שתפו‬        

אור אליאסון

משתלות ירוקות יותר

תכנית של המשרד להגנת הסביבה להענקת תו תקן ירוק למשתלות מבטיחה שהן יהיו ידידותיות יותר לסביבה ויעזרו לצרכנים להיות כאלה בעצמם
1 בספטמבר 2016



למשתלות יש חלק בעיצוב הסביבה הקרובה אלינו בגינות פרטיות, בגנים ציבוריים ובצדי הדרכים, והן גם שער הכניסה של מינים פולשים, מחלות צמחים ומזיקים לאדם. צילום: Meen & Zhafri, Flickr
למשתלות יש חלק בעיצוב הסביבה הקרובה אלינו בגינות פרטיות, בגנים ציבוריים ובצדי הדרכים, והן גם שער הכניסה של מינים פולשים, מחלות צמחים ומזיקים לאדם. צילום: Meen & Zhafri, Flickr

העלייה הגדולה במודעות הסביבתית בשנים האחרונות הביאה עמה דרישה הולכת וגוברת לשירותים ולמוצרים סביבתיים יותר, למשל כאלה העשויים מחומרים מתכלים או שהם חסכוניים באנרגיה. הביקוש הציף את השוק במוצרים ירוקים ובחברות המציעות שירותים ידידותיים יותר לסביבה, אך לא תמיד יש לצרכן הפרטי כלים לדעת עד כמה באמת מה שלפניו עדיף על פני האפשרויות האחרות.

לשם כך הקים המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם מכון התקנים, את מנהלת התו הירוק שנותנת אישור למבנים שנבנו לפי תקן בנייה ירוקה, ולמוצרים ולשירותים העומדים במפרטים מדויקים שהוגדרו בידי ועדות ציבוריות. הקריטריונים שלפיהם מוענק התו כוללים, בין היתר, התייעלות בצריכת אנרגיה, צמצום פליטת חומרים מזהמים ושימוש בחומרים ממוחזרים, וגם בחינה של המאמצים שנעשו על ידי בית העסק כדי לשפר את ביצועיו הסביבתיים.

עכשיו, אחרי שטיפלו בבתי העסק ובמפעלים, פונים אנשי מנהלת התו הירוק לתחום חדש לגמרי – שוק המשתלות.

עומדות בשער

ייתכן שלא חשבתם על כך מעולם, אבל למשתלות יש חלק משמעותי בעיצוב הסביבה הקרובה ובהשפעתה עלינו: הן קובעות את אופי הצמחייה ואת הרכב המינים שנשתלים בגינות, במרחבים הציבוריים ובצדי הדרכים, ובאותו האופן אחראיות גם על הפצה של חומרי דשן והדברה לצרכנים פרטיים ולגופים גדולים. משתלות הן שער הכניסה לארץ של מינים פולשים, מחלות צמחים ומזיקים ויש להן השפעה ישירה על משק המים שלנו בכך שהן יכולות לעודד שימוש בצמחים חסכניים במים.

ממחקרים שהמשרד להגנת הסביבה ערך, עולה שהגינון בצמחי נוי זרים הוא אחד המקורות העיקריים להפצת מינים פולשים במערכות האקולוגיות הטבעיות בישראל. "אנחנו מתייחסים לא רק לצמחים אלא גם ליצורים חיים. מינים פולשים עלולים לשנות לחלוטין את הסביבה האקולוגית הטבעית, לדכא את המינים המקומיים ולהשפיע על יציבות המערכת כולה", מסבירה מיכל ארן מרכזת תקינה ותווים סביבתיים במשרד להגנת הסביבה. "הם עלולים גם לגרום נזקים כלכליים, לדוגמה כשהם פוגעים בתשתיות לאספקת מים".

במאמר שהתפרסם בנושא התו הירוק בכתב העת אקולוגיה וסביבה מוזכרים שני פולשים: אחד מהם הוא נמלת האש הקטנה, אחד המזיקים הפולשים הבעייתיים ביותר בישראל, המופצת בין היתר בתוך עציצים הנמכרים במשתלות. בעיה נוספת שעליה מצביעה ארן היא היווצרות נקודות של מים עומדים שבהם מתרבה יתוש הטיגריס האסיאתי הפולש, שמפיץ את נגיף קדחת מערב הנילוס: "צריך לזכור שיש לכך השלכות משקיות. במקרה זה קיימות עלויות הדברה של רשויות מקומיות ושל הצרכן הביתי שאפשר היה למנוע מראש, או לפחות לצמצם, על ידי התנהלות סביבתית נכונה".

דרושה התייעלות

בחודשים האחרונים מגבשים במשרד להגנת הסביבה מדיניות בנושא התייעלות סביבתית של המשתלות בישראל באמצעות תכנית תו ירוק: "יש שתי סיבות עיקריות שבגללן בחרנו להתמקד דווקא במשתלות", אומרת ארן. "הראשונה היא ההשפעה הגדולה שיש להן על הסביבה, והשנייה היא הניסיון והידע הסביבתי הרב שיש לאנשים שעובדים בהן. אנחנו מודעים לכך שהרבה מהמשתלות היום משמשות לא רק אזורי ייצור ומכירה אלא גם מרכזי ידע לציבור הרחב.

"כדי לקבל את התו הירוק, המשתלות צריכות להתייעל בתחומים כמו הפחתת השימוש בחומרי הדברה, ניטור וטיפול נכון במזיקים, חיסכון במים ובאנרגיה וכמובן שמירה על המגוון הביולוגי בישראל. מכיוון שיש להן ניסיון ויכולת להנחות את הציבור לפעולה סביבתית נכונה, הן יכולות להשלים את תרומתן לסביבה באמצעות מכירה של צמחים ממינים מקומיים וצמצום מכירת מינים פולשים".

האם יש צורך בכלל בתו תקן סביבתי למשתלות? כדי לענות על השאלה הזו, נערך סקר בהובלת המשרד להגנת הסביבה שבו צרכנים נשאלו מה דעתם על העניין. מרבית הנשאלים אמרו שהם בוחרים את המשתלה שבה הם נוהגים לקנות צמחים, כלי עבודה, חומרי הדברה וכדומה לפי קרבתה למקום המגורים שלהם ולפי המחירים. אבל אם המשתלה תזכה בתו ירוק, המשתתפים בסקר אמרו שיסכימו לנסוע מרחק רב יותר כדי להגיע אליה, ויהיו מוכנים גם לתוספת תשלום של 5%-3% על הצמחים והמוצרים שהם קונים בה.

הצרכנים בוחרים את המשתלה לפי מחירי המוצרים והמרחק שלה מביתם, אבל יהיו מוכנים להוסיף למחיר ולנסוע רחוק יותר בשביל משתלה שיש לה תו ירוק. צילום: Brendan Lynch, Flickr
הצרכנים בוחרים את המשתלה לפי מחירי המוצרים והמרחק שלה מביתם, אבל יהיו מוכנים להוסיף למחיר ולנסוע רחוק יותר בשביל משתלה שיש לה תו ירוק. צילום: Brendan Lynch, Flickr

כולם מרוויחים

יוזמת התו הירוק למשתלות אינה חדשה, ובעבר הציגה החברה להגנת הטבע תכנית דומה להענקת אות "משתלה שומרת טבע" למקומות שבהם לא נמכרים צמחים ממינים פולשים. מטרת המיזם הייתה זהה לזו של התו הירוק – לקבוע תקן של גינון ירוק לשמירה על הטבע, שמתחשב בסביבה המקומית ועוזר לשמור עליה באמצעות הפסקת ההפצה של הצמחים שעלולים לפגוע במגוון הביולוגי המקומי. מה שחדש הוא העובדה שזו הפעם הראשונה שהרעיון הזה מובל על ידי משרד ממשלתי, מה שאומר שיש לו פוטנציאל גבוה ליישום בשטח.

במשרד להגנת הסביבה מספרים שהם מתכוונים לקבוע את הקריטריונים שלפיהם יינתן התו הירוק עד סוף שנת 2016. עלותו תשתנה בהתאם לגודל העסק, והיא אמורה לכסות רק את תהליך הבחינה ואת המבדקים. התו יוענק רק למשתלות המעוניינות בו ותוקפו יהיה שנה, שאחריה יהיה צורך לעבור מבדק נוסף. רשימת המשתלות המחזיקות בתו תופיע באתר המשרד להגנת הסביבה ובאתר מכון התקנים.

אחרי יישום התכנית מצפים במשרד להגנת הסביבה לראות את צמחי הבר הישראליים תופסים מקום של כבוד בשטח המכירה על חשבון הצמחים שמקורם באזורים אחרים בעולם. המשתלות יצטיידו בפחי מחזור לאריזות ולחומרים, יתקינו מערכות השקיה יעילות יותר ויעלו את זמינות חומרי ההסברה בנושאי סביבה.

"לדעתנו משתלה שתעמוד בדרישות התו הירוק תעניק לציבור הקונים שירות טוב יותר", אומרת ארן. "המטרה היא כפולה: גם להתייעל סביבתית בתוך העסק עצמו, וגם להציע ללקוחות פתרונות ומוצרים שיעזרו להם להיות סביבתיים יותר. הדרך לעשות את זה היא לא לערוך שינויים מרחיקי לכת אלא לסגל התנהלות נכונה, והתוצאה תהיה שוק משתלות יעיל ומועיל".




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית