצאו רמות נמוכות של מלטונין, הורמון בעל תפקיד מרכזי בוויסות השינה. בלילה הראשון צוידו המשתתפים במשקפיים עם עדשות כתומות, שמסננות את קרני האור הקצרות שנפלטות ממסכי הלד וגופי התאורה המלאכותיים (קרניים ששייכות לספקטרום הנקרא "אור כחול"). המשתתפים התבקשו לתת דגימות רוק (לבדיקת רמות המלטונין) בכל שעה עד שנשכבו לישון. בלילה השני חזרו המשתתפים על התהליך רק שהפעם הם עשו זאת בלי המשקפיים שמסננים את "האור הכחול". החוקרים גילו שבלילה השני רמות המלטונין היו נמוכות ב-23 אחוז בקרב הנבדקים לעומת הרמות שנמדדו אצלם בלילה הראשון. עוד גילו החוקרים כי ככל שזמן החשיפה למסכים עלה (משעה לשעתיים) כך התחזקה ההשפעה על דיכוי ייצור המלטונין- עד כדי 38 אחוז.\r\n\r\nמעבר להשלכות המדאיגות של עייפות כרונית וישנוניות, בשנים האחרונות הולך ומתחזק הקשר בין חשיפה לאור בשעות הלילה לבין מגוון של מחלות. הדבר מתבטא באופן החמור ביותר בקרב עובדי משמרות לילה, שנמצאו מועדים יותר לחלות במחלות לב, סוכרת, עודף משקל וסוגים מסוימים של סרטן. עבודה במשמרות גם סווגה על ידי ארגון הבריאות העולמי כגורם שהוא "מסרטן סביר בבני אדם".\r\n

אור לבן כחול

\r\nהאור הכחול אומנם מאפיין מסכי לד ונורות חסכוניות, אך הוא נמצא קיים באופן טבעי כחלק מהאור שמקורו בקרני השמש שמאירות את עולמנו. קרני האור הכחול הן הקצרות מתוך הספקטרום הנראה, (אורכן נע סביב 475 ננו-מטר), ולכן הן גם האנרגטיות ביותר. השמש של שעות הצהריים גדושה באותן קרניים ויש להן תפקיד חיוני בוויסות השעון הביולוגי של בני האדם ושל מגוון היצורים החיים על פני כדור הארץ. האור נקלט דרך העיניים וגורם לבלוטת האצטרובל, אותו חלק במוח שלנו שאחראי בין השאר על השעון הביולוגי שלנו, לדכא את הפרשת המלטונין. כאשר השמש שוקעת ומחשיך בחוץ גובר ייצור המלטונין ואתו ההאטה בקצב פעילות מערכות הגוף – מה שגורם לתחושת העייפות שחיונית לשינה.\r\n\r\nבימינו האלקטרוניים עד מאוד, נראה שאיננו זקוקים עוד לאור השמש כדי לווסת את פעילות הגוף. תאורה מלאכותית לבנה ובוהקת שבוקעת מכל מסך מחשב ומציפה כל צומת רחוב בשעות היום והלילה כמעט וגורמת לנו לשכוח את שעת היום האמתית ומאפשרת לנו להישאר בשיא הערנות גם כאשר השמש נמצאת בצדו השני של כדור הארץ. אך למחזור השינה שהתפתח במשך מאות מיליוני שנה אצל אבותינו הקדומים, תפקיד חיוני בחיינו, וגם אם ננסה להתעלם מקיומו נדמה שהוא ימשיך לשלוט בחיינו עוד שנים רבות.\r\n\r\n

לקרני האור הכחול, החזקות מבין הספקטרום הנראה, השפעות שליליות על הפרשת הורמון השינה- מלטונין. תצלום: David McEachan
לקרני האור הכחול, החזקות מבין הספקטרום הנראה, השפעות שליליות על הפרשת הורמון השינה- מלטונין. תצלום: David McEachan
\r\n\r\nמחקר שנערך באוניברסיטת היידלברג שבגרמניה שופך אור חדש על הדרך שבה האור שיחק תפקיד בחיי מי שהחוקרים מגדירים כאבותינו הימיים הקדומים, ומלמד שתפקיד המלטונין כמווסת שינה התפתח עוד לפני 700 מיליון שנה. המחקר בחן קרוב משפחה רחוק של בני האדם מסוג תולעת ימית העונה לשם Platynereis dumerilii. התולעת הקדומה מבלה את שעות החשיכה בקרבה לפני המים,  אז היא ניזונה מאצות וחומרי מזון נוספים. כאשר האור עולה, היא שוקעת לעומק הים שמספק לה הגנה מפני טורפים למיניהם וכן מסתור מפני קרני השמש האולטרה סגולות (UV's). החוקרים גילו בתולעים תאים מקבילים לאלה שקיימים אצל האדם, שבהתאם לרמת חשיפתם לאור יום הם מייצרים חלבונים שתפקידם לווסת את ייצור המלטונין.\r\n\r\nאצל התולעים למנגנון ייצור המלטונין תפקיד מכריע בתנועה מעלה ומטה שמתרחשת בכל יום. האופן שבו זזות התולעים הוא על ידי רקיעת שערות מזעריות הלוך ושוב שמאפשרת להם לנוע אל פני הים בשעות היום. כאשר השמש שוקעת, נצמד המלטונין לנוירונים ששולטים על קצב תנועת השערות ולמעשה מדכא את תנועתן. ללא התנועה הקצובה של השערות, התולעת שוקעת לאטה, כך שעם עלות האור והפסקת ייצור המלטונין היא נמצאת מוגנת בעומק הים. אם באמצע היום יעבירו את תולעי הים לסביבה חשוכה – הן יתחילו לצוף לפני המים.\r\n\r\nאז מה הקשר בין התולעים בקרקעית הים לבעיות השינה של בני האדם? מסכי הטלפונים החכמים, הטאבלטים, ומרקעי הטלוויזיה פולטים אור כחול בוהק וחזק. אך לא רק הם אחראים לשטף האור הכחול. גופי תאורה חסכוניים הולכים והופכים נפוצים יותר בבתים, במשרדים, ברחובות ובכבישים הראשיים. הם מאפשרים להאיר שטחים נרחבים בעלות נמוכה יחסית. הנורות החדשות גורמות לעלייה דרמטית באור המפוזר, שגורם לאותה הילה לבנה שמופיעה סביב ישובים וערים. לזיהום אור הזה יש השלכות נרחבות על בעלי חיים שתלויים בחושך כדי לאפשר את קיום מנגנוני הרבייה, הניווט והציד שלהם. נתון זה גורם לתופעה מוזרה שבה ארגוני סביבה מתנגדים לכאורה לתאורה חסכונית וידידותית לסביבה (מבחינת חתימת הפחמן שלה).\r\n

ישראלים ישנים פחות

\r\n

תצלום: Gabriel Santiago
מסכי הטלפונים החכמים, הטאבלטים, ומרקעי הטלוויזיה פולטים אור כחול בוהק וחזק. תצלום: Gabriel Santiago
\r\n\r\n"בני נוער הם לא עובדי משמרות, הם אמורים לישון בלילה", אומרת פרופ' תמר שוחט מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה. מחקרים עדכניים מראים שכמעט 100 אחוז מבני הנוער מתעסקים בנייד בין השעות שמונה בערב לעשר בלילה, ו-70 אחוז מהם יוסיפו לעשות כן גם עמוק אל תוך הלילה. "הטכנולוגיה לא הולכת לשום מקום וצריך לחנך להפחית את השימוש במדיה, במיוחד בשעות הערב שהן בעייתיות יותר מבחינת ההשפעה על השינה", מסבירה שוחט. "מחקרים שמשווים את הרגלי השינה בין ישראל לאירופה וארה"ב מראים שהילדים בישראל ישנים פחות וגם הולכים לישון הכי מאוחר. אולי ניתן להתנחם בעובדה שבמדינות מזרח אסיה בני הנוער ישנים עוד פחות", היא מוסיפה.\r\n\r\nעם זאת, שוחט מסתייגת מקביעות נחרצות לפיהן בני הנוער בימינו ישנים הרבה פחות מבעבר. "בכל דור ודור רופאי ילדים טוענים שהילדים לא ישנים מספיק, ובדרך כלל הם מצביעים על כך שהטכנולוגיה (החדשה) היא שפוגעת להם בשינה".\r\n\r\nיש הבדלים בינאישיים רבים בגורמים המשפיעים על בעיות שינה. כך, למשל, לחשיפה לאור מלאכותי בלילה אין השפעה אחידה על כולנו, ויש עדויות מחקריות לכך שחשיפה זו משפיעה בעיקר על טיפוסי לילה, ופחות על טיפוסי בוקר. "מי שלא סובל מהפרעות שינה או מחסך (חוסר) שינה – שימשיך עם המנהגים שלו כמו שהם", אומרת שוחט. "אנשים מסוימים יכולים לשתות גם כוס קפה שחור חזק לפני השינה מבלי לפגוע בשינה שלהם". הבעיה היא לא עם אנשים כאלה לרוב, אך עבור מי שסובל מהפרעות שינה, ההשלכות של חשיפה מוגברת למדיה בשעות הערב והלילה עלולה להיות קשות יותר.\r\n\r\nמי שמחפש למזער את החשיפה באמצעים אחרים יכול לרכוש משקפיים כתומים שמסננים את הקרניים הבעייתיות יותר מבחינת השינה. ניתן גם להשתמש באפליקציה למחשב הביתי שמתאימה את העוצמה והצבעים של המסך לשעה ביום (יש גם אפליקציות מתאימות לסמארטפון ולטאבלטים), או לרכוש נורות שלא מפיצות אור כחול. מובן שמעבר לפתרונות הטכנולוגיים קיימת האפשרות הפשוטה של צמצום החשיפה למדיה אלקטרונית. אפשר להתחיל כבר עכשיו, פשוט כבו את המכשיר שבו אתם קוראים את הכתבה הזאת.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-גיקטיים

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית