פינצטה

עלינה פישמן

לא קל להיות ירוק

האם כל מה שצריך לעשות כדי לאמץ התנהגות סביבתית יותר זה פשוט להוריד אפליקציה חדשה?

17 באוקטובר 2017

לפני כמה שבועות הורדתי לסמארטפון שלי אפליקציה בשם JouleBug, שלפי כל התיאורים וההבטחות היתה אמורה לעזור לי להפוך לסביבתית יותר. זה התחיל עם סרטון חביב ביותר, שהסביר איך האפליקציה תעזור לי להפוך את העולם למקום טוב יותר, לאט-לאט, אבל בטוח. הרעיון של JouleBug הוא להציע למשתמש מגוון של התנהגויות מקיימות – כיבוי אורות ביציאה מהחדר, נסיעה משותפת ברכב, הקמת גינת ירק עירונית, ועוד – שביצוע מוצלח שלהן יזכה את המשתמש בצבירת נקודות. את ההישגים האלה ניתן לשתף, כמובן, ברשתות החברתיות ולזכות בהערצתם הנצחית של חברים ועוקבים.

בתור מי שמגדירה את עצמה כטיפוס סביבתי, התלהבתי, אבל חלפו להם שבועיים והפעולה היחידה שעשיתי עד עכשיו ושזיכתה אותי בנקודות היתה לצפות בסרטון (3 נקודות ירוקות). חוץ מזה? אפס עגול בטבלה הירוקה.

מה בעצם גרם לכישלון שלי? הרי היה לי רצון, ידע ואפילו כלי טוב לדרבון, ובכל זאת לא עשיתי מספיק.

 

החיים על פי JouleBug:

לשנות את הפעולה הקבועה

כמו שקרמיט הצפרדע היטיב לנסח: "לא קל להיות ירוק". כך, למשל, צריך לזכור למיין את האשפה, או לזכור להביא שקית רב פעמית מהבית כשיוצאים לקניות. זה גם כרוך בלא מעט אי נוחות, כמו לסחוב בתיק כלים רב פעמים במקום כלים חד-פעמיים, ואחרי הארוחה צריך לשטוף אותם במקום לזרוק פשוט לפח, ואז כמובן לסחוב אותם חזרה הביתה, מה שגורם לרובנו לא פעם לוותר מראש. יש גם ימים כאלה שלא מתחשק לקום מוקדם ולחכות בתחנת האוטובוס, אלא לקום ברגע האחרון ואז להיכנס לרכב, להדליק מזגן ולחנות ישר מול העבודה. ככה בלי להתאמץ יותר מדי. ולפעמים אני מתפתה לקנות בגד חדש בקניון כשבארון שלי יש ערימות של בגדים שאני לא לובשת, וסביר להניח שגם הרכישה החדשה תצטרף אליהם.

נכון שיש אנשים שהמטרה לחיות בעולם נקי יותר ובריא יותר מעניקה להם את המוטיבציה לנהוג באופן מקיים וסביבתי, אבל בואו נודה – יש מעט מאוד טיפוסים כאלה בעולם. לרובנו, גם כאלה שהיו רוצים להיות יותר סביבתיים, המוטיבציה פשוט לא מספיקה וקשה לנו להתנהל תמיד באופן מקיים.

"לרוב, הנטייה לפעול באופן 'ירוק' היא רגשית ותלוית זהות. גם אצל אנשים בעלי מודעות ואידיאולוגיה ירוקה, אנחנו רואים נטייה לבחור בפרקטיקות מקיימות מסוימות, ולוותר על אחרות", מסבירה פרופ' רקפת סלע-שפי, חוקרת תרבות, מנהלת המעבדה לזהות ופעילות סביבתית באוניברסיטת תל אביב, "אחת הדוגמאות הטובות לכך הוא נושא המיחזור – לא פעם אנשים מוכנים להשקיע בכך זמן ומחשבה, לארגן את הבית שלהם בצורה שתאפשר להם להפריד אשפה ולמחזר אותה, ואפילו להתאמץ ולנסוע במכונית לנקודות הפרדה מרוחקות, אם צריך. עצם הפעולה חשובה להם, והשאלה עד כמה היא רציונלית, נחוצה או צודקת לא מעסיקה אותם. בו בזמן, יש פעולות מקיימות אחרות, חשובות לא פחות, שהם נמנעים מהן, אפילו בלי לדעת להסביר למה".

ליאת צבי, יוצרת קמפיינים לקידום השמירה על הסביבה, מעידה כי גם בתחום השיווק הירוק ניתן לראות כי "שוק המוצרים הירוקים הוא שוק מאוד מפולח. כך, למשל, באופנה יהיו כאלה שאין להם בעיה לקנות בגדים יד שנייה, ויש כאלה שאין להם בעיה להשתייך לקואופרטיב או לתקן בעצמם את הבגדים שלהם, ולעומת זאת יהיו כאלו שירצו לקנות בגדים חדשים, אבל רק כאלה העשויים מכותנה אורגנית. כל אחד בוחר את ההתנהגות הסביבתית שמתאימה לו ומוותר על אחרות".

בספר "כוחו של הרגל" המחבר, צ'רלס דוהיג, פורס בפנינו את המדע שמאחורי בניית הרגלים. מסתבר שבבסיס כל הרגל ישנה "לולאת הרגל" בת שלושה שלבים הכוללת סימן, פעולה רוטינית וגמול. הסימן הוא גירוי כלשהו שמניע אותנו לפעול באופן אוטומטי שוב ושוב, מתוך ההשתוקקות לגמול. לדוגמה, הסימן יכול להיות תחושת עייפות, שבעקבותיה באה פעולה רוטינית של שתיית קפה, כשהגמול הוא זריקת המרץ של הקפאין. לגבי האם מדובר בהרגל בריא או לא בריא, נשאיר זאת לדיון נפרד, אך מכיוון שאנו מעוניינים להבין את ההתנהגויות הסביבתיות שלנו, בואו נבחן איך ההרגל של שתיית קפה משפיע על הסביבה – לרוב, כשאנחנו מחוץ לבית, בלימודים, בעבודה או בדרכים אנו נוטים לקנות או לצרוך את הקפה שלנו בכוסות חד-פעמיות פשוט כי זה נוח. כל השימוש בכוסות חד-פעמיות, הפך אצל רובנו לרוטינה שגרתית כחלק מפעולת שתיית הקפה, אפילו שכוסות חד-פעמיות כידוע אינן ידידותיות לסביבה.

 

איך משנים את ההרגל לצרוך קפה בכוס חד-פעמית? תצלום: Javier Molina on Unsplash

 

לפי מה שמוצע בספר, אחת הדרכים לשינוי הרגלים, היא לשנות רק את הפעולה הרוטינית, כאשר הסימן והתגמול נותרים כמו שהם. כך עם ההרגל של שתיית קפה מכוסות חד-פעמיות, כל מה שצריך לשנות הוא לשנות את הפעולה הרוטינית. במקרה שלנו, אפילו לא חייבים לשנות אותה לחלוטין אלא רק להוסיף שינוי קטן, כמו לוודא שתמיד יש עלינו כוס רב-פעמית, או לדאוג להכין מראש קפה ולהביא אותו בתרמוס, או פשוט לפנות כמה דקות ולשבת בבית הקפה ושם לשתות מכוס רגילה. ברור שלא מדובר על פתרון קסמים וזה דורש מאתנו השקעה בהתחלה, אבל אחרי התמדה של מספר פעמים זה אמור להפוך להיות חלק מההרגל של שתיית הקפה.

אלטרנטיבות יעילות יותר

אז עד עכשיו דיברנו על אלה שמעוניינים להיות יותר ירוקים אבל לא יודעים איך. ומה עם השאר? איך ניתן לגרום גם לאחרים לאמץ הרגלים יותר מקיימים?

"לאף אחד אין רצון להרוס את הסביבה, זה לא משהו שעושים בכוונה, פשוט אנשים טרודים יותר בלשרוד את חיי היומיום", אומרת צבי. "לכן, אם רוצים שאנשים יאמצו התנהגות סביבתית יותר צריך להציע להם אלטרנטיבות ירוקות שיהיו יעילות יותר, זולות יותר ובעלות רווח כפול ולעתים אף משולש מבחינתם. כך, למשל, אנשים יעדיפו להתנייד בעזרת אופניים לעומת נסיעה ברכב, כאשר חשוב להם לחסוך בכסף או לשמור על כושר, כשהעובדה שזו פעולה מקיימת היא רק אחד הפלוסים".

אם כך אולי דווקא מחקרים שנערכו בתחום הפסיכולוגיה החברתית יכולים לסייע במקרה הזה. ישנם מספר מחקרים שמצביעים על כך שגמול חברתי יכול מאוד לסייע בהתנהגות ירוקה יותר. הידיעה שאני כמו כולם, ואני חלק מקבוצה מאוד מסייעת בבחירת המעשים וההתנהגויות של אנשים. כך למשל, במאמר שהתפרסם ב-2008 מתאר הפסיכולוג האמריקאי, רוברט סיאלדיני, כיצד אנשים נוטים בסיטואציה מסויימת לנהוג כפי שאחרים נוהגים באותה סיטואציה. מכאן, שמסרים המתארים נורמה מסויימת, כמו "כולם עושים זאת!" עשויים להיות מאוד אפקטיביים בקידום התנהגות מקיימת. בניסוי שערך הוצבו שלטים שמיידעו אורחים בבתי מלון ש-75 אחוז מאורחי המלון ששהו באותו החדר עשו שימוש חוזר במגבות. לאחר מכן נבדקה ההשפעה על אורחי המלון, וראו כי אכן נרשמה עלייה של יותר משליש בשימוש החוזר במגבות בהשוואה לחדרים שבהם הוצב השלט הסטנדרטי המבקש להתחשב בסביבה.

 

האם אתם רוכבים על אופניים לעבודה? תצלום: Susan Yin on Unsplash

 

מחקר נוסף שפורסם ב-2014, על ידי הכלכלן פאול פרארו, מתאר אפקט דומה. בניסוי  השתתפו כ-100 אלף משקי בית בארה"ב, כאשר חלקם קיבלו מסר שמשווה את צריכת המים שלהם לממוצע הצריכה של השכנים. קבוצה שנייה קיבלה מסר שביקש ממנה לחסוך במים מסיבות מוסריות, וקבוצה שלישית קיבלה טיפים טכניים בלבד לחיסכון במים. התוצאה? ההשוואה החברתית גרמה להשפעה הגדולה ביותר. ההפחתה בבזבוז מים בקבוצה זו היתה גבוהה כאילו מחירי המים עלו ב-15 אחוז.

אז יכול להיות שאולי אם  מעכשיו בחשבון המים או החשמל שלנו יופיע מדד שיציג לנו היכן אנו עומדים ביחס לממוצע השכונתי נרצה לחסוך יותר? אולי. סלע-שפי מציינת כי "המחקרים האלה באים מעולם השיווק, הממוקד בשאלה איך לגרום לאנשים לבחור לפעול בצורה מסוימת, ופחות בשאלה איך הפעולה הזאת תהפוך לחלק אינטגרלי בחייהם לאורך זמן". "כשאנחנו שואלים על התנהגות סביבתית, לפחות אני, כחוקרת, רוצה להתמקד לא בבחירות נקודתיות שנעשות בפרק זמן נתון, אלא בשינוי ארוך טווח באורח החיים." ולכן סלע-שפי שמה את הדגש דווקא על הקהילה. לדבריה, "אם רוצים לבנות תוכנית שתעודד התנהגות סביבתית, היא צריכה להיות מכוונת לקהילה מסוימת, ולא 'לציבור' באופן כללי, ולקחת בחשבון העדפות הקשורות בסגנונות החיים והדינמיקה בסביבת חיים נתונה. כידוע, אנשים לא נוטים לשנות הרגלים, דבר הדורש מאמץ וכרוך בחוסר נוחות, לעיתים אפילו בסיכון. אנשים יעשו את המאמץ רק אם זה ייתן להם תחושת ערך בתוך העולם החברתי שלהם. לכן, צריך לזהות את הקהילה הרלוונטית ולהבין איך היא מייצרת את 'נכסיה הסימליים', בין אם זו קהילה מקצועית, שכונתית, או שכבת גיל מסוימת". סלע-שפי מוסיפה שמדובר לא רק בזיהוי סגנונות והרגלים קיימים, אלא חשוב להבין גם את הדינמיקה הקהילתית: "בכל קבוצה יש אנשים שהם מובילי הדעה וצריך לזהות אותם ואת אופן השפעתם על סביבתם".

תוספת תשלום על אופניים

כך למשל חברת הייעוץ והתכנון ההנדסי, CBBEL באילינוי שבארה"ב, הצליחה לייצר נורמה בקרב 200 עובדיה שמגיעים לעבודה רק באופניים, ובכך מסייעים בצמצום זיהום האוויר. החברה הצליחה לעודד את עובדיה להגיע לעבודה ברכיבה על אופניים על ידי תוספת תשלום של 0.75 דולר עבור כל מייל שהם רוכבים, ועל ידי מתן הנחות בחנויות לציוד אופניים, וכן על ידי מגוון הטבות אחרות כמו ארוחת בוקר חודשית בחינם ועוד. לטענת החברה מאז תחילת הפרוייקט ב-2006 ועד היום עובדיה רכבו כ-513,400 קילומטר, מה שמנע פליטה של כ-280,325 קילוגרם של פחמן דו חמצני לאטמוספירה, וחסך כ-70,000 דולר על הוצאות דלק.

אז אולי המפתח לשינוי ההרגלים הסביבתיים שלי דווקא טמון בכיס שלי? אולי אם אני דווקא אשים את הדגש על חיסכון בכסף, יהיה לי קל יותר לאמץ אורח חיים יותר מקיים? לדוגמה, ברפרוף מהיר בפוסט 27 דרכים לחסוך כסף, בבלוג "הסולידית", שעוסק בחינוך פיננסי והגעה לעצמאות כלכלית, רוב הטיפים שם הם בדיוק חלק מאותם ההרגלים ירוקים שאני ניסיתי להקנות לעצמי: לקנות פחות, לכבות את האור, ללכת יותר ולנסוע פחות.

בכל מקרה, שינוי הרגלים לבד זה קשה. בשביל לשנות הרגלים צריך חברים תומכים. שתפו בני זוג, חברים, משפחה. תסבירו להם למה אתם רוצים להיות יותר סביבתיים, בקשו מהם להזכיר לכם את זה בכל פעם שאתם שוכחים או סתם מתעצלים להיות ירוקים. ואם אתם מרגישים שאין לכם תמיכה, תמיד אפשר לנסות להצטרף להצטרף לארגונים סביבתיים, או לנסות למצוא גינה קהילתית או כל יוזמה ירוקה אחרת שאתם מתחברים אליה. שהייה בסביבת אנשים שחולקים את אותה תפיסת עולם כמוכם יכולה לעודד אתכם לאימוץ הרגלים סביבתיים טובים יותר בקלות רבה יותר.

ואם כבר מדברים על חברים, אולי כדאי לי לגרום לחברים שלי גם להוריד את JouleBug, או אפליקציה דומה אחרת, אולי זה מה שיגרום לי לרצות להתמיד הרבה יותר בשימוש בה ולהצליח להיות ירוקה יותר.

חפשו מומחים נוספים בתחום