שתפו‬        

מנהרות לאוויר נקי

ארבע שנים לאחר פתיחת מנהרות הכרמל מתברר שההערכות המוקדמות היו נכונות ושזיהום האוויר בעיר הצטמצם
2 במרץ 2015



 

הקמת מנהרות הכרמל השפיעה על העומס בצירי התנועה המרכזיים בעיר חיפה. צילום: תומר, ויקימדיה
הקמת מנהרות הכרמל השפיעה על העומס בצירי התנועה המרכזיים בעיר חיפה. צילום: תומר, ויקימדיה

בתחילת דצמבר 2010 נפתחו מנהרות הכרמל (כביש 23) בקול תרועה רמה. המנהרות, שעלות בנייתן מוערכת במיליארד שקלים וחצי, הן מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל בחיפה.

לצד ההבטחה לפתרון תחבורתי, נשמעה ההצהרה שאיכות האוויר באזור תשתפר. התמיכה בכך הגיעה מהמשרד להגנת הסביבה, שבאותה השנה הציג את פתיחת מנהרות הכרמל כאחד מההישגים העיקריים הצפויים לצמצום זיהום האוויר בעיר חיפה ("דו"ח הישגים עיקריים" מחוז חיפה לשנת 2010).

ההבטחות האלה נשענו על היתרונות הידועים זה מכבר של הפעלת מנהרות מתחת לפני הקרקע, למשל קיצור משך הנהיגה שבעקבותיו מצטמצמת פליטת מזהמים לאוויר. כלי הרכב נוסעים במנהרה ברציפות וממעטים לעצור בה, ומכיוון שיש פחות התחלות נסיעה יש גם פחות פעילות מזהמת של מנועים. נוסף על כך, מהירות הנסיעה המיטבית לצמצום פליטות היא 90-60 קמ"ש, ומהירות זו מתאפשרת בזכות הנסיעה בתוואי אופקי יחסית לדרכים חלופיות בתוך העיר.

מחקר חדש של איציק השקו מאוניברסיטת חיפה, בהנחיית פרופ' אופירה אילון וד"ר ברננדה פליקשטיין, בוחן אם אכן חל שינוי באיכות האוויר בחיפה כתוצאה מפתיחת מנהרות הכרמל.

מודדים את הזיהום

המנהרות מאפשרות לעבור מצד אחד של הר הכרמל אל צדו השני במהירות רבה. צילום: Ofer Deshe, flickr
המנהרות מאפשרות לעבור מצד אחד של הר הכרמל אל צדו השני במהירות רבה. צילום: Ofer Deshe, flickr

במסגרת המחקר נבחנו תצפיות של רמות זיהום אוויר בשתי תחנות תחבורתיות המנטרות את המזהמים בסמיכות לכביש בחיפה – תחנת אחוזה של איגוד ערים מפרץ חיפה לאיכות הסביבה ותחנת קק"ל של המשרד להגנת הסביבה. נוסף על כך, נערכו תצפיות שבחנו את תנועת כלי הרכב בצמתים ראשיים בחיפה לפני פתיחת מנהרות הכרמל ואחריה.

הדגש בבדיקה הוא על תחנת אחוזה, שמבחינה אזורית אמורה להיות מושפעת יותר מכל תחנה אחרת משום שהיא נמצאת בלב הדרכים החלופיות למנהרות הכרמל בתוך העיר. תחנת קק"ל, לעומת זאת, מצויה בשדרות ההסתדרות שבקריית חיים והיא נבחנה משום שהיא אינה עומדת סמוך לציר תחבורה חלופי לציר המנהרות.

המחקר התמקד במזהמים ראשוניים שמקורם בתחבורה, בעיקר תחמוצות חנקן (NOX), שאת רמתם מנטרים בשתי התחנות האלה. אלה מזהמים שידועים בהשפעותיהם המזיקות על בריאות האדם ויצורים חיים אחרים, כשהתופעה העיקרית היא פגיעה בדרכי הנשימה.

חברת "יפה נוף – תחבורה תשתיות ובנייה", שהייתה אחראית על הקמת מנהרות הכרמל, הזמינה ספירת כלי רכב לפני ואחרי פתיחת המנהרות. הנתונים שהתקבלו הראו ירידה של יותר מ-20% בנפח התנועה בצמתים מרכזיים בחיפה בשעות 20:00-06:00, ובשעות העומס של הבוקר אף נצפתה ירידה של 40% ויותר. נתונים אלה מתחדדים לנוכח העלייה השנתית של מספר כלי הרכב בנפת חיפה (ובמחוז חיפה) הנאמדת ב-4%.

שינוי התקן תרם לשיפור

כל נתוני המחקר מושפעים ממשתנה נוסף שנכנס לחישוב – מאוקטובר 2009, כשנה לפני פתיחת המנהרות, נכנס לתוקפו תקן הזיהום יורו 5 המחייב את כל יבואני כלי הרכב הכבדים (משאיות ואוטובוסים) לעמוד בו ובינואר 2011 הורחב התקן גם כל דגמי כלי הרכב הפרטיים החדשים. התקן הזה מציין את הכמות המותרת של חומרים מזהמים שנפלטים ממנועים יחסית לכל קילומטר של נסיעה. למרות השינוי הזה, עד היום נוסעים בכבישי הארץ כלי רכב רבים מדגמים ישנים ומזהמים יותר.

לכניסת התקן לתוקף בארץ יש משמעות מרחיקת לכת על ריכוזי המזהמים, ואת זה אפשר לראות גם במחקר הנוכחי. בראייה שנתית אפשר לזהות ירידה בריכוזי המזהמים באוויר בשתי התחנות שהשתתפו במחקר וגם ברמה הארצית ללא קשר לשינויים תחבורתיים. אבל בבדיקת ריכוזים גבוהים בפרקי זמן קצרים (לפי שעה ויממה) ניכרת היטב ההשפעה של השיפורים התחבורתיים שהתרחשו בעקבות פתיחת מנהרות הכרמל.

בפרקי הזמן הקצרים האלה חלה ירידה משמעותית בריכוזי המזהמים בתחנת אחוזה אך לא בתחנת קק"ל. החוקרים הסיקו מכך שהשיפור באיכות האוויר נובע משתי הסיבות שצוינו – הן מהשינוי בתקנים והן מפתיחת המנהרות בחיפה. שינוי חיובי דומה נרשם בתחנת קק"ל לאחר פתיחת כביש עוקף קריות, מה שמחזק את מסקנות המחקר.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-גלי צה"ל

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית