פינצטה

מאיה פלח

מבצע מיוחד על פליטות

תאגיד הענק האמריקאי וולמרט התחייב על הפחתת פליטות גזי החממה שלו במיליארד טון עד 2030. עד כמה מהלך כזה משמעותי למאבק בשינוי האקלים ומה עושות חברות בישראל בתחום?


14 במאי 2017

אחרי חורף שחון וקצר במיוחד, הגיע השרב הראשון והזכיר לנו ששלוש השנים האחרונות הוכרזו זו אחר זו בתואר ״השנה החמה ביותר״. בינתיים, עושה רושם שגם ל-2017 יש סיכוי לא רע לזכות בתואר הבלתי-מחמיא בעליל הזה.

בסוף שנת 2015, במסגרת הסכם פריז, התחייבה ארצות הברית להפחית את פליטות גזי החממה שלה ב-26 אחוז עד לשנת 2025, זאת כדי למנוע התחממות של כדור הארץ ביותר מ-2 מעלות צלזיוס מעל לערכי המהפכה התעשייתית. בינתיים, מאז נבחר דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב הוא הספיק לעשות לא מעט צעדים שמרחיקים אותה ממטרה זו: הוא מינה ספקן-אקלים לראש הסוכנות להגנת הסביבה, שחרר הצעה לתכנית תקציבית לשנת 2018 שמקצצת תקציבי מחקר מגופים העוסקים בשינוי האקלים (הסוכנות להגנת הסביבה, סוכנות האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומית ונאס״א), וחתם על צו שמבטל את “תכנית האנרגיה הנקייה״ שקידם אובמה בתקופת כהונתו השנייה.

התכנית לאנרגיה נקייה היא המשמעותית ביותר בשורה של צעדי מדיניות שהנהיג אובמה במטרה להילחם בשינוי האקלים. התכנית כללה צעדים שנועדו להפחית פליטות גזי חממה בארה״ב (סגירה של מפעלים רבים של תעשיות מזהמות כתעשיית הנפט וכן מעבר לשימוש נרחב באנרגיות מתחדשות ממקורות כדוגמת רוח ושמש). ללא התכנית לאנרגיה נקייה, לא נראה שארה״ב תוכל לעמוד במחויבותה להסכם פריז. התכנית לבדה אמורה היתה להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני של ארה״ב בכ-650 מיליון מגה-טון עד לשנת 2025, כחצי מסך ההפחתה שנדרשת ממנה בהסכם.

תאגיד במקום מדינה

אך בזמן שהנשיא מקדם צעדים שעלולים לפגוע קשות בתכנית העולמית למלחמה בשינוי האקלים, רוח גבית מגיעה מכיוון מאוד מפתיע: תאגיד הענק האמריקאי וולמרט (Walmart) הודיע בימים האחרונים שבכוונתו להפחית מיליארד טון של פליטות גזי חממה משרשרת הייצור והאספקה שלו, זאת עד לשנת 2030. בפרויקט חדש, הנקרא ״פרויקט גיגה-טון״, מעודדת וולמרט את הספקים שלה להפחית את פליטות גזי החממה שלהם, ואף פיתחה פלטפורמה שתסייע להם לעשות זאת.

למה וולמרט קיבלה את ההחלטה הזאת? החשדנים יצביעו על מניע ההתיירקקות (Greenwash). כלומר, רצון להיראות סביבתיים יותר בעיני הציבור. ייתכן שזה חלק מהסיפור, אך העובדות מלמדות שוולמרט הציבה לעצמה יעדי הפחתת פליטות מחמירים למדי גם לפני שיצאה במהלך החדש.

סניף של וולמרט בארה"ב. כמות הפליטות שאותן התחייבה וולמרט להפחית, גדולה מכמות פליטות גזי החממה שגרמניה כולה פולטת כיום בשנה. תצלום: Mike Mozart

Wallmart Sustainability Hub (״מרכז הקיימות של וולמרט״) היא פלטפורמה חדשה שבאמצעותה מציעה וולמרט לספקים שאתם היא עובדת להצטרף אליה במאמץ להפחית את פליטות גזי החממה במסגרת תהליכי הייצור והשינוע שלהם, ומסבירה כיצד ניתן להפוך את התהליכים האלה לידידותיים יותר לסביבה. כך, למשל, וולמרט מציעה לפעול להפחתת השימוש באנרגיה, לצמצם ייצור פסולת, מעודדת חקלאות בת-קיימא, הפחתת בירוא היערות ועוד. בנוסף, היא מעודדת אותם להציב לעצמם מטרות של הפחתת פליטות גזי החממה משלהם, כדוגמת הפחתת הפליטות ב-20 אחוז עד לשנת 2030.

כיוון שוולמרט היא הישות הכלכלית העשירית בגודלה בעולם – עם יותר מ-11 אלף סניפים ב-11 מדינות – והיא קטנה בעוצמתה הכלכלית רק מתשע מדינות בעולם שבראשן ארה״ב, סין וגרמניה – מדובר בצעד בעל השפעה עצומה על מאזן פליטות גזי החממה העולמי. למעשה, כמות הפליטות שאותן התחייבה וולמרט להפחית, גדולה מכמות פליטות גזי החממה שגרמניה כולה פולטת כיום בשנה. לפי וולמרט, זו כמות השקולה להורדת 211 מיליון רכבים פרטיים מכבישי ארה״ב למשך 365 ימים.

מה המצב בישראל?

בישראל, לעומת מדינות מפותחות אחרות, היעדים שאליהם התחייבנו במסגרת הסכם פריז לא היו שאפתניים ביותר מלכתחילה: היעדים שלנו לשנת 2030 מדברים אמנם על הפחתה של פליטות גזי החממה לנפש בישראל, אך עקב קצב הגידול המהיר של אוכלוסיית ישראל , מדובר הלכה למעשה בעלייה של 14 אחוז לעומת פליטת גזי החממה שלנו ב-2005. לשם ההשוואה, מדינות האיחוד האירופי הציבו יעדי הפחתה מוחלטים של גזי החממה ב-36 אחוז עד לשנת 2030.

בישראל אין חוק שמחייב חברות ועסקים להציב יעדים להפחתת הפליטות שלהן, אבל יש חברות שעושות זאת. ארגון מעלה – שמקדם אחריות תאגידית בישראל – הוציא לאחרונה את  דירוג החברות שלו ל-2016. אחד התחומים שבהם נמדדות החברות הנסקרות בדו"ח הוא ניהול ודיווח חברתי סביבתי, בו הן נשאלות גם על יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שלהן. הדו"ח של 2016 סקר את התנהלותן של 98 חברות שפועלות במשק הישראלי, מתוכן 75 אחוז דיווחו על פליטות הפחמן שלהן לשנה זו (מדובר בשיפור משמעותי לעומת הדו"חות מהשנים הקודמות). הדיווח לארגון מעלה הוא אמנם התנדבותי, אך עם עליית המודעות בתעשייה בארץ ובעולם לנושא של אחריות תאגידית, מתווספות בכל שנה חברות המבקשות להצטרף ולהיכלל בדירוג של השנה הבאה.

דו"ח קיימות של קבוצת שטראוס. רוב החברות בישראל לא טורחות לפרסם דוחות כאלה

חברת שופרסל, לדוגמה, הוציאה בשנת 2015 דו"ח אחריות תאגידית מפורט שכולל תהליכים חברתיים וסביבתיים שהיא עוברת,  ובו היא הציגה בין היתר את ההתייעלות האנרגטית שהיא עוברת בשנים האחרונות ואת צמצום טביעת הרגל הפחמנית שלה. לפי הדיווח, שופרסל צמצמה את פליטות גזי החממה שלה ב-18 אחוז מאז 2012.

קבוצת שטראוס, שפועלת בישראל ובמקומות רבים אחרים בעולם (ושנמצאת בקשרים עסקיים עם כ-14 אלף ספקים ברחבי העולם) היא דוגמה נוספת לחברה שפירסמה ב-2015 דו"ח קיימות. בדו"ח זה מתחייבת שטראוס להפחתת ההשפעה הסביבתית ב-15 אחוז לטון מוצר עד סוף 2020 בתחום האנרגיה, המים ופליטת גזי החממה. על פי פירסומי הקבוצה, ב-2015 הושגה הפחתה של 3 אחוזים בפליטת גזי חממה לטון מוצר (מ-0.28 פחמן דו-חמצני לטון מוצר ל-0.27), כשסך הפליטות ל-2015 עומד על 159,504 טון.

חברות בולטות אחרות במשק הישראלי שמפרסמות באופן קבוע דוחות קיימות הכוללים מידע מסוים על מדיניות הפחתת פליטות הן בינוי ושיכון מקבוצת אריסון (שהכריזה על כוונה לצמצם 3 אחוזים מדי שנה בפליטות והודיעה כי היא עומדת ביעד זה) ויוניליוור ישראל (שמתחייבת ש"עד 2020 יעמוד שיעור הפליטות שמקורן בשימוש באנרגיה במפעלינו ברמות של שנת 2008 או מתחתן להן, למרות הגידול המשמעותי בהיקפי הייצור"), אך הרוב המכריע של החברות בישראל כלל לא טורחות להציג את העשייה (או חוסר העשייה) שלהן בתחום חשוב זה.

"יש כמה צעדים שאפשר לעשות כדי להעלות את המוטיבציה של החברות להפחית את פליטות גזי החממה שלהן, כיוון שמדובר פה בעיקר ביצירת אינטרס של החברות להפחית", אומרת נגה לבציון-נדן, מנכ"לית חברת Greeneye – מומחים להשקעות אחראיות, המסייעים לגופים פיננסים ומוסדיים להטמיע חשיבה סביבתית וחברתית בתהליך קבלת החלטות השקעה ומימון. " ראשית, צריכה להיות רגולציה שתומכת בהפחתת פליטות, כדוגמת מסי-פחמן – כפי שנהוג כיום במדינות רבות בעולם. כיום, עלות הפחמן היא מאוד זולה לעומת מה שהיה בעבר וככל שמחיר הפליטות יורד, האינטרס של החברות להפחית אותן קטן. כמו כן, צריכות להיות תכניות שונות של המדינה שיממנו את הפחתת הפליטות".

"חשוב שהמשקיעים והחברות יבינו שלהפחתת פליטות יש משמעות כלכלית מהותית", מוסיפה לבציון-נדן. "הבעיה היא לא רק סביבתית, אלא גם ייצורית-תפעולית: חברה שלא מקטינה את הפליטות שלה משתמשת ביותר אנרגיה, ואם היא משתמשת ביותר אנרגיה זה אומר שהיא מבזבזת יותר כסף. כי בסופו של דבר, פליטות הן בעצם חומר שהוצאת עליו כסף ושלא השתמשת בו – כלומר, סתם זרקת אותו. ההבנה הזו תוסיף מוטיבציה לחברות להתייעל ולפלוט פחות גזי חממה".

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

חפשו מומחים נוספים בתחום