שתפו‬        

אסף בן נריה

מפרקים את המים

ישראל מובילה את העולם בשימוש במי קולחין בחקלאות. עם זאת, שרידי תרופות וחומרים מזהמים אחרים מוצאים את דרכם לנחלים, לים ולפירות ולירקות שאנחנו אוכלים. כיצד מתמודדים עם האתגר הסביבתי והבריאותי?

8 בינואר 2017



אחרי תקופה ארוכה מאוד שבמהלכה נאבקה ישראל במשבר מים קשה, נראה שבשנים האחרונות היא מצליחה לפתור חלק ניכר מבעיות המים שלה. מתקני ההתפלה מספקים כיום כ-40 אחוז מצריכת המים בארץ, והם רק חלק מהסיפור: במתקני טיהור השפכים מטפלים בביוב, והמים המטופלים שיוצאים מהמתקן, ומכונים קולחים, מוזרמים לנחלים ומשמשים גם להשקיה של גידולים חקלאיים.

נתונים חדשים מראים שיותר מ-80 אחוז מהשפכים בישראל מטופלים בה עד לרמה שמאפשרת להשתמש בהם בחקלאות. ישראל היא המובילה בעולם בתחום בפער גדול. אך לצד ההישגים הגדולים מתעוררת בעיה חדשה: מתקני טיהור השפכים לא מפרקים את כל החומרים שנמצאים במים. "יש אלפי חומרים בקוסמטיקה ובתחליבים להגנה מהשמש שנשטפים מאיתנו במקלחת ומגיעים גם הם למים", אומר ד"ר ערן ברוקוביץ', המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "בנוסף, חומרים כמו תרופות, הורמונים או דמויי הורמונים למיניהם וחומרי פלסטיק שונים מגיעים בסופו של דבר לסביבה, או יחד עם הקולחים לחקלאות ומשם לצלחת שלנו". חומרים אלה נקראים מיקרו-מזהמים.

השקיית מים בטפטפות. מה מגיע אל המזון שלנו? תצלום: worldwaterweek
השקיית מים בטפטפות. מה מגיע אל המזון שלנו? תצלום: worldwaterweek

 

מים נטולי חומרים כימותרפיים

הראשונים שנחשפים לחומרים שלא מתפרקים במתקני הטיהור הם בעלי החיים שנמצאים בנחלים ובים. "אנחנו מכירים מקרים ממים שהוזרמו לנחלים, למשל, שבהם התרחשו מקרים של שינוי מין של דגים או של חסרי חוליות אחרים. מקרים כאלה קרו בנחלים ואפילו בים", אומר ברוקוביץ'. "מדובר בבעיה גדולה מאוד בחומרים כמו הורמונים ודמויי הורמונים, שמספיקה כמות קטנה מאוד שלהם כדי להשפיע".

אך הפגיעה האפשרית לא נעצרת רק בנחלים. מחקרים שנערכו בישראל בשנים האחרונות מצאו שפירות וירקות שהושקו בקולחים הכילו שרידים של תרופות. עם זאת, מדובר בכמויות קטנות מאוד, וההשפעה הבריאותית שלהם על האדם עדיין לא ידועה. "תחשבו כמה סוגים של תרופות ואיזו כמות של תרופות בני האדם לוקחים, וכל זה נפלט דרך השתן החוצה", אומר פרופ' דרור אבישר, ראש המרכז למחקר מים באוניברסיטת תל אביב. "מדובר בכמות לא מבוטלת ורציפה לאורך זמן של חומרים רפואיים, שמגיעים לשפכים שלנו ולסביבה".

התהליך המהיר שבמהלכו ישראל הפכה למעצמה של מחזור מים מחייב אותה להקפיד ולבדוק כיצד המים האלו משפיעים על הסביבה ועל הבריאות ולנטר את החומרים שנמצאים בהם. "כשמשתמשים בקרוב ל-80 אחוז קולחים במי ההשקיה, זה אומר שאנחנו כבר מכניסים את הקולחים למחזור ההידרולוגי של המדינה שלנו", אומר אבישר. "זה לא דבר שולי, אחוזים בודדים, אלא כמות בלתי רגילה של מים שאנחנו מחזירים חזרה לטבע, וצריך לקחת בחשבון את הזיהומים שהם עשויים לגרום".

במעבדה שלו עובד אבישר על מציאת פתרונות טכנולוגיים לבעיית המיקרו-מזהמים שנמצאים במים. הטכנולוגיה שעליה עובדים במעבדה יודעת לפרק את החומרים הרפואיים, העמידים מאוד, מהשפכים, ולייצר קולחים נטולי חומרים רפואיים.

פרויקט הדגל של המעבדה הוא טיפול בחומרים כימותרפיים, שהם חומרים רעילים במיוחד. "בנינו מתקן שמוצמד לשפכים של מרכז הסרטן בבית החולים תל השומר, שאוסף את השפכים הרעילים שלו, שיש בהם ריכוז גבוה מאוד של הרבה חומרים כימותרפיים", מסביר אבישר. "הקולחים הללו עוברים את הטיפול המתקדם, תהליכי חמצון מתקדמים, ולמעשה אנחנו מיצרים קולחים נטולי חומרים כימותרפיים".

מתקן לטיפול בשפכים בהודו. תצלום: Rajasthan Urban Infrastructure Development Project
מתקן לטיפול בשפכים בהודו. תצלום: Rajasthan Urban Infrastructure Development Project

מתל אביב לטאג' מאהאל

גם המגזר הפרטי בישראל מוביל בייצור טכנולוגיות לטיהור מים. כך, למשל, חברת "אקווייז" הישראלית פועלת בישראל וביותר מ-40 מדינות ברחבי העולם, לאחר שפיתחה טכנולוגיה יעילה לטיפול בשפכים עירוניים ותעשייתיים. "פיתחנו טכנולוגיה שיודעת לטפל באופן יעיל מאוד בשפכים עירוניים או תעשייתיים ולהביא אותם לרמה גבוהה מאוד באמצעות טיפול ביולוגי, כלומר – באמצעות חיידקים", מסביר מנכ"ל החברה אלעד פרנקל.

הטכנולוגיה של "אקווייז" מבוססת על רכיבי פלסטיק קטנים המכונים "נשאי ביומסה", שמוכנסים למים. באמצעות ערבוב מתמיד, ההתנגשויות בין רכיבי הפלסטיק מייצרות תהליך  יעיל מאוד שבו חיידקים מבצעים את תהליך הרחקת המזהמים.

הפיתוחים הטכנולוגיים של אקווייז מאפשרים גם לטפל במי נהר מזוהמים. וכך, בשנים האחרונות פועלת החברה בעיר אגרה שבהודו, העיר שבה שוכן הטאג' מאהאל, וממחישה איך ההתקדמות הישראלית בתחום הטיפול בשפכים יכולה לסייע למדינות אחרות בעולם. לפני מספר שבועות אף ביקר במתקן בהודו נשיא המדינה רובי ריבלין. "אני חושב שההתרשמות הייתה ברורה מאוד", מסכם פרנקל. "איך אנחנו יכולים, מישראל הקטנה, לעזור למיליוני אנשים בהודו לשתות מים נקיים ולשפר גם את המצב של הסביבה וגם את הבריאות של האנשים".

האם נוכל בקרוב לשתות את הקולחים בישראל? פרופ' אבישר אופטימי, אך זהיר. "באופן עקרוני, אם לוקחים היום קולחים באיכות גבוהה אחרי טיפול במכון טיהור שפכים שעובד יעיל וטוב – לא יקרה כלום אם נשתה את המים האלה", הוא אומר. "מבחינת הרגולציה, כלומר מבחינת החומרים שיש לבדוק לפי התקנות, לא רחוק היום שבו נוכל לשתות את המים שעברו טיפול במכוני טיהור השפכים. אבל אם היינו מוסיפים לתקנות גם חומרים רפואיים – והם אכן יוספו בעתיד – היינו אומרים: צריך עוד טיפול".

צפו בכתבה של גלובס TV המבוססת על הסיפור של זווית:




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית