שתפו‬        

ד"ר מירי צלוק

כשל משפחתי

מחקר חדש מגלה שאם ההורים נחשפים לבנזן, תרכובת מסוכנת שנפלטת מכלי רכב וממפעלי תעשייה, עולה הסיכוי של ילדיהם לחלות בסרטן הדם
19 בינואר 2015



 

פליטת בנזן אינה מנוטרת באופן קבוע על ידי המשרד להגנת הסביבה. מפעלי תעשייה מעבירים את הדיווחים בעצמם למשרד. צילום: Ron Shoshani, Flickr
פליטת בנזן אינה מנוטרת באופן קבוע על ידי המשרד להגנת הסביבה. מפעלי תעשייה מעבירים את הדיווחים בעצמם למשרד. צילום: Ron Shoshani, Flickr

הנה שתי עובדות: סרטן הוא אחד מגורמי התמותה העיקריים בילדים, ומתוך מחלות הסרטן הממאירות בילדים שליש הן לוקמיה. והנה עוד עובדה: מיליוני אנשים בעולם נחשפים לבנזן בכל שנה. בנזן הוא חומר מסרטן שגורם לוקמיה במבוגרים, אך הקשר ללוקמיה בילדים לא היה לגמרי ברור עד עכשיו.

במחקר חדש נסקרו 85 מאמרים שהתייחסו לכמה תקופות בהתפתחות העובר: שנתיים ויותר לפני הלידה, עד שנה לפני הלידה, היריון ותקופת הינקות. המחקר, שנערך בקליפורניה ופורסם בחודש שעבר, סקר מחקרים שבדקו חשיפה של ההורים לבנזן בשלושה אופנים: במקום העבודה ובבית, זיהום מתחבורה וזיהום בתחנות דלק.

התוצאה הסופית הייתה שחשיפת ההורים לבנזן בזמן היריון, ואפילו שנים לפניו, מעלה בצורה משמעותית את הסיכוי ללוקמיה בילדים.

סכנה לא מנוטרת

לוקמיה היא סרטן דם, מחלה שגורמת להיווצרות מוגברת של כדוריות דם במוח העצם. התאים המעוותים דוחקים את תאי הדם הלבנים, את תאי הדם האדומים ואת טסיות הדם.

יש שני סוגים של המחלה: לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) התוקפת את התאים המייצרים כדוריות דם לבנות; נוצר מחסור בכדוריות דם תקינות והתוצאה היא חולשה קשה וזיהומים. סוג זה נפוצה יותר בקרב מבוגרים ויחסית נדיר בילדים, אך קטלני עבורם הרבה יותר. הסוג האחר הוא לוקמיה לימפוציטית (או לימפובלסטית) חריפה (ALL) הנפוצה בעיקר אצל ילדים, ובה נפגע ייצור הלימפוציטים – תאי דם לבנים מסוג תאי B ותאי T, האחראים על מערכת החיסון הנלמדת. יותר מ-80% מהילדים מצליחים להחלים מסוג לוקמיה זה.

הגורמים למחלה לא ברורים לחלוטין, אך קרינה מייננת, שדות אלקטרומגנטיים והורים המעשנים ושותים אלכוהול מגבירים את הסיכון למחלה. גם גנטיקה וחשיפה מוגברת לזיהומים ויראליים משפיעים על סיכויי הילדים לחלות.

מפת הבנזן: מוקדי פליטת החומר לאוויר בישראל. מקור:
מפת הבנזן: מוקדי פליטת החומר לאוויר בישראל. מקור:

בנזן הוא תרכובת אורגנית (חומר המורכב מפחמן ומימן) ארומטית (כלומר בעלת ריח חזק לעתים) וחסרת צבע. זוהי תערובת דליקה ורעילה שמקורה לרוב בזיקוק נפט, והיא משמשת חומר גלם לייצור כימיקלים, פלסטיק וגומי, חומרי דבק וצבע ועוד. מכיוון שבנזן נמצא בדלק, הרי שמכוניות, בתי זיקוק ותחנות כוח פולטים כמויות גדולות שלו לאוויר. הנזקים שהוא גורם חמורים מאוד – בנזן הוא חומר מסרטן וגם אחראי לנזקים גנטיים, לאנמיה ולפגיעה בייצור דם, לפגיעה בבלוטת התריס ולדיכוי מערכת החיסון.

למרות הסכנות הבריאותיות שלו, הבנזן לא מנוטר בסביבה בשגרה והמשרד להגנת הסביבה ביצע רק דיגומים בודדים שלו. באלה התברר שבאזור מפרץ חיפה נמצאו עשרות חריגות וכך גם באזור רמת חובב. רוב הדיווחים על זיהום בנזן מועברים ישירות על ידי התעשייה בדיווח נתוני מרשם פליטות לסביבה (מפלס).

פעילות תעשייתית, ובייחוד זו של מפעלים ליצירת אבן פחם ובתי זיקוק לנפט, פולטת כמות ניכרת של בנזן לאוויר. לפי נתוני מפלס, תחנות הכוח של חברת חשמל, בתי הזיקוק ומפעל כרמל אולפינים בע"מ בחיפה הם המזהמים הגדולים ביותר בבנזן במדינה.

מכוניות תופת

כל זה היה החלק הפחות מטריד. הבעיה הגדולה באמת היא התחבורה, שאחראית לפליטות בנזן לאוויר פי עשרות מונים מהכמות שלה אחראית התעשייה. לפי מסמך של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2015, 196 טונות בנזן נפלטו לאוויר השנה מתחבורה לעומת 10 טונות בלבד מתעשייה.

פליטות בנזן לאוויר מתחבורה גבוהות ביותר בתל אביב-יפו ועומדות על 14 טונות בשנה, וחיפה היא העיר הכי מזוהמת בבנזן, עם 22 טונות שנפלטו בשנה. פליטות גזים מכלי רכב ומתדלוק מכוניות גורמות לחשיפה גבוהה לחומר המסוכן. מידת החשיפה לריכוזי בנזן תלויה בכמה זמן מבלים הנהגים בכבישים ובתנאי עומס התנועה.

חשיפה לבנזן של הורים העובדים בתחנות דלק מעלה את סיכוי ילדיהם לחלות. צילום: Boegh, Flickr
חשיפה לבנזן של הורים העובדים בתחנות דלק מעלה את סיכוי ילדיהם לחלות. צילום: Boegh, Flickr

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים אם יש קשר בין עומסי תנועה ומגורים בקרבת כבישים או תחנות דלק ובין סיכויי הילדים לחלות בלוקמיה. ואמנם, נצא שחשיפת ההורים לזיהום אוויר מתחבורה או אפילו מפקקי תנועה מגדילה את סיכוי הילדים לחלות פי 1.5.

מקום העבודה של ההורים  משפיע גם הוא על סיכויי הילדים לחלות: אם אחד משני ההורים עבד עם חומרים המכילים בנזן, וגם אם רק עשה בהם שימוש ביתי – עולים סיכויי הילדים לחלות בלוקמיה פי שניים ויותר. בישראל יש ב-25 אלף מוסכניקים ואלפי עובדים ב-1,156 תחנות דלק. יחד עם עובדי בתי הזיקוק ותחנות הכוח של חברת החשמל, הם מסכנים את עתיד ילדיהם.

אחד המחקרים שמוזכרים בניתוח הוא מחקר ישראלי שהראה שאם אחד ההורים עבד עם בנזן, עולה הסיכוי שהילדים יחלו בלוקמיה לימפובלסטית (ALL). העובדה המדאיגה היא שחשיפת שני ההורים, אמהות או אבות, לבנזן ולדומיו, אפילו עוד לפני ההיריון, מעלה משמעותית את סיכויי הילדים לחלות בסרטן הדם. מובן שחשיפת האם בהיריון מגדילה את הסיכויים עוד יותר.

סיכונים בטווח קרוב

אז הכי טוב בבית, כן? ובכן, ממש לא. אותו המחקר מראה ששימוש ביתי בבנזן או בחומרים דומים בהרכבם, מעלה גם הוא את הסיכוי ללוקמיה בילדים. ואכן, בשנים האחרונות המודעת להשפעה המזיקה של חומרי ניקיון ושל צבע הולכת וגדלה.

בנזן נמצא בלא מעט חומרים שאנחנו משתמשים בהם לעתים קרובות, לדוגמה בחומרי ניקוי וחומרי הדברה, בדבקים, בחומרי צבע ובציפויים  לרהיטים (כמו לקה). צבעי מאכל – בעיקר צבעים מקבוצת E, למרות שהם מאושרים לשימוש בישראל – מכילים אותו והם גם מסרטנים. החומר המזיק הזה גם נפלט מעשן סיגריות ומעשנים נחשפים לכמויות גבוהות פי 10 של בנזן מלא מעשנים. מובן שעשן סיגריות מכיל חומרים מסרטנים רבים נוספים, לכן עישון לא נכלל במחקר הנוכחי.

אם כן, החוקרים אומרים שחשיפת הורים לבנזן במקום העבודה, בבית או ברחוב (תחבורה) מעלה את הסיכוי לתחלואת ילדים בלוקמיה. מכיוון שילדים רגישים יותר לרעלים, הם יחלו אחרי חשיפה לכמות קטנה יותר של מזהמים. הסכנה הגדולה ביותר היא חשיפה בשלב העוברי – בנזן עובר את השלייה והוא יכול לגרום מוטציות בכרומוזומים של העובר.

זהירות בבית ובחוץ

אנשי ארגון אדם טבע ודין פרסמו דו"ח שבו הם ממליצים על טיפול ממוקד בבנזן, על קביעת תכנית ניטור רחבה של בנזן באוויר ועל החמרת הדרישות להקטנת פליטות בנזן גם ממפעלים וגם בתקנות חוק אוויר נקי. בנוסף לצעד הזה, צריך לשפר את הטכנולוגיות שיעזרו להפחית את הפליטה מהמקורות הגדולים, בעיקר כלי רכב. הפתרון הטוב ביותר הוא פיתוח תחבורה ציבורית יעילה ונקייה.

המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות פרסמו המלצות לא לאחסן בבית תרכובות אורגניות נדיפות כמו צבעים או דבקים, ואם משתמשים בהם חובה לאוורר את הבית היטב. הימנעות מעישון היא הכרחית, בייחוד אחרי שהוכח שהוא משפיע על הילדים גם אם הם לא נחשפים אליו ישירות.

עוד המלצה היא להפחית את השהות בקרבת גזי פליטה של מכוניות ובאזורים של גודש תנועה ולסגור את חלונות הרכב בזמן התדלוק. אם מבצעים פעילות גופנית בצדי כבישים מרכזיים יש לעשות זאת בשעות שאין עומס תנועה, ובעת הליכה עדיף לעשות את זה בשבילים וברחובות שבהם יש פחות מכוניות.

בעקבות הכתבה ב"זווית", הסיפור פורסם בישראל היום

הפתרון המתבקש הוא תחבורה ציבורית יעילה וזמינה, שתפחית את פליטת הבנזן ממנועי מכוניות. צילום: Eyal Teutsch, Flickr
הפתרון המתבקש הוא תחבורה ציבורית יעילה וזמינה, שתפחית את פליטת הבנזן ממנועי מכוניות. צילום: Eyal Teutsch, Flickr



שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית