מהפכת המדע

החודש לפני 350 שנה ראה אור "Philosophical Transactions" כתב העת המדעי הראשון בהיסטוריה. פרסומו מסמל את תחילתו של עידן המדע, שחולל מהפכה בתולדות האנושות ובעולם שבו היא מתארחת

20 במרץ 2015

שער הגליון הראשון של Philosophical Transactions. מקור: wikipedia
שער הגליון הראשון של Philosophical Transactions. מקור: wikipedia

בשבוע שעבר מלאו 350 שנה להשקת כתב העת המדעי הראשון בהיסטוריה: Philosophical Transactions. עיתון זה הושק באנגליה בשנת 1665 על ידי הנרי אולדנבורג, ששימש כמזכיר האגודה המלכותית הבריטית. מטרתו היתה לקדם את המדע המודרני והוא חולל מהפכה. עד לאותה תקופה, ניתן היה ללמוד על מחקרים מדעיים רק בהרצאות או מקריאת ספרים עבי כרס ויקרים. מאורע זה מסמל ראשיתה של תקופה שבה המחקרים המדעיים החלו להיות מופצים בצורה יותר אפקטיבית ודינמית ברחבי העולם, תהליך שהפרה וקידם את המדע.

עם השנים, נהפך כתב העת למקצועי יותר ויותר ומתכונתו התקבעה על פי המתכונת שמאפיינת את העיתונים המדעיים של ימינו: כל מחקר שמוצג בו עבר בדיקה מדעית על ידי מדענים אחרים מאותו התחום, זאת כדי לוודא את אמינותו המדעית של המחקר ולהצביע על תיקונים (או גניזה), אם צריך.

הקפיצה הגדולה הבאה באמצעי הפצת ידע מדעי מקצועי הגיעה רק 330 שנים מאוחר יותר – עם המעבר לפרסום מחקרים מדעיים באינטרנט. הוצאת כתב העת המדעי הראשון מסמלת במידה רבה את תחילתו של עידן המדע. כלומר, את המעבר מעידן בו לאמונות תפלות היה חלק חשוב יותר בחיי האנשים מאשר עובדות לעידן שבו עולמנו נחקר בשיטתיות. שינוי זה מסמל גם מעבר מעידן שבו האמינו שדברים פועלים בצורה מסוימת לעידן שבו יודעים שדברים פועלים בצורה מסוימת.

 מדע ואמונה

הנרי אולדנבורג, מזכיר האגודה המלכותית למדעים. מקור: wikipedia
הנרי אולדנבורג, מזכיר האגודה המלכותית למדעים. מקור: wikipedia

אין ספק שללא מעבר לעידן המדע, לא היינו מגיעים להישגים שאליהם הגענו. אך מה בעצם מבדיל מדע מאמונה? קארל פופר, אחד הפילוסופים הבולטים שעסקו בנושא, הציע שתיאוריה נחשבת מדעית אם ניתן להציע דרכים ישימות להפריך אותה. לדוגמה: אם יש תיאוריה שחוזה שהשמש תזרח כל יום, היא תחשב מדעית רק אם תספק דרכים יישומיות להפריך אותה. כלומר, ניתן לקבוע שאם יום אחד השמש לא תזרח אז התאוריה תוכרז כלא נכונה (אבל היא עדיין היתה תיאוריה מדעית). פעמים רבות, יש תאוריות מדעיות שלא מספקות דרכים יישומיות להפרכתן באותה תקופה, בשל מגבלות טכנולוגיות. זה המקרה של התאוריה על קיום החלקיק בוזון-היגס, שנהגתה בשנות ה- 60של המאה שעברה: רק לפני שנים מועטות, ניתן היה לבחון (ולאמת) את התיאוריה, זאת בעקבות הקמת מאיץ החלקיקים הענק של CERN בשווייץ.

על דרך השלילה ניתן לקבוע שתיאוריה שאינה מדעית (אמונה, למשל) לא ניתן להפריך. כך, את קיומו של אל זה או אחר לא ניתן להפריך. לכן, על פי פופר, זו אינה תיאוריה מדעית, או רעיון שיש לו אחיזה בעובדות, אלא רק רעיון שנשען על אמונתם של אנשים.

30 אלף עיתונים

המעבר מתרבות אנושית שמקדשת אמונה אל תרבות שמסתמכת על עובדות ומדע, הביא את האדם להתפתחות טכנולוגית ומוסרית מואצת במאות האחרונות. מובן שאין לזלזל בהישגים שהושגו לפני המהפכה המדעית, אבל קצב ההתקדמות במאות האחרונות הוא חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. מהפכת המידע (האינטרנט והסלולרי) של 20 השנה האחרונות משלימה את המהפכה המדעית משום שהיא מספקת גישה לידע המדעי והטכנולוגי להמוני בני אדם ברחבי העולם. אין ספק שהתפתחות מואצת זו גם מביאה לנזק, אך כאן המדע גם כן יכול לבוא לעזרה – בתיקון או במניעת נזקים נוספים.

כיום, מתפרסמים באופן קבע בעולם כ-30 אלף עיתונים מדעיים. מאות אלפי המחקרים שמוצגים בהם עוברים בחינה על ידי חוקרים אחרים כדי לוודא שהם טובים ואמינים. אפשר לגלות שם דברים מדהימים על העולם שבו אנחנו חיים (ועל עולמות אחרים), אבל נדמה שאחת העובדות המסקרנות ביותר היא שהעיתון Philosophical Transactions עדיין יוצא לאור באורח קבע, גם בגיל 350.

לקריאה נוספת לחצו כאן וכאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

One response to “מהפכת המדע

  1. במבט שטחי על המדע אנחנו סהכ רואים תוצאות מניסויים שבוצעו על ידי כך שהנושא שעליו בוצעה המניפולציה כל הזמן השתנה.
    אם נסתכל בצורה רחבה יותר, נראה כי התחדשות נעשתה כאשר השינוי התרחש לא רק במשתנה הנחקר אלא בתבנית, בפרדיגמה, במערכת ההנחות והחשיבה, בתפיסת המציאות של האדם.
    בשל כך, טבעי שמעבר של פרדיגמה אחת לפרדיגמה שנייה, יהיה כרוך במהפכה.
    לדוגמא: הבהביורזם "נתן" מכה ניצחת לפילוסופיה. הבהביוריזם התמקד בהתנהגות גלויה הניתנת לתצפית ובשל כך עשה צעד חשוב לעבר המחקר.
    יחד עם זאת, למרות שהבהביוריזם נחשב כאסכולה הניתנת לתיקוף הוא חסר את הקיום של אזורים שקיימים בילד אין, של המוח, של גנים ושל גורמים מולדים המעצבים את דמותנו. הוא פינה את מקומו לפרדיגמה חדשה וכן הלאה…

    האם הניסתר עשוי ביום מן הימים להוות פרדיגמה מחקרית?

    לא ניתן לפתור את הקושיה אלא אם נגלה ששינוי הפרדיגמה הבאה יהיה טמון בכך שהנושא שאותו נחקור יהיה הפנימיות שלנו, אנחנו בעצמנו נהיה גם החוקרים וגם הנחקרים.
    ומדוע? מכיוון שהטבע מכוון אותנו לכך שמעבר לפיזיקה שחושפת בפנינו מדידות מדויקות, הרצון שלנו ידרוש את הסיבות לאותן תוצאות שנקבל. את השורש למה שמתרחש באותם הניסויים. ואנחנו נגלה כי לשם כך נצטרך לייצר כלים חדשים, כלי הערכה ומדידה שונים. ואת כלי המדידה האלה כבר לא נייצר כדבר חיצוני כמו מיקרוסקופ או מכשיר חיצוני אחר אלא הוא יתקיים בתוכנו.

Comments are closed.