שתפו‬        

גדעון בכר

מימון האקלים

ככל שמשבר האקלים הולך ומתעצם, כך גדלות גם ההשקעות הכספיות בהתמודדות עמו. מדובר בהזדמנות אדירה עבור חברות ויזמים מישראל  

25 באוקטובר 2018



 

 

רבים מאלו שעוסקים בקשר בין כלכלה לשינוי האקלים שמחו מאוד לשמוע השבוע שוועדת פרס הנובל בחרה להעניק את הפרס השנה לכלכה לפרופ' ויליאם נורדהאוס מאוניברסיטת ייל, שעבודתו עוסקת בנושא מעניין זה ופרופ' פול רומר מאוניברסיטת ניו-יורק. זכייתו של נורדהאוס בפרס מדגישה את ההבנה המעמיקה להשפעה המכרעת שיש לכלכלה על האקלים ומתקשרת גם לשיח הגובר בשנים האחרונות סביב הפעילות הפיננסית שנקראת מימון אקלים (Climate Finance).

בעוד שחברות רבות בעולם המערבי כבר פעילות בתחום מימון האקלים ועושות שימוש ביתרונות הכלכליים שהוא מציע, הרי שבישראל ההבנה בנושא עדיין מועטת מדי ולכן מוחמצות הזדמנויות עסקיות רבות.

מימון אקלים מתייחס במובן הרחב שלו לגיוס הון למגוון גדול של פעולות עסקיות ופיננסיות הנעשות בתחומים הקשורים למאבק בשינוי האקלים, כגון: מעבר להפקה ולשימוש באנרגיות מתחדשות, טיוב של התייעלות אנרגטית והקמת ופיתוח מיזמים של הסתגלות למשבר האקלים, כמו שימוש בחקלאות מושקית בטפטוף, התייעלות בניצול מים בחקלאות, פיתוח חקלאות עמידה לתנאי בצורת ושרב, מניעת שיטפונות והצפות, ייעור, תחבורה נקייה ולמעשה כל פעילות כלכלית שמסייעת הן בהפחת פליטות של גזי חממה והן בהסתגלות לנזקי שינוי האקלים.

מימון אקלים מתייחס במובן הרחב שלו לגיוס הון למגוון גדול של פעולות עסקיות ופיננסיות הנעשות בתחומים הקשורים למאבק בשינוי האקלים. תצלום: rawpixel – unsplash

 

400 מיליארד דולר

בשנים 2016-2015 היקפו של שוק זה הוערך בכ-400 מיליארד דולר לשנה. והצפי שהוא רק ילך ויגדל עם הזמן במקביל למעבר הגלובלי לכלכלות דלות פחמן והתגברות המודעות לצורך בשינוי מהותי בדרך שבה מתפקדת הכלכלה העולמית כיום.

המימון מגיע מהסקטור הפרטי כמו גם הציבורי ובאמצעים מגוונים כגון איגרות חוב ייעודיות, הלוואות, מענקים, ערבויות וביטוחים.

במובן הצר יותר מתייחס מימון אקלים להעברת תקציבים וסיוע חוץ ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות כדי לסייע להן בהסתגלות לנזקי שינוי האקלים וכדי להעביר להן טכנולוגיות בתחום.

מדובר בכסף גדול. כך, למשל, בוועידת האקלים של האו"ם שנערכה בקופנהגן 2009 התחייבו המדינות המפתחות להעניק מימון אקלים בסך 30 מיליארד דולר בשנה. בוועידת האקלים בפריס שנערכה 2015 הסכימו המדינות המשתתפות להגדיל את מימון האקלים ל-100 מיליארד דולר החל משנת 2020.

המימון הזה עובר הן באמצעות גופים ייעודיים של האו"ם כמו "קרן האקלים הירוקה" (GCF –Green Climate Fund), שמהווה כלי מרכזי בתחום, או באמצעות בנקים לפיתוח כמו הבנק העולמי, הבנק האירופי לפיתוח והבנק האפריקאי לפיתוח, או באמצעות העברות בילטרליות ישירות בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות.

אגרות חוב ירוקות

סוג זה של מימון מהווה הזדמנות עסקית מובהקת לחברות ישראליות רבות הפועלות בתחומי מים, חקלאות, אנרגיות מתחדשות, תשתיות, התייעלות אנרגטית, תחבורה ציבורית יעילה, קלינטק, ערים חכמות ועוד. הניסיון הרב שנצבר בתחום בישראל מהווה יתרון יחסי מובהק במדינות מתפתחות דוגמת מדינות אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית.

את הבקשות למימון אקלים מגישות המדינות המתפתחות למוסדות ולגופים המתאימים. כך שחברות ישראליות לא יכולות לפנות במישרין לקבלת המימון הזה. אולם הן יכולות להציע למדינות הזכאיות למימון אקלים פרויקטים העונים על תנאי הסף של הגופים המעניקים מימון ולסייע להן בביורוקרטיה הנדרשת לשם קבלתו.

סוג זה של מימון מהווה הזדמנות עסקית מובהקת לחברות ישראליות רבות הפועלות בתחומי מים, חקלאות, אנרגיות מתחדשות, תשתיות, התייעלות אנרגטית, תחבורה ציבורית יעילה, קלינטק, ערים חכמות ועוד. תצלום: christine roy – unsplash

 

חלק לא מבוטל מהמדינות הזכאיות למימון אקלים הקימו קרנות ייעודיות המתמחות בהגשת בקשות לקבלת מימון אקלים ומומלץ לחברות ישראליות ליצור עימן קשר כדי לראות מה צרכיהן ובהתאם לבנות ביחד את הפרויקט, שמחד מתאים לצרכי המדינה ומאידך עומד בדרישות לקבלת מימון אקלים.

דרך נוספת לזכות במימון אקלים היא באמצעות אגרות חוב (אג"ח) ירוקות (Green Bonds), שמיועדות מלכתחילה לגייס הון ותקציבים בתחומים הקשורים לאקלים, לקיימות ולסביבה. גם זה תחום שהולך וגדל בהתמדה בשנים האחרונות עם התגברות המודעות לצורך להפנות משאבים למיזמים כלכליים סביבתיים.

כדי לאפשר לחברות ישראליות לעבור לפסים מעשיים בתחום, מכנס משרד החוץ בשיתוף עם מכון הייצוא, המשרד להגנת הסביבה ושותפים נוספים כנס בנושא "אפריקה, שינוי האקלים ותרומת ישראל", שייערך בירושלים ב-22 בנובמבר. חלק משמעותי מהכנס יוקדש לבחינת הדרכים המעשיות העומדות בפני הסקטור הפרטי הישראלי כדי להשתלב בתחום של מימון אקלים.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

שתפו‬