שתפו‬        

ד"ר עדי לוי

לצוד את הציידים הלא-חוקיים

איך עוצרים עברייני סביבה שקוראים מאמרים מדעיים, מתחברים למאגרי מידע אקדמיים ואוספים מידע מפורומים מקצועיים ברשת כדי ללכוד ולמכור בעלי חיים נדירים? מתחילים לצוד אותם

15 בינואר 2018



 

העולם שלנו הולך והופך טכנולוגי יותר בכל יום שעובר. לרוב זה גם מאוד נוח לנו, למשל כאשר אנחנו רוצים לתכנן את מסלול הנסיעה שלנו מראש ולדעת מתי הרכבת או האוטובוס יגיעו, או כשאנחנו מטיילים בחו"ל בקצה השני של העולם ומתקשרים עם חברים או משפחה בארץ ללא עלות.

גם המחקר המדעי מרוויח מהקדמה הטכנולוגית. המדענים יכולים לתקשר עם חוקרים אחרים, לאסוף מידע עדכני בזמן אמת מכל העולם ולהיחשף לכלל הפרסומים המדעיים בתחום בו הם עוסקים, זאת מבלי לבזבז שעות של חיפושים בספרייה כמו בעבר. אוקיינוס המידע הזה, מאפשר למדענים לחקור ולעקוב טוב יותר אחרי מיני חיות וצמחים נדירים מסביב לעולם. תגים לווייניים ואמצעי מעקב אלקטרוניים על בסיס אותות רדיו או אקוסטיקה, מאפשרים לחקור בזמן אמת בעלי חיים כגון עופות דורסים, צבי ים וכרישים ובאמצעותם ניתן ללמוד על דפוסי נדידה, הזנה ורבייה ועל הקשרים של אותם אורגניזמים עם הסביבה שבה הם חיים. איסוף מידע נרחב מאפשר גם הגנה על מיני צמחים ובעלי חיים שנמצאים בסכנת הכחדה ועל בתי הגידול שלהם.

עם זאת, רשת האינטרנט מסייעת לא רק לחוקרים ולשומרי הטבע אלא גם לציידים בלתי-חוקיים ופושעים סביבתיים, שצדים חיות אוספים צמחים מוגנים וסוחרים בהם. אותם פושעי סביבה יכולים לתקשר כיום בקלות באמצעות ווטסאפ, פייסבוק ואפליקציות נוספות ולמצוא את דרכם ללא קושי באזורים נידחים באמצעות ה-GPS ושירות המפות של גוגל.

התחכום הטכנולוגי של פושעי הסביבה לא מתמצה בכך. הם קוראים מאמרים מדעיים שפורסמו וזמינים באופן חופשי באינטרנט, מתחברים לפורומים מקצועיים ולאתרים של חובבי טבע, וכך אוספים מידע על מינים של בעלי חיים בסיכון וצמחים נדירים, כולל מיקומם הפיזי המדויק והמעודכן. אחר כך הם יפגינו את אותה מוטיבציה ועורמה כדי להשיג את הצמחים ובעלי החיים כדי למכור אותם למרבה במחיר.

כרזה נגד ציד בלתי-חוקי של פילים

מקום רביעי ברשימת הפשעים

ביולי 2015 נתפסו בדרום אפריקה גבר ואישה שניסו לגנוב צמחים נדירים משמורת טבע במערב המדינה ולהבריחם לחו"ל. בחדרם נמצאו 14 ארגזים שהכילו מעל 2,000 צמחים, רבים מהם נדירים, בשווי כולל של כ-80 אלף דולר. בנוסף לצמחים נתפסו גם הכלים שבהם השתמשו הפושעים: ספרי בוטניקה, כתבי עת אלקטרוניים שבהם תוארו מינים חדשים, הודעות בנושאים אלה מרשתות חברתיות, תמונות מאתר קהילתי לזיהוי צמחים ומפות דיגיטליות המשובצות במאות נקודות ציון שבהן נצפו אותם צמחים. את המידע הזה השיגו אותם פושעים באינטרנט.

השתכללות הפשיעה הסביבתית הופכת אותה ליעילה יותר, אך היא גם משאירה אחריה עקבות רבים ברשת שמאפשרים להילחם בה באמצעים טכנולוגיים. יונתן תוסייה-כהן, ראש מחלקת מודיעין ומנהל מוצר של קבוצת MAISHA, מספר כי "הפשיעה הסביבתית נמצאת בעלייה גלובלית. לדברי האינטרפול, בתוך כמה עשורים, תפס הפשע הסביבתי את המקום הרביעי בגודלו בעולם".

הנתונים מלמדים שהיקף הפשיעה הסביבתית עולה ב-7-5 אחוזים בשנה, קצב המהיר פי 3-2 מצמיחת הכלכלה העולמית. חלק מהנזקים הנגרמים על ידי פשיעה סביבתית הם בלתי הפיכים, למשל כאשר נפגעות אוכלוסיות של מינים אנדמיים (בעלי תפוצה מקומית מוגבלת), או כאשר אוכלוסייה של בעל חיים מסוים ניצודה ויורדת אל מתחת לסף שיאפשר לה להתאושש, מה שעלול להוביל במהרה להכחדתה, כמו במקרה של תת-המין של הקרנף השחור (קרנף צר שפה) במערב אפריקה ב-2011 וקרנפי ג'אווה  שהוכרז כי נכחדו בוויאטנם בשנת 2009 על פי דוחות של איגוד השימור העולמי (IUCN). אך כאן לא מסתיים הנזק לטבע, שכן אותן פגיעות משפיעות גם על אוכלוסיות צמחים ובעלי חיים נוספים באותן מערכות אקולוגית, שלא היוו יעד לפשיעה. הסרה של טורפים מהמערכת למשל, מעלה את גודל אוכלוסיות הטרף שלהם. כשאוכלוסיות אלה גדלות הן צורכות יותר מזון ואז גם חיות בר אחרות עלולות להיפגע מכך עקב שינויים בזמינות המזון שלהן, תחרות על שטח בבית הגידול ושינויים באופיו.

באוטוסטרדת המידע של האינטרנט עוברים בכל שנייה מעל 46 אלף ג'יגה בייט של מידע. ל- 2.7 מיליארד בני אדם יש חשבונות ברשתות חברתיות שונות, מתוכם כ-1.94 מיליארד חשבונות פעילים מדי חודש בפייסבוק, שיוצרת כל יום כ- 4 מיליון ג'יגה בייט של מידע. מתוך כמויות המידע האדירות האלו, רק כ-0.5 אחוזים יעברו בדיקה ואנליזה כלשהי.

הטכנולוגיה של קבוצת MAISHA מאפשרת חיפוש, איסוף וניטור של מידע בזמן אמת הרלוונטי לטיפול בפשיעה הסביבתית. למרות שמידע רב כמעט בכל נושא שניתן לדמיין זמין ברשתות החברתיות, חלקו הגדול אינו זמין במנועי חיפוש סטנדרטיים ואף דרך מנועי החיפוש הפנימיים של אותן רשתות חברתיות בהן הוא נמצא. איסוף מידע באופן זה הוא תהליך מאתגר הדורש זמן רב ולעיתים מדובר בחיפוש אחר מחט בערמת שחת.

"כיום, יש כלים שנועדו לפקח באופן דינמי אחר התפתחויות קריטיות בזמן אמת. בהתבסס על מתודולוגיות המתמקדות באנשים, אירועים ובאתרים ספציפיים", אומר תוסייה-כהן. "הכלים האלה מציידים את האנליסטים באפשרויות ניטור וניתוח בזמן אמת, כדי לסייע להם לעקוב אחר פעילויות מקוונות רלוונטיות".

ציור של Nonsense-Prophet

פושעי הסביבה נופלים ברשת

קבוצת MAISHA עובדת ישירות אל מול הרשויות לשמירת הטבע במדינות אפריקה והיישום בפועל מתחלק לשניים: יישום אחד הוא פיתוח מתודולוגיה לשמירה והגנה על בעלי חיים בטרם התבצע פשע. כך, למשל, איתרו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בשטח אחת משמורות הטבע, "נקודות חמות" שבהן צירים מרכזיים של תנועת בני אדם מצטלבים עם צירי תנועה מרכזיים של פילים (צירי תנועה אלו ידועים מתצפיות וממעקבי GPS). באותן נקודות מרכזיות ניתלו על עצים מצלמות אבטחה רגילות בחיבור לצלחת לוויין, שמאפשרות לרשויות לפקח על אוכלוסיית הפילים בשמורה ועל האינטראקציה שלהם עם בני האדם. כך ניתן למנוע, או לפחות לצמצם, את פעילות ציידי הפילים וסוחרי השנהב באזור זה.

"צריך לזכור שמדובר במאבק עיקש ומורכב, שבו שני הצדדים משתכללים כל הזמן. זה משחק על סכומים גבוהים. קילו שנהב שווה היום כ-1,000 דולר ופיל בוגר עם שני חטים של 30 קילוגרם הוא מבחינת אותם ציידים מטרה ששווה 60 אלף דולר. כשמדובר על משפחת פילים מדובר כבר על מאות אלפי דולרים", אומר תוסייה-כהן.

תגי GPS מסייעים גם לתפיסת ציידים תוך כדי מעשה. כך קרה כשפקחים שהשתמשו בטכנולוגיה המתקדמת של MAISHA הבחינו בג'ירף מתויג שבמשך יום שלם הלך על שביל של בני אדם, בקצב של בני אדם. מתברר שציידים שחשקו בקרני הג'ירף העמיסו את כולו על עגלה וסחבו אותו באותו השביל. את הג'ירף כבר לא ניתן היה להציל אמנם, אך באמצעות אותה האינדיקציה ומידע מוקדם שנאסף, אותרו הציידים ונתפסו.

יישום נוסף ומרכזי יותר של הטכנולוגיה לאיתור פשיעה סביבתית הוא חקירת וניטור פשעים שכבר בוצעו. לשם כך ניתן לאסוף מידע ולנתח אותו. "המבנה של רשתות הציד והסחר בשנהב ובקרני הקרנפים מזכיר התארגנויות של תאי טרור בינלאומיים, שמורכבים מדרג בכיר מצומצם, דרגי ביניים, חוליות שטח מקומיות ואנשי קשר ולוגיסטיקה, שביניהם מתקיימת לרוב תקשורת בלתי אמצעית תוך שימוש בקודים", מסביר תוסייה-כהן.

דרך ניטור המידע הפומבי הקיים ברשתות החברתיות ושימוש בכלים אוטומטיים הממפים אותן, ניתן לאתר חשודים, ללמוד מי חבריהם ברשת ולעלות על דפוסים משותפים. בעוד חברים משותפים רבים מעידים על קרבה גבוהה (השתייכות לאותו השבט, משפחה או כפר), יש דפוסים חריגים שמדליקים נורה אדומה. "לדוגמה במקרה שלתושב במזרח אפריקה שמתגורר בסמוך לריכוז של פילים וקרנפים, יש ברשת החברתית חבר אחד במערב אפריקה שגר באזור שידוע כמרכז כלל אפריקאי של פעילות רשתות ציד וסחר בשנהב וחבר נוסף בסין, שמהווה את אחד ממרכזי הסחר העולמיים בשנהב", מספר תוסייה-כהן. "אחרי שמחברים את הנקודות האלו, ניתן להבין אל מי הוא וחבריו קשורים ולמפות את רשתות הפשע".

לעתים נדירות ייתפס אקדח מעשן ברשת, כגון תמונה של הציידים לצד שנהב באחת מהרשתות החברתיות, אך בשילוב עם מידע מרשויות החוק ניתן לאתר רמזים אחרים אצל אותם החשודים שמופו. כך היה, לדוגמה, במקרה של הודעת הטקסט: "6.2+6.3" ששלח חשוד בהשתייכות לאותן רשתות פשיעה ושיורטה על ידי הרשויות. לאחר חיפוש בביתו של החשוד התברר שהיה מדובר במשקלם של שני חטי השנהב שהחזיק ברשותו.

הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת לשייך את השלל שנתפס לבני האדם שביצעו את הפשע. כלי זה התגלה כיעיל במקרה של ציד קרנפים לא-חוקי. "ציידי קרנפים באפריקה נוהגים לשכור מסוקים ובאמצעותם הם מאתרים קרנפים, יורים בהם בעודם מרחפים באוויר ואז נוחתים לצידם ומנסרים את הקרן ששווה בשוק השחור כ-100 אלף דולר לקילו", אומר תוסייה-כהן. באמצעות מיזם של מיפוי גנטי רחב היקף של אוכלוסיות הקרנפים בשטחה הדרומי של יבשת אפריקה, מצליחים כיום לאתר מאיזה קרנף הגיע אותה הקרן ובאיזה אזור הוא ניצוד. כך, תוך הצלבות עם מאגרי מידע קיימים, ניתן לאתר את החוליה שאחראית לאותו אירוע ציד.

על הטכנולוגיה של קבוצת MAISHA בשירות הסביבה ועל שימושים נוספים ברשת לטובת המחקר המדעי ושימור הסביבה הימית והיבשתית, ניתן יהיה לשמוע עוד ביום העיון: עכשיו, או שהעולם לא, שיעסוק  בקיימות, בסביבה ובעתיד האנושות ויתקיים ביום שני הקרוב ה-15 בינואר במכללה האקדמית אחוה.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב ynet

שתפו‬