פינצטה

רחלי ווקס

מחשב לכל צייד

הציידים של המאה ה-21 מאתרים את קורבנותיהם באמצעות טכנולוגיה מתקדמת: הם פורצים למשדרים שמוצמדים לטיגריסים, משתמשים במאגרי מידע מקוונים לאיתור ציפורים ואפילו מתחזים למומחי נחשים בקבוצות פייסבוק. איך אפשר לעצור אותם?

12 באוקטובר 2017

ביולי 2015 נתפסו בדרום אפריקה גבר ואישה כשניסו לגנוב צמחים נדירים משמורת טבע ייחודית במערב המדינה. בחדר המלון שלהם נמצאו 14 קופסאות גדולות שהכילו למעלה מ-2,000 צמחים, מאות מהם נדירים, בשווי כולל של כ-80 אלף דולר.

מלבד הצמחים, נמצאו ברשותם גם האמצעים שאפשרו להם לבצע את הפשע ביעילות. עם זאת, להפתעת החוקרים לא מדובר היה בכלי נשק מתוחכמים או בציוד פריצה משוכלל; בין כליהם נמצאו ספרים שעוסקים בצמחים הנדירים, כתבי עת אלקטרוניים שבהם תוארו מינים חדשים, הודעות בנושאים בוטניים מרשימות תפוצה ומרשתות חברתיות, עמודים מארכיון דיגיטלי של דוגמיות צמחים שנאספו, תמונות ומידע מאתר זיהוי צמחים קהילתי, מפות מפורטות מהאינטרנט ומאות נקודות ציון של מיקומי צמחים נדירים שמקורם ככל הנראה גם הוא מהאינטרנט. את כל המידע הרב והמקיף הזה השיגו השניים בקלות יחסית – והשתמשו בו כדי לפגוע בטבע שלנו.

אין ספק שהעולם שלנו הולך ונעשה טכנולוגי יותר בכל יום שעובר. במקרים רבים זה יכול להיות נוח מאוד,  למשל כאשר אנחנו רוצים לדעת מתי האוטובוס יגיע, או כשאנחנו מדברים דרך המחשב עם חבר שנמצא בקצה השני של העולם. לפעמים הקדמה הטכנולוגית יכולה אף להציל חיים, בין אם על ידי פיתוח של תרופות ועזרים רפואיים מתקדמים, או באמצעות שימור וחקר של מיני חיות וצמחים נדירים. עם זאת, לעתים אותם אמצעים טכנולוגיים וידע מדעי משמשים בעידן המידע החופשי גם למטרות ההפוכות – כמו ציד בלתי חוקי.

האקרים נגד טיגריסים

ממש כמונו, ציידים בלתי-חוקיים יכולים לתקשר בקלות באמצעות ווטסאפ או פייסבוק ולמצוא את דרכם ללא קושי באזורים נידחים באמצעות שירות המפות של גוגל. אבל תרומת הטכנולוגיה למאמציהם לא נגמרת כאן. העבריינים הסביבתיים של ימינו קוראים מאמרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים, שלעתים קרובות זמינים באופן חופשי באינטרנט, ומקבלים מהם מידע על מינים נדירים של בעלי חיים וצמחים שבסיכון, כולל ציון מיקומם – מינים שנדירותם הופכת אותם לסחורה מבוקשת בשוק השחור.

במקרים רבים, הציד הבלתי-חוקי מתחיל זמן קצר לאחר הפרסום המדעי. כך, לדוגמה, השממית הנדירה Goniurosaurus luii, שהתגלתה בדרום-מזרח סין, החלה להיסחר באופן בלתי-חוקי מיד לאחר שתוארה במאמר מדעי, כשמחיר פרט בודד הגיע למחיר של כ-2,000 דולר. תוך זמן קצר נכחדה השממית מהאזור שבו נמצאה לראשונה.

טכנולוגיות שמסייעות מאוד לחוקרים בעבודתם, כמו אמצעים אלקטרוניים לתיוג ומעקב אחר בעלי חיים (שיטה שבה נעשה שימוש גם בישראל, למשל במרכז הארצי להצלת צבי ים, שבו מוצמדים משדרים לווייניים לצבים למטרות מחקר), עלולות לסייע גם לעבריינים, שמנסים ולעתים מצליחים לפרוץ אליהם ולהשתמש במידע כדי למצוא את החיות בעצמם. ב-2013 האקרים מהודו הצליחו לפרוץ למאגר מידע שהכיל נתונים על מיקומיהם של נמרים, שנאספו ממשדרים לווייניים. למרבה המזל, במקרה הזה רמת האבטחה של המאגר הועלתה תוך זמן קצר ואף נמר לא נפגע.

מקרה אחר אירע בפארק הלאומי המפורסם ילוסטון שבארצות הברית, שבו ניצודו בשנים האחרונות שמונה זאבים שנשאו משדרים, ביניהם הזאבה שכונתה 832F – הזאבה המפורסמת והאהובה ביותר בפארק. החשד הוא שהציידים השתמשו במקלטי רדיו כדי לאתר את המשדרים וכך את הזאבים. מידע שפעם היה נאסף במשך שנים רבות, לעתים אף במשך קריירה שלמה של זואולוג או בוטנאי, נגיש היום בקליק אחד לכל דורש מסלון ביתו ועלול לגרום לתוצאות בלתי רצויות.

ציידים מחפשים תמונות, כמו למשל תמונת הקרנף שצילמתם והעליתם לרשת החברתית בטיול הספארי שלכם באפריקה, והולכים לצוד אותו לפי פרטי הנוף. צילום: Anuwar ali hazarika, Wkipedia

נא לפרסם באחריות

הבעיה אמנם חדשה יחסית בעולם המדעי, אבל כבר מתחילה להעסיק את החוקרים. בגילוי דעת שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Science תחת הכותרת "נא לא לפרסם", מזהירים החוקרים דייוויד לינדנמאייר ובן שיל מבית הספר לסביבה וחברה באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה מפני הסכנות שטומנת בחובה הזמינות הגבוהה של נתונים מדעיים, שפעם היו נגישים לאנשי אקדמיה בלבד. כותבי המאמר מדגישים שפרסום מקום מחייתם של מינים נדירים אולי יכול לסייע במאמצי המחקר והשימור שלהם, אך הדבר מתגמד לנוכח הסכנות האפשריות שנובעות מפרסום המידע, העיקרית שבהן היא כמובן ציד בלתי-חוקי.

כותבי המאמר תיארו למעלה מ-20 מיני זוחלים שהפכו למטרה עבור ציידים בלתי-חוקיים בעקבות פרסום דבר גילויים באופן מפורט בכתבי עת מדעיים. עקב סכנות אלו קוראים כותבי המאמר לעמיתיהם מהאקדמיה לחשוב פעמיים לפני שהם מפרסמים נתוני מיקום או פרטים מזהים על סביבת המחיה של מינים נדירים.

יש חוקרים שכבר פועלים כך. במאמר שפורסם לפני כשנתיים בכתב העת Zootaxa, שבו תוארו שני מינים חדשים של שממיות שהתגלו בדרום סין, לא מצוין מקום המחיה המדויק שלהם. הכותבים מציינים במאמרם באופן מפורש שהדבר נעשה על מנת למנוע לכידה והכחדה של החיות הנדירות, ומזמינים מדענים שמעוניינים בפרטי מיקומן של השממיות לפנות אליהם ישירות.

עם זאת, חוקרים אחרים חרדים לגורלה של השקיפות האקדמית במקרה שפרטים כאלה יוסתרו. במאמר תגובה שפורסם באותו כתב העת תחת הכותרת "פרסמו בשקיפות, אך באחריות", נטען שהשיטות שקיימות כיום מספיקות על מנת להגן על המידע הרגיש, ושהסתרת המידע היא זו שעלולה לפגוע במאמצי השמירה על המינים שבסיכון.

מידע אקדמי אינו המידע המועיל היחיד שבו נעשה גם שימוש לרעה. התחום המכונה "מדע אזרחי", שבו אנשים מן השורה מתעדים תצפיות ואוספים מידע בתחומים שונים על הטבע סביבם, דרך תיעוד באתרים, באפליקציות וברשתות חברתיות, הוא תחום מתפתח שמועיל מאוד לחקר ולשימור בעלי חיים וצמחים רבים. עם זאת, גם ציידים בלתי-חוקיים נכנסים לאתרים ולאפליקציות שבהם אנשים מהציבור הרחב מתעדים תצפיות של חיות נדירות – ומשתמשים במידע כדי לפגוע בחיות האלה.

השיטות שלהם רבות ומגוונות: הם יכולים להצטרף בזהות בדויה לקבוצות פייסבוק שעוסקות בחיות שבסיכון כדי לגלות את מיקומם של פרטים ממינים נדירים; הם מחפשים תמונות, כמו למשל תמונת הקרנף שצילמתם והעליתם לרשת החברתית בטיול הספארי שלכם באפריקה, והולכים לצוד אותו לפי פרטי הנוף, שעלולים להסגיר את מיקום החיה, או פשוט לפי המידע הגאוגרפי שמוטמע בתמונה. כך לדוגמה, לקבוצת הפייסבוק הפופולרית Snakes of South Africa, קבוצת חובבי נחשים שבה ניתן למצוא דיונים בנושאים כמו זיהוי סוגי נחשים על פי תמונות ואיתור אנשי מקצוע שיודעים לסלק נחשים ממקום מסוים מבלי לפגוע בהם, מצטרפים גם ציידים בלתי-חוקיים, שמעמידים פנים שהם מומחים כדי לגלות את מקומות הימצאם של נחשים יקרי ערך.

צוותים של פארקים רבים באפריקה מבקשים מהמבקרים שלא לפרסם תמונות של קרנפים, אבל זה לא תמיד עוזר. מנהלים של קבוצות פייסבוק, כמו קבוצת הנחשים הדרום-אפריקאית, מסלקים מהן ציידים מתחזים, אבל אלה חוזרים ומצטרפים אליהן עם פרופילים מזויפים אחרים. בחלק מהאפליקציות ומהאתרים נחסמה האפשרות לתעד את מיקומיהם של מינים מסוימים. דוגמה לאתר כזה הוא eBird, פרויקט גדול ומצליח מאוד של אוניברסיטת קורנל שבו לוקחים חלק %D

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

חפשו מומחים נוספים בתחום

מילות מפתח