שתפו‬        

רחלי ווקס

בשר עם תוספת מס

מחקר חדש מציע לצמצם את צריכת הבשר האדום באמצעות הטלת מס גבוה במיוחד על מוצרי בשר מעובד. צעד זה אמור לצמצם לא רק את הוצאות הטיפול הרפואי הגבוהות שלהן אחראית תעשיית המזון מן-החי, אלא גם את הנזק הסביבתי שלה. אז מה צפוי להיות גובה המס בישראל?

15 בינואר 2019



 

כולם שונאים מסים. העלאות מסים הוציאו אנשים לרחובות בהמוניהם שוב ושוב לאורך הדורות, בין אם זה היה במהפכה הצרפתית או במחאת האפודים הצהובים באותה שכונה. לכן תקופות בחירות (כמו זו שאנחנו נכנסים אליה בימים אלה) התאפיינו מאז ומתמיד בהבטחות על הקלות במסים. אך על אף התדמית השלילית של המסים אין ספק שיש להם כוח רב, שאותו אפשר לרתום גם למטרות חיוביות. במחקר חדש מציעים חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד לצמצם את צריכת הבשר האדום והמעובד במדינות שונות (ביניהן ישראל) באמצעות הטלת מס, שייקבע בהתאם לעלויות הטיפול הרפואי בנזקים הבריאותיים שלהם הם גורמים. על פי המחקר, עקב חומרתם של נזקים אלה, הטלת מס כזה תכפיל את מחירו של הבשר המעובד במדינות מפותחות.

צריכת בשר אדום ומעובד נמצאה כקשורה למגוון בעיות בריאותיות. ב-2015 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את הבשר המעובד (כמו נקניקים ונקניקיות, המבורגרים וקבבים מעובדים) כמסרטן ודאי (Group 1), קבוצה בה נמצאים בין השאר גם עישון טבק, פורמלין, אזבסט וצריכת משקאות אלכוהוליים (אתנול), ואת הבשר האדום (בשר שריר של בקר, חזיר, עז וכבש) כמסרטן קרוב לוודאי (Group 2A). בנוסף, נמצאו קשרים בין צריכת בשר מעובד ואדום לבין מחלות לב, שבץ, סוכרת מסוג 2 ותמותה מוקדמת.

עד כמה גדול הסיכון? עבור אכילה של 50 גרם בשר מעובד מדי יום, הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת עולה ב-18 אחוזים לעומת אי אכילת בשר מעובד. לגבי בשר אדום (לא מעובד) המצב מעט מורכב יותר, כאן במידה ויוכח קשר סיבתי (כיום משויך לקבוצה 2A) לתחלואה בסרטן המעי הגס והחלחולת, עבור אכילה של 100 גרם בשר אדום מדי יום, הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת עולה ב-17 אחוז לעומת אי אכילת בשר אדום, זאת על פי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן ((IARC. אין להמעיט בחשיבותם של ממצאים אלו, אך לשם הפרופורציה לרמת הסיכון כדאי לדעת שכיום הסיכון של מעשן לפתח סרטן ריאות גדול פי 10 מזה של אדם שאינו מעשן.

ב-2015 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את הבשר המעובד (כמו נקניקים ונקניקיות, המבורגרים וקבבים מעובדים) כמסרטן ודאי. תצלום: lukas budimaier – unsplash

 

285 מיליארד דולר בהוצאות רפואיות

המחקר החדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי PLOS ONE, כלל נתונים מ-149 מדינות, החל מכאלה שרמת המחייה בהן נחשבת לגבוהה (ביניהן ישראל) ועד למדינות עניות מאוד. החוקרים בדקו מהי העלות הכוללת בכל מדינה של הטיפול בבעיות הרפואיות שנגרמות מצריכת הבשר האדום והמעובד, וחישבו מה צריך להיות גובה המס על הבשר על מנת שיכסה את ההוצאות הללו. הם כללו בחישוביהם את היקף צריכת הבשר ועלויות השירותים הרפואיים בכל מדינה.

החוקרים צופים שב-2020 עלויות הטיפול הרפואי בנזקי הבשר האדום והמעובד ברחבי העולם יסתכמו ב-285 מיליארד דולר, כשנזקי הבשר המעובד יהיו אחראיים לכ-75 אחוז מסכום זה. על פי ממצאי המחקר, על מנת לכסות את ההוצאות הללו יהיה צורך להטיל במדינות העשירות ביותר מס של מעל 100 אחוז על בשר מעובד, ושל כ-20 אחוז על בשר אדום. בישראל, יצטרך המס על הבשר המעובד לעמוד על כ-50 אחוז, והמס על הבשר האדום על כ-6 אחוזים. במדינות מתפתחות, שבהן שיעורי צריכת הבשר האדום והמעובד נמוכים הרבה יותר עקב מחירו הגבוה, ועלויות שירותי הבריאות הן נמוכות יחסית, המס המוצע הוא נמוך מאוד עד אפסי.

על פי החוקרים, המס יכניס לקופות המדינות השונות סכום כולל של 170 מיליארד דולר. כ-41 מיליארד דולר נוספים בהוצאות בריאותיות ייחסכו מדי שנה מכיוון שהעלייה במחירים תגרום לירידה בצריכת הבשר המעובד, שצפויה לעמוד על 16 אחוז ברחבי העולם ו-14 אחוז בישראל. הפחתה זו בצריכה צפויה למנוע כ-220 אלף מקרי תמותה מוקדמת בעולם מדי שנה, ולהועיל לבריאותם של רבים.

על אף שהרעיון של מס נוסף עשוי להישמע לנו מרתיע, למעשה כולנו כבר משלמים את העלות הנוספת הזאת דרך דמי ביטוח הבריאות שיורדים לנו בכל חודש מהמשכורת. "כשלא מעלים את המסים על המזונות המזיקים יש לנו יותר חולים וכולנו משלמים על כך, כי יש לנו חוק בריאות ממלכתי", אומרת ד"ר דורית אדלר, ממקימי הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא והתזונאית הראשית של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. לכן, אם יהיה מס על הבשר האדום והמעובד, העלות הבריאותית תוטל על צרכני המזון המזיק במקום שתרבוץ על כתפיהם של כלל האזרחים, בין אם הם ניזונים מבשר מעובד או מאוכל בריא יותר.

אין מנוס ממיסוי

כמויות הבשר האדום והמעובד שנאכלות כיום בישראל ובעולם גבוהות מאוד, והן עולות בהרבה על המלצות משרד הבריאות, לפיהן אין לצרוך בשר מעובד יותר מפעם בחודש (אם בכלל). בנוסף, עקב כך שבשר הוא משביע, במקרים רבים אנשים שניזונים ממנו לא אוכלים כמויות מספקות של ירקות וקטניות. לדברי אדלר, אכילת כמויות כה גדולות של בשר היא תופעה חדשה בהיסטוריה האנושית. "כשבני האדם צדו, הם היו צריכים לרוץ שעות רבות כדי לתפוס בעל חיים, הם חלקו בבשר עם שאר השבט, וההרכב התזונתי של הבשר היה אחר לגמרי כי בעלי החיים חיו בטבע", היא אומרת. "רק בעשורים האחרונים התחלנו לאכול כמויות גדולות כל כך של בשר, שבעבר לא היה מרכיב כה מרכזי בתזונה".

כמויות הבשר האדום והמעובד שנאכלות כיום בישראל ובעולם גבוהות מאוד, והן עולות בהרבה על המלצות משרד הבריאות, לפיהן אין לצרוך בשר מעובד יותר מפעם בחודש (אם בכלל). תצלום: declan rex – unsplash

 

כיום, יש בישראל מסי קנייה על סיגריות ועל אלכוהול, עקב נזקיהם לבריאות. במדינות שונות קיימים מאותה הסיבה גם מסים על מוצרים שמכילים כמויות גבוהות של סוכר. כך, למשל, מס הסוכר שהוטל במקסיקו כבר גרם לירידה בצריכת מוצרים אלו. "מסים הם בהחלט כלי אפקטיבי", אומרת אדלר. לדבריה, אין מנוס מהחלת מס גם על הבשר הלא-בריא. "בסופו של דבר לא נוכל להימלט מזה, כי אין מדינה שתוכל לשאת את העלויות של המחלות שנלוות לצריכת הבשר המוגברת", היא אומרת.

מעבר לתועלות הבריאותיות של הפחתת צריכת הבשר האדום והמעובד, הדבר יועיל מאוד גם לסביבה, שתעשיית המזון מן החי מזיקה לה באופן חמור. על פי ממצאי המחקר החדש, היקף פליטות גזי החממה (כמו פחמן דו-חמצני ומתאן) שמשתחררים לאטמוספרה בגלל פעילות תעשיית המזון מן החי, שגדול כיום אף מהכמות שמשתחררת בגלל תחבורה, צפוי לרדת ב-110 מיליון טון בשנה בכל העולם אם יוטל המס שמציעים החוקרים.

לעבור לתזונה ים-תיכונית

מעבר לפליטות גזי החממה, תעשיית המזון מן החי (ובפרט ענף הבקר) נחשבת לבזבזנית במיוחד: התעשייה משתמשת בכ-70 אחוז מכלל הקרקע החקלאית להזנת בעלי החיים וב-26 אחוז מאדמת כדור הארץ (שאיננה מכוסה בקרח). קרקע זו משמשת לגידול מזון עבור בעלי החיים ולרעייתם. על מנת לספק קרקעות עבור התעשייה מושמדים בתי גידול טבעיים, ובכללם אזורים נרחבים ביער האמזונס: כ-70 אחוז מכלל השטחים המיוערים לשעבר באמזונס הפכו לשטחי מרעה, וגידולי מספוא תופסים חלק ניכר מהשאר. צעדים אלה גורמים לפגיעה קשה מאוד במגוון הביולוגי ולהכחדה מואצת של מינים. בנוסף, בירוא היערות עבור התעשייה מפחית את כמות העצים שהיו יכולה לקלוט פחמן דו-חמצני מן האטמוספירה, וגם מוביל לשחרור נוסף של גזי חממה (פחמן דו חמצני ומתאן) ממאגרי פחמן בקרקע ובצומח.

תעשיית המזון מן החי אחראית גם לשימוש מסיבי מאוד במים: מעל 8 אחוזים מהשימוש האנושי במים מקורו בתעשיית המזון מן החי. פסולת מן התעשייה הזו נשטפת אל גופי מים ומזהמת אותם. כל זאת מבלי לציין את הסבל של בעלי החיים עצמם, שכולל בין השאר הכאה וחשמול חוזרים ונשנים, סירוס ללא הרדמה, הובלה בין לאומית של צאן ובקר במשלוחים חיים בתוך צואה ושתן במשך שבועות, הפרדת עגלים צעירים מאמם ועוד.

בין אם המס שמוצע במחקר יוטל ובין אם לא, הבחירה לאכול באופן בריא וסביבתי יותר נמצאת בידינו כבר עכשיו. לדברי אדלר, התזונה המומלצת על ידי משרד הבריאות היא תזונה ים-תיכונית, שמתבססת בעיקרה על מזון מן הצומח. "מומלץ לאכול ירקות ופירות, דגנים מלאים וקטניות רבות", היא אומרת. לדבריה, קטניות ודגנים הם מקור מצוין לחלבון, בעיקר כשמשלבים אותם יחדיו. "אנחנו צריכים לחזור לתזונה שקשורה לבריאות הטובה ביותר, ושגם מיטיבה עם כדור הארץ", היא מסכמת.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית