שתפו‬        

אשלי אייזנשטט סופר

מה יקרה כשיותר ממיליארד סינים ידליקו בבת אחת את המזגן?

מחקר סיני חדש מראה כיצד העלייה ברמת החיים בסין והעלייה במספר הימים החמים במדינת הענק עלולות להשפיע על התגברות שינוי האקלים העולמי

16 בפברואר 2019



 

מחקר סיני חדש בדק את צריכת החשמל במדינה וטומן בחובו תובנות מעניינות על ההשפעה של השינויים החברתיים-כלכליים בסין על השוק העולמי של יצור האנרגיה.

זה לא סוד שרמת החיים באזורים העירוניים בסין הולכת ועולה בעשרות השנים האחרונות בקצב מואץ, שבעשור האחרון נהפך לקדחתני במיוחד. בימים חמים (מעל 25 מעלות צלזיוס) שהופכים לנפוצים יותר ויותר בסין ובעולם בכלל בגלל שינוי האקלים, המשמעות של העלייה ברמת החיים היא היכולת לרכוש מזגן להדליק אותו לשעות רבות ביממה. המשמעות של עשרות ומאות מיליוני בתי אב בסין שמדליקים את המזגן היא של זינוק משמעותי מאוד בצריכת החשמל שבתמהיל האנרגיה הנוכחי, מתבטא גם בהגברה משמעותית של פליטות גזי חממה.

המחקר החדש כלל נתונים שנלקחו ממוני חשמל של מעל 800 אלף משתמשים פרטיים בעיר שנגחאי (שבה מתגוררים מעל 24 מיליון בני אדם) בשנים 2016-2014 והתמקד דווקא בבתים הפרטיים, משום שהם רגישים יותר לשינויים אקלימיים בטמפרטורות קצה של חום (מעל 25 מעלות צלזיוס), או קור (מתחת ל-13 מעלות). שינויים כאלה משפיעים פחות על צריכת החשמל בתעשייה. כך, למשל, על כל עליית מעלה אחת מעל 25 מעלות נרשמת עלייה של 14.5 אחוז בצריכת החשמל.

מזגנים בשנגחאי. שיא הביקוש לחשמל יעלה ב-36 אחוז על כל עלייה במעלה אחת צלזיוס של טמפרטורת פני השטח הממוצעת העולמית. תצלום: sergio rola – unsplash

 

על פי המחקר, עד סוף המאה ה-21 כל עלייה במעלת צלזיוס אחת בטמפרטורת פני השטח העולמית הממוצעת, תביא לעלייה ממוצעת של 9 אחוזים בצריכת החשמל הביתית בסין. שיא הביקוש לחשמל יעלה ב-36 אחוז על כל עלייה במעלה אחת צלזיוס של טמפרטורת פני השטח הממוצעת העולמית.

בעבר פורסמו לא פעם מודלים שניבאו את הזינוק הצפוי בצריכת החשמל בעקבות שינוי האקלים, אך המחקרים עד היום התבצעו כמעט תמיד במדינות מערביות ולא לקחו בחשבון את ההתפתחות הכלכלית והחברתית המואצת בארצות המזרח.

פרדוקס המזגנים

מדובר בפרדוקס אכזרי: העלייה בטמפרטורות גורמת לשימוש מוגבר במזגנים זוללי אנרגיה, שגורמים להחרפת משבר האקלים בגלל פליטת גזי חממה. "השימוש הגובר במזגנים בעצם יוצר אפקט חימום אורבני בערים הגדולות". מסביר פרופ' יואב יאיר, מומחה אקלים ודיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, "האספלט והבטון בערים בולעים את האנרגיה והחום המשתחרר מהמזגנים מעלה את הטמפרטורות בעיר וגורם לריבוי שימוש במזגנים  – וחוזר חלילה".

להשפעה של הגברת השימוש במזגנים על אפקט החממה יש להוסיף גם את הפגיעה האפשרית בבריאות: במחקר שפורסם ב-2018 בכתב העת המדעי PLOS Medicine חישבו החוקרים את זיהום האוויר ואת ההשפעות הבריאותיות של אקלים חם בשני מצבים: עם וללא שימוש מוגבר במיזוג אוויר. החוקרים מצאו שהריכוזים של חלקיקים נשימים זעירים(PM2.5)  ושל אוזון (O3) באטמוספרה עולים באקלים חם יותר וש-3.8 אחוזים מהגידול הכולל ב-PM2.5 ו-6.7 אחוזים מהגידול הכולל באוזון בזמן גלי חום מיוחסים לצריכת אנרגיה ופליטת מזהמים מתחנות כוח המספקות חשמל למיזוג האוויר הנוסף. החוקרים העריכו כי  העלייה הצפויה בריכוז החלקיקים הנשימים ובאוזון צפויות להוביל ל-19,000 מקרי מוות נוספים בשנה בארה"ב מתוכם כ-1000 קשורים לזיהום מהפעלה הנוספת של מיזוג אוויר.

על פי המחקר האמריקאי הזה, תוספת הזיהום כתוצאה משימוש מוגבר במזגנים תגרום בחוף המערבי בארצות הברית לתוספת של  כ-1,000 מקרי מוות בשנה. גם בישראל כדי ליצר חשמל פולטות תחנות הכוח (שמונעות בפחם ובגז) חלקיקים זעירים נשימים, פיח ותחמוצות מזהמות. בין אם מדובר בתחנות כוח פחמיות, ואפילו כאשר מדובר בהפקת חשמל על ידי שימוש בגז, קיימת פליטה של מזהמים וגזי חממה לאטמוספרה, אך הפחם מזהם משמעותית יותר בכל הפרמטרים הנ"ל. כיום, בישראל, לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות, פליטת חלקיקים נשימים זעירים גורמת לכ-2,000 מקרי מוות נוספים בשנה ולכן שימוש עתידי מוגבר במזגנים צפוי להוביל לעלייה בתחלואה ובתמותה מסוג זה גם בישראל.

על פי פרופ' יאיר, שנת 2018 היתה שנה חמה במיוחד ששבר שיאים באזורים שונים בעולם. כך, למשל, גל חום קיצוני בקנדה הוביל למותם של עשרות אנשים.

שנגחאי. כיצד השינוי הזה ישפיע על ההתחייבויות של סין במסגרת הסכם פריז? תצלום: ralf leineweber – unsplash

 

ישראל לא עומדת בהתחייבויות שלה

"בסין יש פיתוח ומעבר מואץ לאנרגיות מתחדשות כגון שמש ורוח, הם מבינים את חומרת זיהום האוויר אצלם וגם מייערים שטחים נרחבים בכדי לעלות את אחוזי קיבוע הפחמן", אומר פרופ' יאיר. אך על פי המחקר הסיני, הגדלה משמעותית של היקף ייצור האנרגיה בסין עלולה לא לאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה במסגרת הסכם פריז לצמצום פליטות גזי חממה. למצב זה עלולות להיות השלכות על האקלים הגלובלי שישפיע על כל תושבי כדור הארץ.

על פי דו"ח של רשות החשמל וחברת הייעוץ BDO, בין השנים 2016 ל-2017 נמדדה בישראל המשך עלייה שנתית של 3.5 אחוזים בביקוש לחשמל, בעוד שיא הביקוש בקיץ עלה ב-4.5 אחוזים לכל מעלה.

"בהסכם פריז להפחתת גזי חממה ישראל לקחה על עצמה התחייבויות מתונות למדי לגבי הפליטות פחמן לנפש והתייעלות אנרגטית", אומר ד"ר דניאל מדר, מומחה עצמאי לאנרגיה. "למרות ההתחייבויות הצנועות האלו, בישראל לא הושקעו משאבים ומאמצים בפיתוח האנרגיות המתחדשות, לא מעט גם בגלל הסמיכות למציאת שדות הגז ופיתוחן. היתה מטרה לייצר 5 אחוזים מהחשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2015 ו-10 אחוזים עד 2020, אבל מטרות אלו לא התממשו ב-2015 וככל הנראה לא יתממשו גם בעוד שנה ב-2020".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית