שתפו‬        

ד"ר דניאל מדר

לגלות את דרווין מחדש

157 שנים לאחר שפורסם לראשונה, רבים עדיין לא קראו את הספר "מוצא המינים" של צ'רלס דרווין. לרגל יום דרווין הבינלאומי אנחנו ממליצים לכם לפנות לעצמכם זמן ולבדוק מקרוב את הרעיונות המסעירים שמופיעים בו
11 בפברואר 2016



אנשים רבים שמעו על צ'רלס דרווין ועל תיאוריית האבולוציה שלו, שאותה הגה במקביל לאלפרד ראסל וולאס. עם זאת, מעטים האנשים שקראו את ספרו "מוצא המינים", שנחשב לפרסום המכונן של התיאוריה שלו ושיש לו חלק משמעותי במהפכה המדעית שאנו חווים במאות השנים האחרונות. זה לא ממש מפתיע, מי רוצה לקרוא ספר מדע ארכאי שראה אור לפני 157 שנה? למעשה, גם מבין המדענים בכלל, ומבין המדענים בתחום מדעי החיים בפרט, סביר להניח שרק מעטים טרחו וקראו את כולו.

 

הפרק הראשון בספר מתיש את הקוראים בסיפורים על יונים. רק בפרק השני מתחילה להתברר גאונותו של דרווין. Darwin Online
הפרק הראשון בספר מתיש את הקוראים בסיפורים על יונים. רק בפרק השני מתחילה להתברר גאונותו של דרווין. Darwin Online

 

מבחינת ידע מדעי אין בזה צורך, משום שהיום קיימים אין-ספור מאמרים וספרים חדשים ומעודכנים שעוסקים באבולוציה והם מדויקים, שלמים ונכונים יותר. אז מדוע להשקיע זמן בזה? התשובה לכך היא שאם מעניינת אתכם חשיבה מדעית ואתם רוצים ללמוד משהו על ההיסטוריה של המדע, או על יחסי חברה-דת-מדע – מדובר בספר חובה.

1839_Zoology_F8.11_059"מוצא המינים" (ובשמו המלא "על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית או השארת גזעים מחוננים במאבק החיים"), שהתפרסם לראשונה ב-24 בנובמבר 1859, מתחיל כנראה בצורה הגרועה ביותר שבה יכול להתחיל ספר, לפחות עבור קורא בן ימינו: הפרק הראשון עוסק בשונות שבין זנים של חיות מבויתות. זה היה יכול להיות מעניין אלמלא הסקירה המפורטת והמייגעת של יונים (ויסלחו לי חובבי הציפורים החביבות האלו). דרווין כותב עליהן רוב הפרק הראשון, עד שאפשר להבין מדוע לא רבים קראו את הספר הזה.

רק כשעוברים לפרק השני, שעוסק בשונות בין זנים ומינים בטבע, מתחוורת הגאונות של דרווין והקורא מקבל הצצה אל תהליך הלמידה שלו ואל הדרך שבה פיתח את התיאוריה המהפכנית שלו.

אופק חדש למדע

דרווין חי בתקופה הוויקטוריאנית, כלומר במאה ה-19, שאז הגיע תהליך יצירת זנים שונים ומשונים של חיות מבויתות לשיא. רבים מבין הוויקטוריאניים היו אובססיביים ליונים ולפיתוח זני יונים חדשים. כאשר דרווין שלח את הספר לביקורת במגזין מכובד טרם פרסומו, הציעו לו לכתוב ספר על בעלי הכנף האלה בלבד. "כולם מתעניינים ביונים", אמרו לו. הוא לא הקשיב, אבל בכל זאת הקדיש להן חלק נכבד בספר.

אחרי ההתחלה הקשה עם היונים, הספר הופך לזורם ולמרתק. מכיוון שהוא פונה לקהל הרחב ולא רק לקהילה המדעית, הוא כתוב בפשטות יחסית ומביא דוגמאות מחיי היומיום. דרווין היה גם מאייר מחונן, אבל בשונה מספריו האחרים, ב"מוצא המינים" יש איור אחד בלבד – תרשים עץ ששימש אותו להציג את האופן שבו המינים התפצלו מאב משותף.

הספר הזה הוא דוגמה נפלאה לחשיבה ולכתיבה מדעית: יש כאן תצפיות שמובילות לניסוח תיאוריה מדעית וניסויים המאששים או מפריכים אותה, בניגוד לתפיסה שרווחה במשך אלפי שנים וקיימת גם היום – ממציאים תורה כלשהי ואז מנסים להכפיף את המציאות אליה, או ממציאים תורה על סמך הידע הקיים באותו הזמן ומסרבים לקבל שינויים כשידע חדש מפריך אותו.

האיור היחידי בספר הוא תרשים שבו מתאר דרווין איך התפצלו המינים השונים. Darwin Online
האיור היחידי בספר הוא תרשים שבו מתאר דרווין איך התפצלו המינים השונים. Darwin Online

מלחמה ושלום

הרעיון המרכזי של תיאוריית האבולוציה הוא שיצורים חיים מתחרים על משאבים מוגבלים (שמש, מים, מזון, בני זוג). הם מתפתחים ומשתנים לאורך הדורות לפי עיקרון הברירה הטבעית, שאומר שלפרטים המותאמים יותר לסביבתם יש סיכוי גבוה יותר לנצח במאבק, לשרוד ולהעביר את תכונותיהם לדור הבא. פרטים המתאימים פחות לסביבה יפסידו, לא יעבירו את תכונותיהם לדור הבא ובסופו של דבר ייכחדו.

דרווין מראה בספר שאם האדם מסוגל ליצור מגוון גדול כל כך של זני יונים (וגם של כלבים, סוסים, פרות וצמחים) בתוך כמה מאות שנים, ולפעמים עשרות שנים בלבד, אין ספק שהטבע הכביר יכול להביא ליצירת מגוון זנים ומינים עצום במשך מיליוני שנים.

התיאוריה מובילה לרעיון שמקורם של כל היצורים החיים הוא ביצור קדמון אחד. הרעיון הזה סותר את האמונה שרווחה עד אותה התקופה – כל המינים נבראו על ידי אל כזה או אחר, וכולם מושלמים ואינם משתנים. לא מעט מדענים שחיו בתקופתו של דרווין לא יישמו חשיבה מדעית אמיתית, אלא נאחזו באמונות או בדעות מהעבר והתכחשו לתיאוריות חדשות שהצליחו להסביר את המציאות בצורה טובה.

השראה מדעית

כמו כל תיאוריה חדשה ומהפכנית, גם תיאוריית האבולוציה נתקלה בהתנגדות ממדענים אחרים וכמובן הותקפה על ידי הממסד הדתי שראה בה כפירה (האירוניה היא שדרווין תכנן להיות כומר בצעירותו, רעיון שזנח במהלך תגליותיו וההבנות שלו במסעו מסביב לעולם בספינת הביגל).

התיאוריה שהגה דרווין אינה חפה מטעויות, אבל חלק גדול מהסתירות שבה נפתר שנים רבות לאחר הפרסום. Darwin Online
התיאוריה שהגה דרווין אינה חפה מטעויות, אבל חלק גדול מהסתירות שבה נפתר שנים רבות לאחר הפרסום. Darwin Online

אין ספק שיש בתיאוריה טעויות, ודרווין עצמו צנוע ומודע למגבלות הידע הקיים באותם ימים שמקשות עליו לענות על כמה פרדוקסים שהתיאוריה מעלה. כמדען רודף אמת הוא לא מנסה להסתיר זאת או להתעלם מהבעיות אלא עונה עליהן ככל יכולתו. את מה שאינו מצליח להסביר, הוא משאיר לפתרון מדעי עתידי. אבל זה היופי בתיאוריות מדעיות – הן לא מתיימרות להיות נכונות לנצח נצחים (בניגוד לאמונות דתיות או אמונות אחרות שאינן מבוססות על עובדות). תיאוריות מדעיות תקפות עד שמידע חדש, שיטות חדשות או חשיבה חדשה מכניסים בהן שינויים והופכים אותן למדויקות יותר, או מפריכים אותן ויוצרים תיאוריות המסבירות את המציאות טוב יותר.

אחת הבעיות הקשות בתיאוריה של דרווין הייתה הזמן שנדרש למינים להשתנות וליצור מינים חדשים, שעמד לדעתו על מאות מיליוני שנים. ההערכה הזו התייחסה לכל המינים המוכרים, כולל אלה שנכחדו ונמצאו כמאובנים. החישובים המדעיים המקובלים באותה התקופה גרסו שגיל כדור הארץ עשרות מיליוני שנים, או לכל היותר 100 מיליון שנים. הפרדוקס נפתר רק בתחילת המאה ה-20, כששיטות מדעיות חדשות הוכיחו שגיל כדור הארץ כ-4.5 מיליארד שנים.

צילום של צ'רלס דרווין מעט לפני פרסום הספר "מוצא המינים. Henry Maull (1829–1914) and John Fox (1832–1907) (Maull & Fox, University College London Digital Collection
צילום של צ'רלס דרווין מעט לפני פרסום הספר "מוצא המינים. Henry Maull (1829–1914) and John Fox (1832–1907) (Maull & Fox, University College London Digital Collection

בעיה נוספת בתיאוריה הייתה הקביעה שבין המינים השונים שהתפתחו אמורים להיות מיני-ביניים שדומים למין המקורי ולמין החדש, אך עד אותה התקופה לא נמצאו עדויות לכך. גם במקרה הזה, הסתירה יושבה רק כשהתגלו מאובנים של מיני-ביניים בין מינים ידועים שנים רבות לאחר מכן.

עם השנים, התחזיות הנובעות מתיאוריית הברירה הטבעית קיבלו אישור באמצעות המון ניסויים ומאמרים שהוכיחו את נכונותם של חלקים נרחבים ממנה. כמדען, הספר הזה מעורר בי יראת כבוד כלפי הרצינות שבה דרווין פיתח את רעיונותיו, ביצע ניסויים, אסף דוגמאות רבות וגם אזר אומץ לפרסם אותם כדי לחזק את התיאוריה החדשנית לתקופתו. נחישות זו היא הבסיס למחקר מדעי שמקדם את האנושות גם היום, ובוודאי שימשיך לעשות זאת גם בעתיד.




שתפו‬