שתפו‬        

ד"ר נטע ליפמן

לא צריך לשבת בחושך

מי היה מאמין שמערכת הבחירות תיפתח בדיון סוער על סוגיה סביבתית? האמירה של מיקי חיימוביץ' מ"כחול-לבן" בנוגע למאגרי הגז הטבעי צריכה לפתוח דיון ציבורי חשוב בנוגע למימוש פוטנציאל האנרגיות המתחדשות של ישראל, כפי שעושים בכל העולם המערבי

9 במרץ 2019



 

רשימות המתמודדים לכנסת רק נסגרו, והנה כבר הופשלו השרוולים והחלה מערכת הבחירות. וראו איזה פלא, אחד הנושאים הראשונים שעלו לסדר היום היה דווקא  סביבתי – משק האנרגיה של ישראל. דברים אמורים באמירתה של מיקי חיימוביץ', המתמודדת לכנסת במקום השביעי ברשימת "כחול-לבן", כי "אנחנו לא אמורים לחפור את הגז הזה בכלל".

רבים מיהרו לתקוף את חיימוביץ' ולטעון כי האמירה "הזויה" ותעלה למשק מיליארדים. אך מעטים התייחסו ברצינות למהות דבריה של חיימוביץ': "אני מודיעה לכם חד-משמעית, הגז זה לא הפתרון שלנו, הפתרון שלנו זה אנרגיה מתחדשת. הסכם הגז… אנחנו לא אמורים לחפור את הגז הזה בכלל. ניו זילנד היום החליטה שהיא משאירה את הגז באדמה. עשרות מדינות אחרות הולכות לכיוון הזה".

קל לתקוף את ההתבטאות של חיימוביץ'. הגז הטבעי נתפס בציבור כפתרון פלא לבעיותיה של ישראל – הוא נמצא בשפע, השריפה שלו פולטת פחות גזי חממה וזיהום אוויר משריפה של פחם או סולר; והוא המשאב היחיד שישראל התברכה בו בכמויות משמעותיות, ולכן הוא מעניק לה עצמאות אנרגטית.

אך זהו רק צד אחד של המטבע. הגז טבעי, למרות מעלותיו, הוא משאב מתכלה, ובעוד כמה עשרות שנים, אם נרצה או לא נרצה, בארות הגז של ישראל יתרוקנו. ולא רק זה – הגז אולי נתפס כ"ירוק", אך יש לזכור כי הוא דלק מאובנים (fossil fuel) ממש כמו אחיו הפחם והסולר, ובהפקתו נפלט לאוויר גז מתאן, שהוא גז חממה עוצמתי ובעל השפעה מזיקה עשרות מונים מזו של פחמן-דו חמצני.

מתקן ישראלי ליצירת אנרגיה סולארית מתחדשת. תצלום: val toch – unsplash

 

למעשה, מדינות רבות בעולם שמפיקות אנרגיה מגז טבעי רואות במהלך כצעד זמני בלבד (בעגה המקצועית הוא מכונה "גשר הגז"), שיוליך בסופו של דבר לפתרון האמיתי, והוא הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים. המקורות המתחדשים העיקריים שעל הפרק בעולם כיום הם אנרגיית השמש, הרוח, אנרגיה גיאו-תרמית (מים חמים במעבה האדמה) והפקת אנרגיה מפסולת אורגנית.

לפני כשבועיים, ב-14 בפברואר בשעה 12:04, נרשם שיא חדש בישראל ביצור חשמל מאנרגיות מתחדשות: באותה שעה הופקו 1,295 מגה וואט, שהיוו כ-16.4 אחוז מסך ייצור החשמל בארץ באותו זמן.

החדשות משמחות, אך החגיגות מוקדמות. מדובר בשיא נקודתי, שמתרומם מעל מציאות עגומה שבה פחות משלושה אחוזים מייצור החשמל בארץ מופקים מאנרגיות מתחדשות. לפי החלטת הממשלה, ישראל מתעתדת להפיק 17 אחוז אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 – יעד שקשה להאמין שישראל תעמוד בו, לנוכח המצב כיום. לשם השוואה, בכמה מדינות אירופה (בהן אוסטריה, לטביה, פינלנד, שבדיה ואלבניה), מפיקים כבר כיום יותר מ-30 אחוז מהחשמל ממקורות מתחדשים. ואם בשיאים עסקינן, אזי שכבר ב-2015 ייצרה דנמרק 140 אחוז מצריכת החשמל שלה מאנרגיה מתחדשת, וגרמניה, צרכנית החשמל השישית בעולם, ייצרה למשך אחר צהריים אחד כ-80 אחוז מצריכת החשמל שלה מאנרגיות מתחדשות בלבד.

"גשר הגז" הוא כבר אינו תירוץ לעיכוב בניצול פוטנציאל האנרגיות המתחדשות של ישראל. בעשור החולף התייעלו הטכנולוגיות להפקה של אנרגיה מתחדשת, עד כדי כך שהקמת מתקני הפקה לאנרגיה מתחדשת זולים יותר ממתקנים להפקת דלקי מאובנים. ירידת המחירים הזאת גרמה לכך שבעולם התהפכה המגמה, והשקעות חדשות בתחום הפקת אנרגיה מופנות ברובן לאנרגיות מתחדשות, גם במדינות ענק כמו סין. בעת האחרונה החלו גם ערים גדולות להודיע כי הן נוטשות את הגז הטבעי והן בדרך הבטוחה למאה אחוז אנרגיה מתחדשת – כמו לוס אנג'לס, למשל.

טורבינות רוח. תצלום: american public power association – unsplash

 

בתגובה לראיון עם חיימוביץ' צייץ שר האנרגיה יובל שטייניץ': "ומה הפתרון המלומד שלך לשעות החושך, כשאין שמש, אם הגז הטבעי יוותר באדמה? נישאר לשבת בחושך? בקור?". מוזר שלמרות הוותק שלו במשרד האנרגיה, שטייניץ לא יודע שבשנים האחרונות השתכללו מאוד שיטות האגירה של אנרגיה מתחדשת ושכיום ניתן לייצר אנרגיה סולארית בשעות היום ולהשתמש בה בבטחה בשעות החשיכה. בהקשר זה יש לציין כי ישראל התברכה בפוטנציאל לייצור אנרגיה משני מקורות מתחדשים, שמש ורוח, שיכולים להשלים זה את זה הן מבחינת שעות הפעילות והן מבחינת הפריסה הגיאוגרפית של מתקני ההפקה.

מבלי קשר לזהותו של המנצח בבחירות או לזהותו (או זהותה) של השר הבא להגנת הסביבה, צריך לקוות שקובעי המדיניות ישכילו לחדש את המאמץ להפקת אנרגיות מתחדשות בישראל בצורה אחראית, המבוססת על מדע ושלוקחת בחשבון גם שיקולים סביבתיים.

ד"ר נטע ליפמן היא מנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית