שתפו‬        

אסף בן נריה

מה לעשות עם התרופות המשומשות?

רק 14 אחוז מהישראלים מחזירים תרופות שאינן בשימוש לנקודות האיסוף המוסדרות בבתי המרקחת. איך גורמים לציבור להפסיק לזרוק תרופות לפח, עניין שעלול לגרום להרעלה ולפגיעה בסביבה?
8 בדצמבר 2016



בחנו את עצמכם: מה אתם עושים לאחר שהחלמתם ממחלה והפסקתם לנטול את התרופה שרשם לכם הרופא? 1. משליכים את התרופה לפח. 2. מדיחים את התרופה בשירותים. 3. מחזירים את התרופה לקופסת התרופות, ולאחר כמה חודשים משליכים אותה לפח או לאסלה. 4. מחזירים את הקופסה לנקודת איסוף מוסדרת באחד מבתי המרקחת של קופות החולים.

אם בחרתם באחת משלוש התשובות הראשונות, אז אתם לגמרי לא לבד. פחות מ-14 אחוז מהישראלים מחזירים לבתי המרקחת תרופות פגות תוקף או כאלה שלא נעשה בהן שימוש, כך לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היעדר מדיניות ברורה וחקיקה מחייבת באשר לאיסוף תרופות בישראל, בשילוב עם מודעות ציבורית נמוכה לסכנות הנובעות מהיפטרות לא מוסדרת מתרופות, מביאים לכך שמרבית התרופות מושלכות לאשפה או נשטפות למערכת הביוב.

בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך ששיירי תרופות מוצאים את דרכם, בסופו של דבר, לקרקע, למי התהום, לנחלים ולאגמים. מדובר אמנם בריכוזים נמוכים באופן יחסי, אולם היות וחלק מהמרכיבים עמידים בפני פירוק, הסכנה של הצטברות ריכוזים משמעותיים לאורך השנים מטרידה. בנוסף לכך, לפי נתוני המרכז הארצי למידע בהרעלות, כמחצית ממקרי ההרעלה בישראל נובעים מחשיפה לא מבוקרת לתרופות.

"משרד הבריאות רואה חשיבות בהעלאת המודעות של הציבור ושל נותני השירות הרפואי לסוגיה זו. כיום בוחן המשרד אפשרות להעלאת קמפיין בנושא", אומר ד"ר זהר ברנט-יצחקי מהמחלקה לבריאות הסביבה בשירותי בריאות הציבור שבמשרד הבריאות. הנתונים העגומים הביאו את משרד הבריאות לבדוק כיצד מתמודדים בעולם עם בעיית הטיפול בתרופות, ובמאמר שפרסמו לאחרונה ברנט-יצחקי ואחרים קורא המשרד להקמת תכנית מקיפה לטיפול בתרופות שאינן בשימוש עוד.

אחת ההשלכות של השימוש הגובר בתרופות היא הצטברות הולכת וגדלה של תרופות בבתים. צילום: Eddie Blanck, Flickr
אחת ההשלכות של השימוש הגובר בתרופות היא הצטברות הולכת וגדלה של תרופות בבתים. צילום: Eddie Blanck, Flickr

צריכת התרופות בעלייה

דו"ח של ה-OECD מסוף שנת 2015 מצביע על עלייה מתמשכת בצריכת התרופות במדינות החברות בארגון. העלייה נובעת מהדרישה הגוברת לתרופות לטיפול במחלות הקשורות בגיל מבוגר, מגידול במספר החולים המטופלים בתרופות למחלות כרוניות, וכן בגלל שינויים באופן הטיפול הקליני. כך למשל, בין השנים 2000 ל-2013 כמעט והוכפלה (!) צריכה של תרופות נוגדות יתר לחץ דם ותרופות לטיפול בסוכרת, והשימוש בתרופות להפחתת כולסטרול גדל פי שלושה ויותר.

נתון מעניין נוסף הוא השונות הגדולה של היקף השימוש בתרופות בין מדינות הארגון. כך, למשל, איסלנד היא המובילה בצריכה של תרופות נוגדות דיכאון – כמעט פי שלושה מישראל ופי תשעה מצ'ילה – אך ממוקמת שלישית מהסוף בצריכת תרופות לטיפול בסוכרת. ישראל ממוקמת על פי רוב מתחת לממוצע ה-OECD, פרט לשימוש בתרופות להפחתת כולסטרול – שם ישראל סוגרת את העשירייה המובילה. השונות הגבוהה בין המדינות נובעת גם בגלל שכיחות גבוהה יותר של מחלות מסוימות בחלק מהמדינות, אך גם בגלל גישות שונות לטיפול הקליני בחולים.

אחת ההשלכות של השימוש הגובר בתרופות היא הצטברות הולכת וגדלה של תרופות בבתים – חלקן פגות תוקף וחלקן במצב שמיש. המצב הזה מגדיל גם את הסכנה לשימוש בלתי מבוקר ולהרעלה. לצד סכנה זו, השלכה לא אחראית של תרופות לאשפה או הדחה שלהן באסלה עלולה לגרום לחשיפה לא רצויה של ציבורים נרחבים לרכיבים הפעילים בתרופות: חלק מהמרכיבים בתרופות עלולים למצוא את דרכם לפירות ולירקות הטריים שאנו רוכשים בסופר, שכן בישראל שיעור השבת הקולחים (שפכים מטוהרים) לשימוש שהוא בעיקרו חקלאי הוא גבוה מאוד ועומד על כ-75 אחוז.

המסלול מבית השימוש לתוצרת חקלאית טרייה כבר הוכח מחקרית. כך, למשל, חוקרים מהמרכז הרפואי הדסה מצאו שאריות של התרופה קרבמזפין, המשמשת לטיפול באפילפסיה ובהפרעה דו-קוטבית, בקרב נבדקים שצרכו פירות וירקות טריים שהושקו בקולחים. שאריות התרופה אמנם נמצאו בכמויות מזעריות, ואין עדיין מספיק ידע על הסיכון לציבור מהחשיפה לרמות כאלה של חומרים, אך משמעות המחקר היא שגופנו אכן נחשף בסופו של דבר לתרופות שמהן ניסינו להיפטר.

המסלול מבית השימוש לתוצרת חקלאית טרייה כבר הוכח מחקרית. צילום: Sven Scheuermeier, Unsplash
המסלול מבית השימוש לתוצרת חקלאית טרייה כבר הוכח מחקרית. צילום: Sven Scheuermeier, Unsplash

הפתרונות קיימים, מודעות עדיין אין

ישראל נמצא הרחק מאחור בכל הקשור לאיסוף ולטיפול בתרופות ממשקי הבית. בישראל אין כל חקיקה בנושא, והדבר בא לידי ביטוי בהתנהגות בשטח: 84 אחוז מהתושבים בישראל זורקים תרופות לפח או מדיחים אותן באסלה, לעומת אירופה, שם המספרים נמוכים בהרבה ועומדים על 50 אחוז.

כיום ישנם ארגונים בישראל שמסייעים באיסוף התרופות וחלוקתן לאנשים שידם אינה משגת, כמו למשל ארגון חברים לרפואה. לבתי המרקחת של קופות החולים ניתן להביא תרופות שתוקפן פג או שלמטופל אין עוד צורך בהן, דבר שמוסדר לפי חוזר של משרד הבריאות. התרופות נאספות במכלים ייעודיים ומובלות למרכז פינוי פסולת רפואית. אך למרות שהפתרונות קיימים, נראה שמודעות הציבור לחשיבות של היפטרות אחראית מתרופות היא נמוכה.

בניסיון לשנות את המצב הנוכחי, פרסם לאחרונה משרד הבריאות סקירה מקיפה של דרך הטיפול בתרופות ברחבי העולם. המטרה היא לנסות להבין אילו דרכי פעולה כדאי לאמץ  בארץ על מנת לשנות את המציאות כפי שהיא כיום.

באוסטרליה, למשל, מונהגת תכנית לאומית בשם "החזרת תרופות בלתי רצויות". התוכנית מסובסדת על ידי הממשלה ומספר חברות תרופות. את התרופות ניתן להחזיר באופן חופשי לכל בתי המרקחת, ואכן מדי שנה מוחזרים האוסטרלים קרוב ל-600 טון מוצרים רפואיים. בהונגריה מחייב החוק את תעשיית התרופות להקים ולתפעל מערכת לאיסוף תרופות, ובבריטניה מחויבים כלל בתי המרקחת לאפשר החזרה של תרופות שלצרכן אין בהן שימוש.

המזהם ישלם?

כחלק ממסקנות התחקיר שנערך במשרד הבריאות, הדרך לשיפור המצב כוללת בטווח הקצר העלאת המודעות של הציבור ובטווח הרחוק חקיקה ורגולציה. המשרד ממליץ ליישם מספר גישות שזכו להצלחה במדינות שונות בעולם – ביניהן עקרון "המזהם משלם" (polluter pays), שמטיל את האחריות לטיפול בפסולת המוצר על חברת היצרן. "כיום לא מחייב משרד הבריאות את חברות התרופות לשאת בעלויות השינוע והטיפול בתרופות ללא שימוש", אומר ברנט-יצחקי, אך מוסיף כי "מתנהלים במשרד תהליכים, אשר במידה ויבשילו, יביאו להטלת חלק מעלויות אלה גם על חברות התרופות".

פעולות נוספות שמעלה משרד הבריאות כוללות את חיוב היצרן לפרט על גבי האריזה הוראות מפורטות הנוגעות לאופן ההיפטרות מהתרופות, והרחבה של המוסדות שיורשו לאסוף אותן מעבר לבתי המרקחת של קופות החולים. בנוסף, ממליצים במשרד על בחינת האפשרות של איסוף יזום מבתי אבות ובתי חולים ותגמול של מי שיבחר להחזיר את התרופות.

במשרד מקווים לנצל את תכנית איסוף התרופות לאיסוף של מוצר מסוכן אחר מבתי התושבים – מדחומים ישנים מבוססי כספית. לפי הנחיות משרד הבריאות, אסור למכור מדחומים כאלה בישראל החל מתחילת השנה שעברה, אך מדחומים רבים נמצאים עדיין בבתי התושבים.

 

ד"ר זהר ברנט-יצחקי מתראיין בתכנית "פאולה וליאון" בעקבות הכתבה של זווית:

 

 


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ

שתפו‬