שתפו‬        

העתיד של הים

כדי לקדם מדיניות ימית מושתתת מדע ולהביא את ישראל לחזית המחקר הימי, אנו זקוקים לתכנית אסטרטגית לאומית למחקר ימי  
10 ביוני 2015



 

הים התיכון הוא עורק החמצן של מדינת ישראל, ברז המים שלה ומאגר האנרגיה שלה לעתיד. רבים מהשירותים שהים מספק לנו, כמו ים נקי לרחצה, מים להתפלה, דיג, שיט ופירוק מזהמים, תלויים במערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות. פגיעה במערכות אקולוגיות עשויה להתרחש כתוצאה מפעילות האדם בים, מפיתוח תשתיות, מניצול משאבים וכדומה. לכל פעילות יש את המחיר הסביבתי שלה וכדי לאמוד את מידת הנזק ולנסות להפחית את הפגיעה למינימום, יש להכיר היטב את יחסי הגומלין בין עולם החי לתנאים הסביבתיים, כמו זרמים, משטר טמפרטורות ומליחות המים. בנוסף, יש להבין את התהליכים העיקריים בים כדי לדעת מה יהיו ההשפעות של פעילות כלשהי על אורגניזמים ימיים (תהליכים אקולוגיים בסיסיים כמו תחרות, טריפה, סימביוזה, תגובות להשפעות חיצוניות, ועוד).

חוף הים בתל אביב. תצלום: yepyep.flickr
חוף הים בתל אביב. איך תשפיע עליו כריית חול ימי? תצלום: yepyep.flickr

לצורך הבנת תהליכים כבדי משקל אלה, יש צורך בשנות מחקר רבות של כלל האורגניזמים בים, של היחסים ביניהם ושל תגובתם להפרעות מסוגים שונים. כדי שמחקר כזה יהיה רלוונטי לקבלת החלטות, הוא צריך להיות מכוון לשאלות רלוונטיות ולקבלת תשובות מעשיות ויישומיות לשימוש מקבלי ההחלטות ברשויות הממשל השונות. רק תכנית אסטרטגית לאומית שתוכננה היטב ושכוללת תקציבי מחקר רבים יכולה להוביל למחקר רב-שנתי עם חזון וראייה רחבה.

אם נרצה, למשל, לכרות חול בים ונבקש לדעת מה תהיה ההשפעה על הסביבה, נצטרך ראשית להכיר את כלל בעלי החיים והצמחים בסביבה הימית ולהבין כיצד אלה יגיבו לעלייה בעכירות המים, לכיסויים ברמות שונות של חול, להעשרת המים בחומרי דשן שהיו כלואים בחול, ועוד. בנוסף, עלינו לדעת כיצד תתאושש חברת האורגניזמים במקום הכרייה ובסביבתה. כדי להשלים את התמונה, נצטרך לדעת מה תהיה ההשפעה של ההפרעה הסביבתית על שרידות, בריאות, רבייה, הפצה, התיישבות וגדילה של יצורים ימיים.

לקבוע סדר עדיפות

כיום, החופש האקדמי שניתן לחוקרים באוניברסיטאות מאפשר להם לחקור תחומים שמעניינים אותם, אבל אלה לא תמיד עולים בקנה מידה אחד עם שאלות שרלוונטיות לניהול המרחב הימי. כדי לענות על שאלות יישומיות יש להשקיע זמן וכסף רב במחקרים ממוקדים, ומכיוון שהתקציב למחקר מוגבל, יש להחליט על סדרי עדיפויות לאומיים ולנהל מענקי מחקר ממשלתיים בצורה מיטבית, כדי שיובילו לפתרון הסוגיות שעל הפרק.

סדרי עדיפויות מדעיים צריכים להיקבע על ידי מדענים שיודעים לזהות את פערי הידע הקיימים, יחד עם מקבלי ההחלטות שיודעים מהן הבעיות שחשוב למצוא להן פתרון. סדרי העדיפויות שייקבעו למחקר ישמשו למעשה כאסטרטגיה הלאומית למחקר הים בישראל.

בניית תכנית אסטרטגית שכזאת מקובלת בעולם: כבר ב-2010 הוציאה ממשלת בריטניה תכנית אסטרטגית לאומית לחקר הים ל-15 השנים הבאות. תכנית כזאת מכוונת את האקדמיה למחקרים שישרתו את כלל הציבור. כאשר יש אסטרטגיה מוסכמת, ניתן לגזור ממנה תכניות פעולה, איחוד משאבים למחקרים, שיתוף פעולה פרטי-ציבורי למחקר בעזרת תעשיות ימיות מתקדמות, מציאת מימון משלים מקרנות חיצוניות ומשיתופי פעולה בינלאומיים שיובילו מהלך רחב לעבר הבנת תהליכים משמעותיים בים התיכון.

צלילת מחקר. תצלום: NOAA's National Ocean Service.flickr
צלילת מחקר. תכנית כוללת של אסטרטגיה ימית צריכה לכלול גם המלצות לתכנון כספי של המחקרים. תצלום: NOAA's National Ocean Service.flickr

לאחרונה, הקרן הלאומית למדעים בארה"ב הוציאה דו"ח שבחן את המחקר המדעי הימי ושהמליץ על אסטרטגיה לעשור הקרוב (2025-2015). הדו"ח בחן את המחקר הקיים, את יעילות ניצול המשאבים למחקר, בדק כיוונים חשובים ושאלות מחקר לעתיד הקרוב. ממצאי הדו"ח מצביעים על מחקר ימי מפותח, מתקדם ומעניין בתחומים רבים ומגוונים כגון פיזיקה, ביולוגיה, וכימיה של האוקיינוסים וכן גיאולוגיה וגיאופיזיקה של קרקעית הים והמשאבים הנמצאים תחתיה. גילויים והתפתחויות אלה אפשריים הודות להשקעה במגוון רחב של מחקרים, לפיתוח וליישום של טכנולוגיות חדשות ותשתית אוקיאנוגרפיה, כגון אניות, גלשנים וצוללות, מערכות תצפית מרחוק ובתוך הים, ותשתיות אחרות כמו מעבדות ימיות, תשתיות מחשוב, ומאגרי מידע.

השקעה לאומית במדעי הים

בדו"ח האמריקאי מוצעות השאלות המדעיות העיקריות לעשור הבא של המחקר הימי, כפי שנבחרו על ידי ועדה של עשרות מדענים נבחרים. כדי לנסח את השאלות, נקבע ראשית חזון שקורא לקידום המדע הימי וההבנה של האוקיינוסים, הקרקעית, החופים והמערכות האקולוגיות שלהם; לקידום ניהול של הים; להפחית רגישות החברה לאסונות ימיים; לפיתוח טכנולוגיות למחקר ימי; ולפיתוח מערכות חינוך שיהוו מקור השראה ומוטיבציה לדור הבא. כמו כן, הדו"ח קרא לשיתופי פעולה בין גופים ממשלתיים למגזר העסקי כדי לספק את הערך הגבוה ביותר להשקעה הלאומית במדעי הים.

האסטרטגיה הימית בישראל צריכה כמובן לכלול מגוון רחב מאוד של תחומים. כדי לחקור ברצינות שאלות גדולות וחשובות כל כך יש צורך בתשתית נרחבת למחקרים. בעיקר מדובר בתשתית של כלי שיט בגדלים שונים, מתקנים מיוחדים לקידוחים ימיים ומערכי מצופים עם מכשיריי מדידה. תכנית כוללת של אסטרטגיה ימית צריכה לכלול גם המלצות לתכנון כספי של המחקרים, לצמצום הוצאות התשתיות ולהשקעה במחקר בסיסי ובמחקר ופיתוח בטכנולוגיות.

אם אנחנו שואפים להצעיד את ישראל קדימה בתחום הימי, יש להשקיע בכך לא רק משאבים חומריים רבים, אלא גם חשיבה תכנונית מעמיקה. העניין הרב שצץ בשנים האחרונות בים התיכון מהווה הזדמנות להקפיץ את ישראל לחזית המדע העולמי גם בתחום זה. הגיע הזמן לא רק לנצל את הים עד בלי די אלא גם לחקור אותו, להבין אותו, לקדם אותו ולשמור עליו.

 




שתפו‬