שתפו‬        

ד"ר אביעד הדר

מפת הדרכים

צוות אוסטרלי-ישראלי פיתח פלטפורמה דיגיטלית חדשה שתסייע להפוך את שבילי ההליכה והרכיבה בסידני ליעילים ומוצלחים הרבה יותר. האם בקרוב גם אנחנו נזכה להשתמש בה?

12 בינואר 2019



 

אי שם בצד השני של העולם, חוקרים אוסטרלים וישראלים יצרו פלטפורמה אינטרנטית ויזואלית שמראה באילו שבילים בוחרים תושבי העיר סידני כדי ללכת ברגל ולרכוב על אופניים. הממשק החדש, פרי יוזמתם של ארגון בריאות הלב הלאומי ואוניברסיטת UNSW היוקרתית, אמור לעודד התניידות פעילה ממקום למקום ובמקביל להנחות את הרשויות איפה יש צורך בהקמה או בחיזוק של תשתיות מתאימות.

פרויקט המחקר של המרכז לחקר העתיד העירוני באוניברסיטתUNSW  שבסידני אוסטרליה מציג נתונים חשובים על האופן שבו תושבי העיר מתניידים ממקום למקום. הפרויקט מתמקד באזור חדש של שבילים שמחברים את העיר ומודד את שיעורי ההתניידות הפעילים בצורה קלה לשימוש ולהבנה. כך ניתן לראות אילו דפוסי תנועה בהליכה ברגל או באופניים הנוחים ביותר לתושבים, אילו דפוסי תנועה חדשים נוצרים ואילו שבילים קיימים שימושיים יותר או פחות.

לפני כעשור עיריית סידני החלה להקים בשטחה מסדרון הליכה ירוק עירוני בשם GreenWay וכעת היא רוצה לעודד ולהגביר את השימוש בו – גם כדי לקדם אורח חיים פעיל יותר בקרב התושבים וגם כאמצעי להפחתת העומסים התחבורתיים. התכנית כוללת רשת של שבילים, מעגלי אופניים, פארקים, מגרשי משחקים, בתי קפה, אמנות ציבורית ומתקני קהילה, שתחבר בין שני נתיבי המים החשובים ביותר של סידני שבמפרץ איירון קוב. עד כה, כמחצית מהקמת המיזם הושלמה והוא צפוי להסתיים בשנת 2021 .

שילוב נתונים מנצח

בדיוק כאן נכנס לתמונה פרויקט המיפוי האינטרנטי, שנערך על ידי פרופ' כריס פטיט וד"ר אורי גודס חוקר ישראלי בוגר אוניברסיטת בן גוריון בנגב המכהן כיום כעמית מחקר באוניברסיטת UNSW במרכז לחקר העתיד העירוני. הממשק מספק מסד נתונים, המגיע ממגוון של מקורות ידע, על דפוסי ההתנהגות של הולכי הרגל ורוכבי האופניים יחד עם נתונים סביבתיים. כך, לדוגמה, יחד עם נתונים שמקורם בדו"חות מחקר של העירייה על מספר הולכי רגל וכיוון הליכתם באזור מסוים, משולבים נתונים מאפליקציות שונות של הליכה ריצה ורכיבה שמנטרות את מסלולי התושבים. בנוסף למקורות מידע אלו משולבים גם נתוני זיהום האוויר וכלל נתוני התשתיות הימיות והיבשתיות הקיימות והמתוכננות לאזור מסוים על פי מסד הנתונים המעודכן של העירייה.

 

"הפלטפורמה מעניקה למקבלי החלטות ולמתכננים עירוניים מאגר אחד מקיף ומרוכז שבו הם יכולים לגשת לנתונים ולהבין במהירות כיצד התושבים משתמשים באופן מעודכן בתשתיות", אומר גודס,  "על ידי עיון בנתונים שנאספו בשנים האחרונות, הנתונים השוטפים והנתונים לאחר השלמת הפרויקט, תהיה לנו תמונה של מידת ואופן השימוש בתשתיות".

המערכת יכולה, למשל, להבהיר למתכנן ואף למשתמשים ששביל מסוים שנסלל איננו בשימוש משום שאנשים נוטים "לחתוך" דרך קיצורי דרך אחרים. בהמשך, המתכנן יכול להחליט לבצע שינויים במסלול שיעודדו את השימוש בו או לסלול נתיב נוח יותר בהתאם לדפוסי ההליכה עליהם מצביע הממשק.

אחת הבעיות הקשות של הולכי הרגל בישראל היא מציאת נתיבים מוצלים בשעות השונות של היום, בעיה שנובעת מכשל בתכנון נתיבי הליכה ומתחזוקה לקויה שלהם. שימוש במערכות נגישות ועתירות נתונים, היוצרות משוב הדדי, יוכל לאותת בצורה מהירה למתכננים כיצד טיילות מפוארות מבטון ננטשות למען דרכים צדדיות ומוצלות. יתרה מזאת, מידת היעילות של אסטרטגיות שונות לתכנון השטח הציבורי הפתוח יוכלו להימדד באופן יותר אובייקטיבי, כזה שיתחשב בעובדות השימוש בשטח ולא בהחלטת אדריכלי נוף שלעיתים אינם מתגוררים ומשתמשים בשטחים אותם הם מתכננים.

איפה אנחנו ואיפה אוסטרליה?

אז האם הגיע הזמן לדרוש גם אצלנו מעורבות גדולה יותר של הרשויות המקומיות בתכנון תשתיות מתאימות? רבים מאתנו מכירים פרויקטים עירוניים למסלולי אופניים והליכה שבוצעו עם הרבה כוונות טובות אך פשוט ננטשו ע"י התושבים מאחר שאינם עונים על הצורך הפשוט של להגיע מנקודה אחת לשנייה בזמן הקצר יותר ובמסלול הנוח ביותר. במדינה שבה כולנו נתמכים בווייז כדי לנסוע לקניות בסופר אולי הגיע הזמן למפות גם את הרגלי ההתניידות הפעילה שלנו כדי לתכנן להם תשתיות טובות יותר? אמנם ממשק כזה לא יגאל אותנו מפקקים באיילון אבל הוא בהחלט יכול לחסוך לנו בעתיד פקקים בעורקי הלב.

טיילת תל אביב. נתונים מתקדמים יכולים להפוך את תכנון מסלולי ההליכה והאופניים ליעילים יותר. תצלום: yoav aziz – unsplash

 

על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי, איגוד הקרדיולוגים האמריקאי ואיגודים מקצועיים רבים נוספים, תוספת פעילות גופנית שבועית בסדר גודל של כ-150 דקות יכולה למנוע תמותה של אלפים ממחלות לב ושבץ בשנה ומורידה משמעותית תחלואה בסרטן. את המנה הזאת של פעילות גופנית אפשר להשיג על ידי הליכה או דיווש יומי לעבודה (כרבע שעה ביום לכל כיוון).

ואכן, סקרים שנערכו בעשור הקודם בישראל מצאו שכ-60 אחוז מכלל העובדים גרים במרחק של עד 10 קילומטרים ממקום העבודה ושכ-40 אחוז מכלל העובדים גרים במרחק של פחות מ-5 קילומטרים ממקום העבודה. כך שבאופן תיאורטי נראה שאחוז גבוה מהאוכלוסייה בישראל יכול לבחור בהגעה פעילה לעבודה, לשפר את מצבו הבריאותי ולהוריד את העומסים במערכת הבריאות הציבורית. אלא שבפועל, ההערכות הם שרק 10-5 אחוזים מהעובדים בוחרים בהגעה פעילה לעבודה בעוד שהשאר בוחרים בנהיגה ומיעוט נוסף בתחבורה ציבורית.

בשנים האחרונות פיתח משרד התחבורה תכנית להקמת רשת מטרופולינית של אוטוסטרדות לאופניים, בגוש דן. "התכנית תציע לראשונה לציבור הרחב, רשת מהירה, רציפה ובטוחה של שבילי אופניים בין השכונות לאזורי התעסוקה במטרופולין תל אביב", אומר ד"ר נדב לוי, שהיה בין מפתחי התכנית כששימש עמית תכנית ממשק ליישום מדע בשירות הציבורי במשרד וכיום מנהל את יחידת התחבורה הציבורית בעיריית תל אביב-יפו. "רשת האוטוסטרדות תחבר בין הרשויות השונות ותאפשר לתושבי גוש דן להתנייד במהירות ובבטיחות באופניים אל מרכזי הביקוש".

תקציב דל לתשתיות בריאות

משרד הבריאות המליץ לאחרונה על הקמת תשתיות המקדמות את בריאות העובד במקום העבודה תוך התייחסות גם למתקנים לחניית אופניים, אופני כושר בכל קומה וגם מקלחות שיעודדו עובדים להגיע ברגל או באופניים למקום העבודה. בעוד המהלך במגזר הציבורי מבוצע בשיתוף עם נציבות שירות המדינה, מסתמן כי בשוק הפרטי, החשש של מעסיקים מאובדן שעות עבודה בשל מקלחות בזמן העבודה עלול לטרפד את המהלך.

"מובן שהעדרם של שבילי אופניים ושבילי הליכה מתאימים מהווים גורם מגביל משמעותי יותר בישראל, אך ייתכן שגם כאן נגישות לנתונים על שימוש בתשתיות תוכל להקל משמעותית על קובעי המדיניות בשלטון המקומי לקבל את ההחלטות שייטיבו עם הבריאות של כולנו, ושיעודדו התניידות פעילה ממקום למקום", אומר נעם הירש, מנהל תחום ארצי לתכנון ולבניה בשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. "בנוסף, לפלטפורמות מסוג זה יש השפעה על התושבים שמקבלים תמריץ לבחור בהתניידות פעילה ובריאה יותר ומרגישים פעילים יותר בתכנון התשתיות. רק לאחרונה, בדו"ח בריאות וסביבה 2017 של משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה, נוכחנו שתקצוב שבילי האופניים ברשויות המקומיות במרכז הארץ איננו מספק. למעט עיריית תל אביב, במרבית הרשויות אין התקדמות מספקת בנושא".

 


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

שתפו‬